מאיר כמו גלקסיה שלמה: לראשונה צולם ברזולוציה גבוהה קוואזר – מגרמי השמיים האנרגטיים ביקום

סילוני הקוואזר 3C 279 הנפלטים מחור שחור ענקי, במרכזה של גלקסיה במרחק כ-55 מיליון שנות אור
שתף: 

שנה אחרי שטלסקופ אופק האירועים פרסם תמונה ראשונה של חור שחור, הפרויקט מפרסם את התמונות המדויקות הראשונות בהיסטוריה של הסילונים האנרגטיים הנפלטים מקוואזר במהירויות שנושקות למהירות האור. תוצאות ניתוח התמונות פורצות הדרך מתפרסמות בכתב העת Astronomy & Astrophysics. 

 

 

 

בתמונות שפורסמו אנו רואים את הקוואזר 3C 279, המיוחס לחור שחור על-מסיבי שמסתו כמיליון מסות שמש. החור השחור אורב במרכזה הגלקסיה האליפטית הענקית M87, המרוחקת כ-55 מיליון שנות אור משביל החלב, בקבוצת הכוכבים בתולה.

 

אלו התמונות החדות ביותר שצולמו עד כה של קוואזרים, עם רזולוציה מקסימלית של פחות מחצי שנת אור. מניתוח התמונה עולה שהסילונים אינם נפלטים בקו ישר, אלא הם מעוותים בבסיסם. יתרה מכך, השוואה של התמונות לאורך מספר ימים מראה שהסילונים משנים את צורתם – שינויים שעד כה נראו רק בסימולציות ממוחשבות. צורת הסילונים, והשינויים המהירים בתנועתם, הפתיעו את המדענים – והם רומזים לכך שהסילונים אינם יציבים, וייתכן שהם מסתובבים סביב עצמם.

 

אנרגיה של גלקסיה שלמה

קוואזר הוא קיצור של quasi-stellar radio source ("מקור רדיו מעין-כוכבי"), שכן הקוואזרים זוהו לראשונה בשנות ה-50 כקרינת גלי רדיו ממקור לא ידוע.

 

היום אנחנו יודעים שקוואזרים נוצרים כתוצאה מפעילות של חורים שחורים על-מסיביים, שמסתם פי מאות אלפים עד מיליונים ממסת השמש שלנו, הנמצאים במרכזן של גלקסיות. כאשר החור השחור האימתני מפרק גז כוכבים הנופלים ברשתו, החומר הזה מתחמם לכד פלזמה ומואץ למהירויות המתקרבות למהירות האור בדיסקת ההאצה המקיפה את החור השחור. אפקט הקוואזר נוצר כאשר חלק מהפלזמה נפלט משני קטבי הדיסקה בשני סילונים אדירים ומאירים במיוחד. עד כמה מאירים? קוואזרים הם מהאירועים האנרגטיים ביותר ביקום, כאשר קוואזרים עוצמתיים במיוחד מאירים בבהירות העולה פי אלפי מונים על אור כל הכוכבים מגלקסיה שלמה.

 

פרויקט אופק האירועים הוא שיתוף פעולה בינלאומי חסר תקדים שרותם כ-30 מצפי כוכבים ברחבי העולם והופך אותם למעין טלסקופ-רדיו אחד בשיטת האינטרפרומטריה (Interferometry): על ידי חישוב הפרשי הזמנים המדויקים בהגעת גלי הרדיו לכל טלסקופ, אפשר לחשב את המרחק והתכונות של האובייקטים – ולהשתמש בקוטר כדור הארץ כולו כטלסקופ.

 

 

ב-2017 הצליח טלסקופ אופק האירועים לספק את ההוכחה המצולמת הראשונה לחור שחור על-מסיבי, כשצילם את צללית החור השחור העל-מסיבי במרכז הגלקסיה M87. בתמונה אנו רואים את אור הכוכבים הסמוכים שמתעוותים סביבו ויוצרים מעין טבעת אור – ובמרכזה שטח שחור לגמרי. זהו אופק האירועים: מעטפת דמיונית המקיפה את החור השחור ומהווה את הגבול האחרון שאחריו, דבר לא יכול לחמוק מכוח הכבידה של החור השחור, אפילו לא אור במהירות של 300 אלף קילומטר בשנייה.

 

הקורונה דחתה את אופק האירועים

בימים אלה עובדים בטלסקופ אופק האירועים על ניתוח הנתונים ופרסום התמונות מתצפיות על החור השחור העל-מסיבי Sgr A* שבמרכז הגלקסיה שלנו, וכן של חורים שחורים עול מאסיביים בגלקסיות אחרות כמו Centaurus A, OJ 287 ו-NGC 1052. סבב התצפיות הבא של טלסקופ אופק האירועים, שתוכנן למרץ-אפריל 2020, נדחה עקב התפרצות מגפת הקורונה למרץ 2021. 

 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}