לא רק גלקסיות רחוקות ועתיקות: טלסקופ החלל החדש ג'יימס ווב הפנה את מבטו העוצמתי לענק הגזי צדק – והתוצאה מדהימה. התמונות הללו צולמו ב-27 ביולי בתת-אדום, ונצבעו כמובן כדי להדגיש היבטים שונים בכוכב הלכת כמו זוהר הקוטב בדרום ובצפון.
בתמונה הראשונה אפשר לראות (באדום) את האורורות בקטבים. כמו כאן בכדור הארץ, זוהר הקוטב בצדק נגרם על ידי חלקיקים טעונים מהשדה המגנטי שמתנקזים בקטבים ופוגעים במולקולות באוויר – מה שגורם לשחרור האנרגיה האצורה בהם. במקרה של צדק, מדובר באטומי מימן, ולכן התוצאה היא אורורה אדומה (בכדור הארץ, צבע האורורה הוא בדרך כלל כחול – כתוצאה מפגיעה באטומי חמצן).
JupiterJST750px.jpg
בנוסף, בתמונה רואים (בירוק) ערפילים גבוהים – מעין זרמי חלקיקים המשייטים גבוה מעל לענני צדק. מדענים ראו את הערפילים הללו בפעם הראשונה בתמונות שהחזירה הגשושית ג'ונו של נאס"א ב-2016, והם עדיין לא יודעים ממה הם עשויים או כיצד הם נוצרים.
אולי המאפיין המוכר והבולט ביותר של צדק הוא הכתם האדום הגדול, סערה אנטיציקלונית שמשתוללת לפחות 350 שנה, שכן אסטרונומים הבחינו בה לראשונה כבר ב-1665. הסערה שוככת עם הזמן, וכיום גודלה כ-20,000 ק"מ, כפעם וחצי קוטר כדור הארץ – כמחצית מכפי שהיה לפני מאה שנה.
בתמונה של ג'יימס ווב, את הבכורה תופסות דווקא אינספור הסערות האחרות והקטנות שבצדק, הנראות כמו דיסקות חיוורות, שפזורות על פני האטמוספרה. ככלל, התמונה שצילם טלסקופ החלל מראה בבירור את המעבר מהרצועות האופקיות המסודרות למערבולות הכאוטיות בקווי הרוחב הגבוהים יותר, לקראת הקוטב הצפוני.
JWST_2022-07-27_Jupiter_750px.jpg
ג'יימס ווב צילם את צדק גם בשדה רחב, והצליח לתפוס בבת אחת את כוכב הלכת, את טבעותיו החיוורות, שניים מירחיו הפנימיים והזעירים אמלתאה (בגודל כ-200 ק"מ) ואדרסטאה (כ-20 ק"מ), המקיפים את צדק מתוך הטבעות, ואפילו גלקסיות רחוקות ברקע.
כעת, מדענים מתכוונים לחקור את התמונות שצולמו באיכות חסרת תקדים לתת-אדום, בתקווה שישפכו אור חדש על הדינמיקה, הכימיה ומשרע הטמפרטורות בכתם האדום הגדול ובקטבים.