מחקר חדש ומקיף: אסטרונאוטים לא מתים מקרינה

418 האסטרונאוטים שנבדקו אמנם חלו בסרטן ובמחלות לב – אבל לא בשיעור גבוה יותר מסך כל האוכלוסייה
שתף: 

דרכה של האנושות לחלל רצופה סכנות, אבל סכנה אחת מרחפת מעל כולן: רוח סולארית. הרוח הסולארית היא "רוח" של חלקיקים טעונים, הנושבת מן השמש לכל הכיוונים. כאן בכדור הארץ, האטמוספרה מגינה עלינו מפני שטף החלקיקים, אולם אסטרונאוטים בחלל הקרוב, כמו למשל בתחנת החלל הבינלאומית שמקיפה את כדור הארץ מגובה של כ-400 ק"מ, חשופים לקרינה המזיקה. כעת, מחקר חדש ומקיף שנערך בקרב 418 אסטרונאוטים לשעבר מגלה ששד הקרינה כנראה לא נורא כפי ששיערנו.

 

לפי התיאוריה המקובלת, אסטרונאוטים הנחשפים לרוח הסולארית במסגרת עבודתם נמצאים בסכנה מוגברת לסרטן ולמחלות לב. אולם מחקר חדש שפורסם בכתב העת Scientific Reports לא מצא כל קשר בין חשיפה לרוח השמש לשיעורי התמותה מסרטן או ממחלות קרדיווסקולריות. התוצאות מעודדות, אבל המחבר הראשי של המאמר, רוברט ריינולדס ממכון מחקר התמותה בקליפורניה, הזהיר כי משימות מאוישות לחלל העמוק, כלומר מעבר לשדה המגנטי של כדור הארץ, תחשוף אסטרונאוטים גם לקרינה הקוסמית – כלומר לשטפי חלקיקים טעונים משמשות אחרות בגלקסיה שלנו. לפי החוקרים, משימות כאלה, כמו משימה למאדים, עלולות בהחלט לקצר את תוחלת החיים של אסטרונאוטים.

 

סכנה חמורה יותר בחלל העמוק

לצורך המחקר, ריינולדס וצוותו ערכו ניתוח סטטיסטי של נתונים היסטוריים קיימים על 418 אסטרונאוטים – מדגם מייצג בהחלט, בהתחשב בכך שרק 561 בני אדם אי פעם יצאו לחלל. מבין 418 האסטרונאוטים לשעבר שהחוקרים התחקו אחר עקבותיהם, 301 היו אסטרונאוטים אמריקאים שטסו לחלל מ-1959 ועד יולי 2018, וכן 117 קוסמונאוטים מרוסיה וממדינות ברית המועצות שביצעו לפחות משימה אחת לחלל בין 1961 לדצמבר 2017.

 

 

מתוך 418 אסטרונאוטים, 89 כבר אינם בין החיים – 53 מהם אסטרונאוטים ו-36 קוסמונאוטים. כמובן, היו אסטרונאוטים שנהרגו או מתו בנסיבות אחרות, וצוות החוקרים התמקד אך ורק בסרטן ובמחלות לב – במטרה לחפש קשר סטטיסטי אפשרי לקרינה הסולארית. מקרב האסטרונאוטים, 30% מתו מסרטן ופחות מ-15% מתו ממחלות לב. מקרב הקוסמונאוטים, כמחצית מתו ממחלות לב ו-28% מסרטן. הנתונים האלה אולי נראים מחרידים, אבל האמת היא שהם לא שונים בהרבה עבור אנשים שמעולם לא הרחיקו לכת מעבר לכוכב הלכת שלנו. לשם השוואה, 25.3% משיעורי התמותה בישראל בשנת 2015 נגרמו מסרטן ו-15% ממחלות לב.

  
כאמור, את המחקר החדש יש לקחת עם קורטוב של קרינה: הנתונים במחקר מתייחסים לרמות חשיפה היסטוריות. למעט מספר אסטרונאוטים מעידן משימות אפולו, שהגיעו לירח, כל האסטרונאוטים והקוסמונאוטים במחקר שהו במסלול לווייני נמוך – כך שהיו מוגנים עדיין על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ. לפי מחקר של נאס"א מ-2013, משימה מאוישת למאדים עלולה לחשוף אסטרונאוטים לקרינה המקבילה לצילום רנטגן מלא אחת לשבוע – למשך שנה שלמה. מחקר חדש יותר מ-2016, טוען שמחוץ להגנת השדה המגנטי של כדור הארץ, האסטרונאוטים במשימות אפולו היו חשופים לקרינה שפגעה במערכת הלב וכלי הדם שלהם.

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}