אם אתם נמצאים בתהליך פיתוח מוצר טכנולוגיה או שירות בתחום החלל, אתם אצלנו על המפה- סוכנות החלל הישראלית פונה לבקשת מידע אודות פרויקטים בתעשיית החלל כדי לגבש את האופן, התחומים והיקף המשאבים שיושקעו בתחומים אלו בשנים הקרובות על ידי הסוכנות. זאת על מנת לעודד את הגופים העוסקים בתחום החלל האזרחי בארץ להעמיק ולהרחיב את מעגל העוסקים בתחום החלל האזרחי ולהמשיך ולפתח את מוסדות המחקר ותעשיית החלל המקומית.    תחומי העיסוק בחלל האזרחי ברחבי העולם מתפתחים במהירות בשנים האחרונות.

אחת מאורחות הכבוד של יום המדע הישראלי הקרוב, שיתקיים ב- 12.5.15 בהובלת משרד המדע, היא לא אחרת מאשר SpaceIL- העמותה הישראלית המתכוונת להנחית חללית על הירח. בנוסף להרצאות וסדנאות מגנטים חווייתיות, SpaceIL תעביר גם שיעור מקוון אודות תעלומת השדה המגנטי של הירח.

לקראת יום המדע הישראלי בהובלת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, שיערך ביום שלישי ה-12 במאי, בואו לקבל הצצה לאחד הפרויקטים המלהיבים והחדשניים בתחום החלל בארץ, אשר מנוהל ומתוכנן על ידי תלמידים בני 16 – 17: מיקרו-לוויין שנועד לחקור את האטמוספירה של כדור הארץ.    עשרה חודשים חלפו מאז לוויין דוכיפת 1 שוגר לחלל בהצלחה, הישג חסר תקדים בתחום הלוויינות הזעירה, במיוחד לאור העובדה שהינו פרי מחקר ופיתח של תלמידי תיכון (המ

כנס החלל העולמי (IAC), אחד האירועים החשובים בעולם בתחום החלל, מגיע לירושלים באוקטובר השנה ויובל על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הטכנולוגיה והחלל. בכינוס האביב של ועדת ההיגוי הבינלאומית של הפדרציה (IPC Spring Meeting), שהתקיים בשבוע שעבר בפריז נבחרו המחקרים שיוצגו בכנס. לכנס הוגשו שיא של 132 תקצירי מאמרים ישראלים בנושאים שונים – מחינוך והעשרה ועד למאמרים מקצועיים בתחום החלל ואלפי תקצירים מהעולם כולו שמתחרים על ההזדמנות להציג את עבודתם  בכנס בירושלים.

מהו אורכה של היממה על כוכב הלכת שבתאי? לכאורה מדובר בשאלה בסיסית בחקר החלל: עבור מרבית כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, אורך היממה הוא נתון פיזיקלי ברור וחד משמעי. אך בשבתאי המצב שונה ואפילו היום, בשנת 2015, אין בידי המדענים מידע ודאי בנוגע לזמן הסיבוב העצמי – המהווה את אורך היממה – של כוכב לכת זה.

מאה שנים  לאחר שאיינשטיין הציע את תורת היחסות נמצאה הוכחה נוספת לתיאוריה זאת.

לראשונה מזה שנתיים, ביום שישי הקרוב, יהיה ניתן לחזות מישראל בליקוי חמה.

התאריך להגשת התקצירים המדעיים לכנס ה- IAC הוארך ל- 5.3.2015. לקראת כנס ה- IAC, כנס האסטרונאוטיקה הבין-לאומי היוקרתי שיתקיים השנה בירושלים, הוגשו כבר אלפי הצעות מרחבי העולם להצגת פרויקטים ומחקרים בתחום החלל. אנחנו מזמינים את כל מי שמעוניין בבמה חד פעמית להציג באחד הכנסים החשובים בעולם בתחום חקר החלל ותעשיותיו, להגיש תקציר מדעי עד יום חמישי, ה- 5 במרץ.

את המקום הראשון באולימפיאדת רמון לחטיבות ביניים, בה התמודדו בחודשים האחרונים 270 קבוצות, בהן למעלה מ-4,000 תלמידים, חלקו השנה שני בתי ספר מאותו הרחוב בירושלים. חבר השופטים לא הצליח להכריע איזה מהפתרונות שהוצגו טוב יותר וקבע כי בית הספר התורני הימלפארב ובית הספר החילוני בויאר זוכים שניהם במקום הראשון. האולימפיאדה מתקיימת כיוזמה משותפת של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל והמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע (זו השנה העשירית).

רק לפני כשבועיים עבר אסטרואיד במרחק מזערי מעל רומניה והזכיר שוב עד כמה פגיע וחשוף כדור הארץ לפגיעות אסטרואידים.  מאמר חדש של ד"ר דוד פולישוק שפורסם באחרונה, עתיד לשנות את כל מה שהניחו אסטרונומים עד כה על מבנה אסטרואידים. במאמר הציג פולישוק את תוצאות מחקרו שהראה לראשונה כי לאסטרואידים - סלעי ענק המקיפים את השמש - מבנה פנימי כה חלש עד שאינו יכול לעמוד בפני תנועת סיבוב מהיר של האסטרואיד. מחקר זה מוכיח את התיאוריה כי אסטרואידים אינם גוף מונוליטי העשוי מקשה אחת אלא למעשה אסופה של סלעים המוחזקת יחד.

מי שנשא את מבטו לשמים באזור רמת אביב במהלך שבוע החלל, ראה וודאי את קרני הלייזר ואלומות האור ששוגרו לשמי הלילה במסגרת המיצג האמנותי "מאירים כוכבים", מאת אמן האור גיל טייכמן. למי שפספס או רוצה להיזכר, אנו מגישים כאן את הסרטון שהוקרן במסגרת המיצג.   צלילי הפתיחה, הלקוחים מהפואמה הסימפונית "כה אמר זרתוסטרא" מאת ריכארד שטראוס, מוכרים בעיקר בעקבות השימוש ביצירה בסרטו של סטנלי קובריק, "2001: אודיסיאה בחלל".

לאחר שבוע החלל הישראלי נחשפים פרטים חדשים על תכנית סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע לשגר לחלל טיסת מבנה של שלושה ננו-לוויינים שיתקשרו ביניהם במסגרת פרויקט ראשון מסוגו ופורץ דרך מבחינה מדעית שמבוצע על ידי חוקרי הטכניון.    הפרויקט, בשם "סמסון" בראשות פרופ' פיני גורפיל מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל ומכון אשר לחקר החלל בטכניון, ישגר בסוף 2015 בפעם הראשונה בעולם שלושה ננו-לוויינים שיטוסו יחד במבנה מבוקר, יתקשרו ביניהם וישהו בחלל יותר משנה.

הוכרזו זוכי תחרות הכרזות לאוניברסיטת החלל וכרזתו של המעצב עמרי טל תשמש לייצג את המוסד היוקרתי בביקורו בישראל.    לרגל אירוח אוניברסיטת החלל הבין-לאומית בישראל בקיץ 2016, סוכנות החלל הישראלית הכריזה על תחרות לעיצוב הכרזה הרשמית שתשווק את האוניברסיטה ותכנית הלימודים המתוכננת. הכרזה הזוכה זיכתה את טל בעט עיצוב דיגיטלי מתקדם (Medium Wacom Intuos Pro) ותייצג את אוניברסיטת החלל הבין-לאומית, תופץ בקהיליית החלל בארץ ובעולם, ותשמש לקידום האוניברסיטה בישראל ולעידוד הרישום אליה.

עבור הקהילה המקצועית בתחום החלל, הכנס הבין-לאומי ע"ש אילן רמון מהווה את אחד משיאי שבוע החלל הישראלי. בתכנית מרתקת במיוחד השנה יוצגו, בין השאר, אתגרי העתיד של משימות החלל של איטליה, ממצאים ממשימת רוזטה לחקר השביט, מיזם ישראלי-אירופאי לחקר האטמוספרה העליונה, דיונים בנושא מערכות ניווט חלליות, חלל וביטחון ועוד מגוון נושאים.    כבכל שנה, האירוע הנמשך יומיים (28.1 – 29.1) מהווה נקודת מפגש מרכזית לבכירים מתחום המדע והחלל מרחבי העולם.