חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

החות'ים חתכו כבלים תת-ימיים – ולוויינים נקראו לקשר בין אסיה לאירופה

לאינטרנט הישראלי לא נשקפת סכנה, בינתיים

עודד כרמלי
7.03.2024
הים האדום מתחנת החלל הבינלאומית. קרדיט: CNES
הים האדום מתחנת החלל הבינלאומית. קרדיט: CNES

המורדים החות'ים בתימן חתכו בשבוע שעבר ארבעה מבין 15 הכבלים התת-ימיים שעל רצפת הים האדום – ומפעילי לוויינים נקראו לדגל כדי לשמור על התקשורת הרציפה בין אסיה, אפריקה ואירופה. 

 

כפי שפורסם ב'גלובס' החות'ים, בתמיכת איראן, מימשו את איומם לחבל בתעבורת המידע העוברת לחופי תימן ופגעו בארבעה כבלים בים שבין ג'דה בסעודיה לג'יבוטי במזרח אפריקה, בעומק של כ-200 מטרים. לפי הדיווח, מדובר בכבלים של החברות AAE-1 ,Seacom ,EIG ו-TGN. בכיר ב-Seacom מסר ל-CNN כי יידרשו לפחות שמונה שבועות כדי לתקן את הכבלים, ואף זאת בכפוף לאישורי הרשויות בתימן. תיקון כבל כזה צפוי לעלות מיליוני דולרים. 


25% מהאינטרנט שעובר בים האדום – נפל

בינתיים, חברת התקשורת HGC Global Communications מעריכה כי רבע מכלל תעבורת האינטרנט שבין אסיה, אירופה והמזרח התיכון נקטעה. מפעילות הכבלים מיהרו להתיק חלק מהתעבורה לנתיבים חלופיים – אך אלה עקיפים וארוכים יותר, למשל מסביב לכף אפריקה, או מאסיה לאירופה דרך ארה"ב במקום דרך תעלת סואץ. מסיבה זו מתרבים הדיווחים על האטה משמעותית בקצב האינטרנט – למשל במדינות מזרח אפריקה.

 

Image
מפת הכבלים התת-ימיים בעולם. קרדיט: TeleGeography
מפת הכבלים התת-ימיים בעולם. קרדיט: TeleGeography

 

 

האטת תעבורת המידע לא רק פוגעת במשתמשי הקצה שמבקשים לצפות בסרטון, היא פוגעת בתעשיות ובמוסדות הזקוקות לחיבור מהיר לעולם, כמו בורסות למשל. בעיה נוספת היא "האזנה": צוללת יכולה ליירט מידע שעובר בכבל תת-ימי, והניתוב מחדש של חלק מהמידע עובר במדינות פחות ידידותיות למדינות שמשתמשות בכבלים בים האדום.

 

יצוין כי ישראל מחוברת לשלושה כבלי תעבורת אינטרנט תת-ימיים, ששלושתם יוצאים מערבה לקפריסין, ליוון ולאיטליה.

 

האם הטרור יגדיל את כוחן של מפעילות הלוויינים?

כ-99% מכלל תעבורת המידע בכדור הארץ עוברת בכבלים תת-ימיים, ורק היתרה בלוויינים. הסיבה לכך היא שכבל תת-ימי מודרני יכול להעביר נפח מידע בסדרי גודל של טרה-ביטים לשנייה, לעומת כ-1,000 מגה-ביטים בלבד ללוויין. זאת ועוד, בשל המרחק הרב – את המידע יש לשדר מתחנת הקצה ללוויין, וחזרה מהלוויין לתחנת הקצה – זמן ההשהיה ארוך בהרבה בלוויינים.

 

עם זאת, במקרי חירום ללוויינים יש יתרון גדול: הם יכולים להחליף את הכבלים התת-ימיים בתוך כמה דקות אם למשתמש יש טרמינל ואנטנה, או בתוך כמה ימים, אם צריך לארגן את ציוד הקצה. כך אירע גם ב-2022, כשלווייני תקשורת של Intelsat ו-SES חידשו כעבור כמה ימים את תעבורת האינטרנט לאזור הארקטי אחרי תקלה בכבל שמחבר את נורבגיה לסבאלברד. 

 

לפי האתר SpaceNews, מפעילת הלוויינים Intelsat כבר מספקת גיבוי למספר לקוחות שקודם לכן השתמשו בכבלים בים האדום – והיא אינה לבד: לווייני תקשורת רבים נקראו לשמור על הקשר היבשות עד לתיקון הכבלים, גם אם רוב מפעילות הלוויינים אינן מצהירות על כך בפומבי – כדי לא לחשוף את זהות לקוחותיהן.

 

חבלת החות'ים בכבלים התת-ימיים בים האדום, וגיבוי החירום שמעניקים לווייני התקשורת, מוכיחה שוב את הצורך באינטרנט מהחלל. בשנים האחרונות משוגרים ציי לוויינים כמו סטארלינק ו-OneWeb כדי לספק אינטרנט מהיר ישירות מהחלל למשתמש הקצה. 

 

אמנם השירות מיועד לאזורים כפריים ללא תשתית אינטרנט קיימת ויקרה, והוא איטי למדי בהשוואה לאינטרנט סיבים, אך הוא אינו חשוף לאיומים מצד ארגוני ומדינות טרור – בעיה שהופכת למטרד אמיתי במאה ה-21. כך למשל, במתקפת החמאס ב-7.10 נהרסו גם תשתיות אינטרנט, ותושבים, כיתות כוננות וחיילי צה"ל נשארו בלי קשר עם העולם החיצון. כמה שבועות אחר כך הודיעה חברת ספייס אקס כי תפתח את מערכת סטארלינק למשתמשים מישראל, כגיבוי לרשת האינטרנט בעוטף עזה, במערב הנגב ובגבול הלבנון.

 

Image
פרופ' יפתח גפנר ודור אלקיים, חברי כיתת הכוננות של עין הבשור שלחמו בגבורה בהדיפת המחבלים, מתקינים את הסטארלינק הראשון בישראל. צילם: ינאי בונה
פרופ' יפתח גפנר ודור אלקיים, חברי כיתת הכוננות של עין הבשור שלחמו בגבורה בהדיפת המחבלים, מתקינים את הסטארלינק הראשון בישראל. צילם: ינאי בונה