המלחמה בשינויי האקלים עוברת לחלל

עם פתיחת ועידת האקלים בגלזגו, נראה כי "החלל החדש" יאפשר ללוויינים לא רק לנטר את משבר האקלים, אלא גם לסייע בפתרונות מהפכניים
שתף: 
  • climate-change-g650804ed0_1920.jpg

    המבט מהחלל הולך ומתחדד ונעשה מפורט מספיק כדי לייצר פתרונות יצירתיים למשבר האקלים.

עם פתיחת ועידת האקלים הגורלית בגלזגו, מנהיגי העולם נושאים את עיניהם לשמיים, וליתר דיוק לחלל – ומסתמכים יותר ויותר על לוויינים במאבק בהתחממות הגלובלית ובמיתון השפעותיו ההרסניות על כוכב הלכת.

 

מלכתחילה לוויינים שיחקו תפקידו מכריע בהבנת משבר האקלים. כבר היום מערכי לוויינים של סוכנויות כמו נאס"א ונוא"א – מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי – אחראים למדידת טמפרטורת פני השטח ופני הים, ניטור להמסת קרחונים ומעקב אחר אירועי קיצון כמו שטפונות ושריפות יער. אבל אם עד היום התפקיד של הלוויינים היה גלובלי, מהפכת "החלל החדש" תאפשר בשנים הקרובות איתור מדויק של פליטות מתאן ופחמן דו-חמצני, עד כדי מפעל או תחנת כוח יחידים. כך, מנהיגי המדינות המתועשות מקווים לוודא שההסכמות בפסגות אכן מיושמות בשטח.

 


זינוק בלוויינים סביבתיים פרטיים

עם הוזלת עלויות השיגור, יותר ויותר חברות פרטיות משגרות לווייני תצפית שנועדו לסרוק את כדור הארץ ברדאר ובאור הנראה. לוויינים אלו מודדים את מסלולי שריפות יער, אדמות רוויות במים במטרה למנוע שיטפונות ואפילו מזהים אותות רדיו מאזורים נידחים בהם נערכים ציד או כרייה בלתי חוקיים. לפני עשר שנים, ב-2011, היו עשרה לווייני תצפית מסחריים. כיום יש כ-450 לוויינים פעילים כאלה.

 

 

כך למשל, שני ברוני החלל ג'ף בזוס ואילון מאסק, שהם גם שני האנשים העשירים ביותר בעולם, החליטו אשתקד לשתף פעולה במטרה לשלוח לוויין שינטר את רמות המתאן באטמוספירה.

 

הלוויין, MethaneSAT, הוא פרויקט של עמותה ללא מטרות רווח בשם קרן הגנת כדור הארץ, או EDF. בחודש נובמבר, קרן בזוס לכדור הארץ תרמה 100 מיליון דולר ל-EDF במטרה לתמוך בבניית ובשיגור הלוויין החדש – כחלק מהתחייבותו של בזוס לתרום לא פחות מ-10 מיליארד דולר להתמודדות עם משבר האקלים.

 

אחר כך חתמה ה-EDF על חוזה עם המתחרה העיקרי של חברת בלו אוריג'ן של בזוס – ספייס אקס של מאסק. ספייס אקס תשגר את ה-MethaneSAT על גבי משגר מסוג פאלקון 9 של מאסק כבר באוקטובר 2022.

 

הלוויין החדש ינסה לגשר על הפער הקיים בניטור פליטות מתאן מקומיות, בדגש על תעשיות הנפט והגז. אחרי פחמן דו-חמצני, מתאן הוא הגורם השני בחשיבותו להתחממות כדור הארץ, ומומחים מעריכים כי הפחתת פליטות המתאן מתעשיות הנפט והגז ב-45% עד 2025 תהיה משמעותית לעתיד החיים על כדור הארץ כמו סגירת שליש מתחנות הכוח הפחמיות. 

הרצאת ה-TED שהזניקה את פרויקט MethaneSAT.

 

כיום פועלים רק לוויינים מסחריים שמנטרים פליטות מתאן. ל-MethaneSAT תהיה רזולוציה גבוהה בהרבה ושדה ראייה רחב יותר מהלוויינים הקיימים, ובעיקר: ב-EDF מתכוונים לשתף את הנתונים שיאספו חינם אין כסף, כך שכל חברה וממשלה תוכל לעקוב בזמן אמת אחר הפליטות.

 

כלים לעולם השלישי – שקיפות בעולם הראשון

בינתיים, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לא מחכה לשוק הפרטי. השוק הפרטי לרוב מוכר את המידע שנאסף על ידי הלוויינים למרבה במחיר ולא לכל המדינות, ובטח שלא לכל הקהילות, יש איך לשלם.

 

שעה שממשל טראמפ ניסה לצמצם ואף לחסל את מחלקת מדעי כדור הארץ של נאס"א – בדגש על לוויינים שמנטרים את התחממות כדור הארץ ופליטות גזי חממה – ממשל ביידן ביקש 2.25 מיליארד דולר למחלקה ו-6.98 מיליארד דולר לנוא"א, המפעילה מערך של לווייני חיזוי מזג אוויר, תוספת תקציבית של 12.5% ו-22% בהתאמה.

 

בקונגרס ירסנו כפי הנראה את התוספות הללו ל-240 מיליון דולר למחלקת מדעי כדור הארץ בנאס"א ותקציב כולל של 6.3 מיליארד דולר לנוא"א, ועדיין מדובר בהשקעה דרמטית. 

 

 

בבית הלבן היו רוצים לראות מערכת הוליסטית, בקוד פתוח, שתאפשר גם למדינות עניות להיערך לאסונות טבע – ותחשוף פליטות גזי חממה של מדינות עשירות. דוגמה אחת היא ממפה הפחמן (Carbon Mapper) שפותח במעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א. המכשיר יהיה מסוגל לאתר, לכמת ולעקוב אחר פליטות מתאן ופחמן דו-חמצני ברמת המפעל הבודד, ולאפשר למפעילים ולרגולטורים לבלום דליפות בזמן אמת.

 

תוכנית שאפתנית בהרבה היא מצפה מערכת הארץ (Earth System Observatory) שנאס"א מפתחת. התוכנית, שכוללת מספר לווייני תצפית, תעבוד לראשונה בתיאום מלא, תוך שימוש בבינה מלאכותית ולמידת מכונה, בניסיון לייצר תמונת תלת-ממד של כדור הארץ בזמן אמת – מהאדמה ועד האטמוספירה – שתמדוד גם את שינויי האקלים האזוריים.

 

מבחינה מדעית, מערך הלוויינים החדש ינסה גם לשפר את תחזיות האקלים באמצעות מענה על מספר שאלות פתוחות. אנחנו עדיין לא יודעים, למשל, מה מידת השפעתם של האירוסולים המלאכותיים (זיהום אוויר מפליטת אגזוזים, למשל) על ההתחממות הגלובלית. היא לאו דווקא שלילית, כפי שנהוג לחשוב, מפני שאירוסולוים משקפים חזרה חלק מאור השמש לחלל. אנחנו גם עוד לא ממש מבינים את האופן שבו האוקיינוסים סופחים את הפחמן הדו-חמצני שהאנושות פולטת מדי שנה. בנאס"א מקווים שעם הבנה עמוקה יותר של היבטים אלה, יבואו גם תחזיות מדויקות יותר.

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}