ביי ביי קזחסטן: רוסיה שיגרה בהצלחה את המשגר הכבד החדש אנגרה-5

ברוסיה שואפים לעצמאות מלאה בשיגור לוויינים למסלול גיאו-סטציונרי
שתף: 
  • russian2.jpg

    השיגור אתמול בפלסצק. קרדיט: Roscosmos/Ministry of Defence of the Russian Federation

שש שנים אחרי טיסת הבכורה שלו, המשגר הכבד החדש של רוסיה, האנגרה-A5, המריא אתמול (שני), בשעה 07:50 לשעון ישראל, מנמל החלל פלסצק קוסמודרום שבצפון רוסיה. הניסוי עבר בהצלחה, ובסוכנות החלל הרוסית, רוסקוסמוס, אישרו כי השלב העליון של הטיל וכן חללית הדמה התנתקו בהצלחה מרכב השיגור 12 דקות ו-28 שניות אחרי ההמראה. 

 

כשתושלם בנייתו של המשגר הרוסי הראשון, האנגרה-5 יאפשר לרוסיה לשגר משטחה לוויינים למסלול גיאו-סטציונרי, שמשתמשים בדלק שהוא (יחסית) ידידותי לסביבה - קרוסין. נכון להיום, רוסיה משגרת לוויינים גיאו-סטציונריים מנמל החלל קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן, על גבי משגרים סובייטיים מסוג פרוטון, שמשתמשים בדלק הידרזין רעיל.

 

חשיבות אסטרטגית עליונה

עם התמוטטות ברית המועצות ב-1991, תוכנית החלל הרוסית עברה טלטלה. נמל החלל העיקרי של רוסיה, קוסמודרום בייקונור, עבר לשליטת קזחסטן העצמאית – ואילו רוב מרכזי פיתוח המשגרים ומתקני הניטור נותרו באוקראינה. משרד ההגנה פחד לאבד את היכולת לשגר לוויינים צבאיים בעלי חשיבות אסטרטגית במקרה של סכסוך בין הרפובליקות הסובייטיות לשעבר. לכן ב-1992 תעשיית החלל הונחתה לפתח משגר חדש על שם הנהר הסיבירי אנגרה, שייבנה וישוגר משטח רוסיה – מבסיס הטילים לשעבר שהוסב לנמל חלל בפלסצק.

 

 

שיגורים לחלל נעשים בדרך כלל קרוב לקו המשווה, על מנת לנצל את מירב המומנטום שמעניק שם סיבוב כדור הארץ, במהירות של 1,600 קמ"ש. השיגור הרוסי מנקודה צפונית כל כך יחסית לקו המשווה מפחית בכ-8% את מסת המטען שמשגר יכול לשאת. יתרה מכך, בניגוד לקוסמודרום בייקונור שנמצא בערבות קזחסטן, פלסצק שוכן באזור מיושב בצפון-מערב רוסיה – ומכאן גם הצורך להשתמש בדלק שאינו רעיל.

 

הפיתוח בפועל של המשגר הרוסי הראשון התעכב לאורך רוב שנות התשעים ושיגורו נתקל בקשיים עד שנות ה-2000. למעשה, אבטיפוס של האנגרה-1 המריא לבסוף מפלסצק רק ביולי 2014, אז השלים בהצלחה טיסה תת-מסלולית. כשיושלם, המשגר החד-שלבי הזה, הקל במשפחת טילי האנגרה המתוכננת, יוכל לשאת כ-3.5 טון מטען למסלול לווייני נמוך (LEO). לעומתו, האנגורה-5 בן שלושת השלבים, יוכל לשאת כ-25 טון מטען למסלול לווייני נמוך, ובין 5.4 ל-7.5 טון מעבר למסלול גיאו-סצטיונרי.

 

לוויינים ראשונים – בשנה הקרובה

לפי התכנון, בשנה הבאה ישוגר האנגרה-1 עם מטען ממשי: לוויין מדעי של המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל – כלומר שיגור שרוסקוסמוס מוכרת עבור דרום קוריאה. אמנם משפחת המשגרים החדשה נועדה בעיקר לשימוש צבאי, אבל ברוסיה מקווים לעשות בהם גם שימוש מסחרי בשוק ההולך וצומח של משגרים כבדים. ואילו בהמשך 2021 ישוגר האנגרה-5 המבצעי הראשון, שיישא לוויין תקשורת – במקום מטעני דמה כמו בשני השיגורים הראשונים.

 

צפו בשיגור מאתמול:

קרדיט: Roscosmos/Ministry of Defence of the Russian Federation

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}