לראשונה, מדענים השתמשו בנתונים שנאספו על ידי לוויינים כדי לזהות דליפה חמורה של גז מתאן מאסדה בלב ים – כך עולה ממחקר שעבר ביקורת עמיתים ופורסם בכתב העת Environmental Science and Technology. הממצאים מרחיבים למעשה את הכיסוי החללי של מדענים, מדינות וארגונים בינלאומיים, ויאפשרו להם לפקח גם על דליפות גז החממה מאסדות קידוח של נפט וגז.
נוסף על גז החממה המפורסם פחמן דו-חמצני, שנפלט בעת שריפת נפט, גז או פחם, תעשיית דלקי המאובנים פולטת כ-120 מיליון טון מתאן מדי שנה, כשליש מסך כל פליטות המתאן כתוצאה מפעילות אנושית – כך לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA).
המתאן נפלט בעת הקידוח, השינוע והשימוש בנפט של דלקי מאובנים, ופליטות מתאן אחראיות לכ-30% מהתחממות הגלובלית. הגז אמנם נפוץ הרבה פחות מהפחמן הדו-חמצני, אבל הוא גז חממה עוצמתי הרבה יותר: גז המתאן לוכד פי 80 פעמים יותר חום מאשר פחמן דו-חמצני.
156465253_10160833905537228_3825932294445140425_n.png
למרבה המזל, מתאן מתפרק באטמוספרה אחרי כעשור בלבד – לעומת מאות ואלפי שנים שלוקח לאדמה לספוג מחדש את הפחמן הדו-חמצני. מסיבה זו, אם האנושות תפחית בחדות את פליטות גז המתאן, אפשר יהיה לקרר את כדור הארץ בכמה עשיריות המעלה, ולעמוד ביעד שהציב הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) לעלייה של עד 1.5 מעלות צלזיוס.
פי 80 יותר עוצמתי מפחמן דו-חמצני
מראשית עידן החלל, ללוויינים היה תפקיד חשוב בניטור הסביבה – ולמעשה רוב המידע הזמין על התחממות כדור הארץ נאסף בעזרת לוויינים.
בשנים האחרונות ממשלות וארגונים בין-ממשלתיים החלו להשתמש בלווייני תצפית מסחריים כדי לזהות דליפות מתאן נקודתיות. הבעיה היא שהאוקיינוסים סופגים גלים קצרים בתחום התת-אדום, שהם הדרך היחידה של לוויינים לגלות את דליפות הגז הבלתי-נראה. כך נוצר מצב שבו קידוחים בלב ים – המהווים כ-30% מסך כל קידוחי דלקי המאובנים – חמקו עד כה מתחת לרדאר החללי.
כעת, מדענים מהאוניברסיטה הטכנית של ולנסיה הצליחו להתגבר על הבעיה באמצעות מדידת קרינת השמש המוחזרת מפני המים. החוקרים השתמשו בנתונים מהלוויין WorldView3 של חברת מקסר, שהושגו בעזרת התוכנית "משימות צד שלישי" (Third Party Missions) של סוכנות החלל האירופית – ושולבו עם נתונים מהלוויין הסביבתי לנדסאט 8 של נאס"א.
Methane_plume_from_the_Zaap-C_platform.jpg
בעזרת נצנוץ אור השמש שנבלע בגז, החוקרים זיהו בהצלחה דליפה מסיבית של מתאן מאסדת קידוח של גז ונפט לחופי מפרץ מקסיקו. במשך 17 ימים בדצמבר 2021, האסדה האחת הזאת, בשם Zaap-C, הדליפה 70,000 טון מתאן לאטמוספרה – דליפה שוות ערך לכל פליטות המתאן השנתיות של תעשיית הגז והנפט במקסיקו כולה.
השיטה החדשה מבטיחה לסתום את הפרצה הקיימת, ולאפשר ניטור שיטתי של אסדות גז ונפט גם בים. יצוין כי בשנה שעברה, ממשלת ארה"ב דיווחה על זינוק שיא ברמות המתאן באטמוספרה. בוועידת האקלים האחרונה, שנערכה בגלזגו, יותר מ-100 מדינות התחייבו להפחית ב-30% את פליטות המתאן שלהן עד 2030 – אך כמה מהמזהמות הגדולות בעולם, כמו סין, רוסיה, איראן והודו, סירבו לחתום על האמנה.
לוויין ניטור מתאן חינמי – במימון בזוס ומאסק
ועד שהממשלות יתעוררו, ארגונים חוץ-ממשלתיים מרימים את כפפת המתאן. ב-2020 החליטו שני ברוני החלל היריבים ג'ף בזוס ואילון מאסק – שהם גם שני האנשים העשירים ביותר בכוכב הלכת שלנו – לתרום מאות מיליוני דולרים לבנייתו של לוויין בשם מתאן-סאט שינטר פליטות מתאן באדמה.
הלוויין, פרויקט של עמותה ללא מטרות רווח בשם קרן הגנת כדור הארץ, או EDF, עתיד להשתגר באוקטובר השנה. בניגוד ללוויינים המסחריים, בעמותה מתכוונים לפרסם את הנתונים שיאספו חינם אין כסף ובזמן אמת, כדי לאפשר לממשלות לקנוס מפעלים מזהמים.
הרצאת ה-TED שהזניקה את פרויקט MethaneSAT.