חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

נאס"א: 2020 הייתה השנה החמה בהיסטוריה

אפילו היריבים המיתולוגיים אילון מאסק וג'ף בזוס משתפים פעולה בניסיון לבלום את התחממות כוכב הלכת

עודד כרמלי
19.01.2021
שריפות הענק באוסטרליה, 28 בינואר 2020. קרדיט: Nick-D
שריפות הענק באוסטרליה, 28 בינואר 2020. קרדיט: Nick-D

טמפרטורת פני השטח הממוצעת בכוכב הלכת ארץ בשנה החולפת הייתה החמה ביותר מאז שהחלו המדידות לפני 130 שנה – כך לפי מכון גודארד לחקר החלל (GISS) של נאס"א. 2020 הייתה חמה מעט יותר מהשנה החמה ביותר עד כה, 2016. במקביל, מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי (NOAA) פרסם את תוצאות המחקר העצמאי שלו – ומצא כי 2020 הייתה השנה השנייה החמה ביותר, אחרי 2016. שלא כמו נאס"א, לנוא"א אין את היכולת למדוד את הטמפרטורה בקטבים – והבדל זה במתודולוגיה יכול להסביר את ההבדל בתוצאה הסופית.

 

כמובן, אין חשיבות לשאלה איזו שנה הייתה החמה ביותר, ומשתנים מקומיים רבים משפיעים על מממוצע הטמפרטורות השנתי. ככלל, שבע השנים האחרונות היו שבע השנים החמות מאז תחילת המדידות, וכדור הארץ חם היום ב-1.02 מעלות צלזיוס יותר מאשר ממוצע השנים 1951 - 1980, וב-1.2 מעלות צלזיוס יותר מאז בסוף המאה ה-19. הסיבה העיקרית להתחממות היא פליטת גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ומתאן.

 

130 שנות פליטות גזי חממה והשפעתן על כוכב הלכת – בפחות מדקה.

 

נוסף להמשך הצטברות גזי החממה באטמוספרה כתוצאה מפעילות אנושית, כמו שריפת דלקי מאובנים למשק האנרגיה, שני אירועים משמעותיים השפיעו על הטמפרטורה הממוצעת ב-2020. בתחילת השנה שריפות ענק באוסטרליה כילו כ-200 קמ"ר אדמה. השריפות שחררו עשן וחלקיקים אחרים לגובה של כמעט 30 ק"מ באטמוספרה, ואלה חסמו חלק מקרינת השמש – ותרמו לקירור האטמוספרה של כדור הארץ.

 

לעומת זאת, למשבר הקורונה הייתה השפעה הפוכה. אמנם נראה שהאנושות פלטה פחות פחמן דו-חמצני בשנה שעברה, אבל התחממות כדור הארץ היא תוצאה של הצטברות איטית של גזי החממה באטמוספרה מאז המהפכה התעשייתית – והשבתה זמנית של ענפים מזהמים כמו תעופה אזרחית לא הפכה את המגמה. למעשה, הסגרים השונים ברחבי העולם הביאו לירידה משמעותית בזיהום אוויר, מה שאפשר לקרינה רבה יותר מהשמש לפגוע ישירות בקרקע ולחמם אותה.

 

מאסק ובזוס משתפים פעולה למען הסביבה

במקביל לדו"ח השנתי של נאס"א ושל נוא"א, החליטו שני ברוני החלל ג'ף בזוס ואילון מאסק, שהם גם שני האנשים העשירים ביותר בכוכב הלכת, לשתף פעולה במטרה לשלוח לוויין שינטר את רמות המתאן באטמוספרה.

 

הלוויין, MethaneSAT, הוא פרויקט של עמותה ללא מטרות רווח בשם קרן הגנת כדור הארץ, או EDF. בחודש נובמבר, קרן בזוס לכדור הארץ תרמה 100 מיליון דולר ל-EDF במטרה לתמוך בבניית ובשיגור הלוויין החדש – כחלק מהתחייבותו של בזוס לתרום לא פחות מ-10 מיליארד דולר להתמודדות עם משבר האקלים.

 

בשבוע שעבר נודע שה-EDF חתמה על חוזה עם המתחרה העיקרי של חברת בלו אוריג'ן של בזוס – ספייס אקס של מאסק. ספייס אקס תשגר את ה-MethaneSAT על גבי משגר מסוג פאלקון 9 של מאסק כבר באוקטובר 2022.

 

הלוויין החדש ינסה לגשר על הפער הקיים בניטור פליטות מתאן מקומיות, בדגש על תעשיות הנפט והגז. זאת כיוון שאחרי פחמן דו-חמצני, מתאן הוא הגורם השני בחשיבותו להתחממות כדור הארץ. למעשה, מומחים מעריכים כי הפחתת פליטות המתאן מתעשיות הנפט והגז ב-45% עד 2025 תהיה משמעותית לעתיד החיים על כדור הארץ כמו סגירת שליש מתחנות הכוח הפחמיות. 

 

הרצאת ה-TED שהזניקה את פרויקט MethaneSAT.

 

כיום פועלים רק לוויינים מסחריים שמנטרים פליטות מתאן. ל-MethaneSAT תהיה רזולוציה גבוהה בהרבה ושדה ראייה רחב יותר מהלוויינים הקיימים, ובעיקר: ב-EDF מתכוונים לשתף את הנתונים שיאספו חינם אין כסף, כך שכל חברה וממשלה תוכל לעקוב בזמן אמת אחר הפליטות.