הגשושית האמריקאית מארס פאת׳פיינדר מנחיתה על מאדים תחנת מחקר ורכב מחקר קטן בשם סוג'רנר. היתה זו הנחיתה המוצלחת הראשונה על מאדים מאז משימות וייקינג, כשלושים שנה קודם לכן. משימת המחקר, שהתמקדה במדידות של האטמוספרה, האקלים, הגיאולוגיה והרכב אדמת מאדים, הייתה חלק ממאמצי נאס״א לבצע שיגורים זולים בתדירות גבוהה יחסית, תחת המוטו ״זול יותר ,מהיר יותר ,יעיל יותר״; הקמת הפרויקט ארכה 3 שנים ועלתה פחות מ-150 מיליון דולר - עלות זולה יחסית בהשוואה לפרויקטים אחרים של נאס״א.

ישראל משגרת לראשונה לוויין תקשורת לחלל - עמוס 1. הלוויין, שנבנה על ידי התעשייה האווירית לישראל, שוגר מגיאנה הצרפתית ותופעל על ידי חברה פרטית. הוא שימש לשירותי טלוויזיה על ידי חברת YES, HBO וחברות אחרות. שיגור הלווין נחשב יוזמה נועזת בהקשר הישראלי, שכן לתעשייה האווירית לא היה ניסיון קודם בתחום, ולקוחות פוטנציאליים הביעו חוסר אמון כלפי יכולותיה. השיגור הרחק מישראל הציב קשיים רבים, וכך גם התפעול: היה צורך ללמוד מהיסוד כיצד לבנות ולנהל תחנת קרקע העוקבת אחר הלוויין. בשנים האחרונות עמוס 1 אינו פעיל, לאחר שנמכר לחברת Intelsat.

תחילת שיתוף הפעולה בין תוכנית מעבורות החלל של ארה״ב ופרויקט תחנת החלל מיר הרוסית. שיתוף הפעולה הרוסי-אמריקאי כלל שיגור 11 מעבורות לתחנת החלל מיר, כחלק מניסיונה של ארה״ב ללמוד מניסיון רוסיה בשהייה ממושכת בחלל וכחלק מחיזוק שיתוף הפעולה בין שתי המדינות. התוכנית, שצמחה מתוך הסכם בין נשיא ארה״ב ג׳ורג׳ וו. בוש ונשיא רוסיה בוריס ילצין ב-1992, אפשרה לארה״ב לתמוך במימון תוכנית החלל הרוסית הבלתי יציבה שלא באופן ישיר, ותרמה לשיתופי פעולה נוספים בין המדינות, ובראש ובראשונה בניית תחנת החלל הבינלאומית.

הגשושית גלילאו מגיעה אל כוכב הלכת צדק בתום שש שנות מסע במערכת השמש. עם הגעתה, נכנסה גלילאו למסלול סביב צדק והחלה לחקור אותו ואת ירחיו. הגשושית סיפקה בין היתר נתונים חדשים ששפכו אור חדש על המבנה הכימי וההרכב האטמוספרה של צדק. גלילאו סיפקה גם תמונות חסרות תקדים, ובהם תצלום של הירח איו שהוביל מדענים למסקנה כי מתחת לקרח המכסה אותו נמצאים מים – המעלים את האפשרות לקיום חיים על פני הירח. הגשושית גם מימשה ניסוי שהציע האסטרונום קארל סייגן – לבדוק האם ניתן לגלות מהחלל חיים על פני כדור-הארץ – ועמדה במשימה בהצלחה!

מתגלה הגוף הראשון בחגורת קוּיְפֶּר, אסופת גופים הנעים סביב השמש מעבר למסלולו של כוכב הלכת נפטון. הגוף זכה לשם 1992 QB1 וגילויו מסמל את הצטרפותה של משפחה חדשה של גופים למערכת השמש. כבר בשנות השמונים, מודלים ממוחשבים חיזקו את ההשערה בדבר קיומה של ״חגורה״ זו. דיוויד ג׳וויט וג׳יין לו גילו את הגוף בתצפיותיהם ממצפה כוכבים בהוואי. הם הציעו לקרוא לתגליתם ״סמיילי״, אך השם כבר ניתן לאסטרואיד אחר הקרוי על שמו של האסטרונום צ׳רלס סמיילי.

חללית חולפת לראשונה ליד אסטרואיד ומצלמת אותו. היתה זאת הגשושית גלילאו ששוגרה על ידי נאס״א שנתיים קודם לכן, כשהיא בדרכה לצדק. במפגש חסר התקדים הזה תיעדה הגשושית את האסטרואיד גאספרה כשהיא חולפת על פניו במהירות של שמונה קילומטרים לשנייה - עד למרחק מינימלי של 1,600 קילומטרים. 57 התמונות שהגשושית שידרה בחזרה לכדור-הארץ, עד מרחק של 5,300 מגאספרה, חשפו אסטרואיד מצולק ממכתשים ובעל מבנה לא רגיל.

הלווין האמריקני COBE מגלה חוסר אחידות בקרינת הרקע הקוסמית, וחושף את הזרעים הקדומים ביותר שמהם התפתחו בהמשך הגלקסיות. קרינת הרקע הקוסמית היא הקרינה האלקטרומגנטית הקדומה ביותר שנוצרה בשלבים הראשונים של התפתחות היקום ולכן מגיעה כיום מכל כיוון ביקום. המצלמות הרגישות של COBE הצליחו לזהות לראשונה הבדלים קטנים בקרינת הרקע, שנראתה עד אז כהומוגנית לחלוטין. מתוך הבדלים ראשוניים אלה התהווה מבנהו של היקום – הגלקסיות, צבירי הגלקסיות וצבירי-העל. מכאן חשיבות הממצאים, שאותם כינה סטיבן הוקינג ״התגלית הגדולה ביותר של המאה העשרים״. פרס הנובל לפיזיקה לשנת 2006 ניתן על תגלית זאת.

המעבורת דיסקברי של נאס"א משגרת את טלסקופ החלל האבל - על שם האסטרונום אדווין האבל - למסלול הקפה סביב כדור-הארץ. להאבל מראה בקוטר 2.4 מטר, והוא סיפק את התצלומים האיכותיים הראשונים בהפרדה גבוהה של גרמי שמים רחוקים. הוא נחשב אחד הכלים החשובים ביותר בהיסטוריה של חקר החלל ותצלומיו המרהיבים הפכו לשם דבר ברחבי העולם. הטלסקופ תרם להערכת מידת האצת התפשטות היקום; סיפק תמונות חדשות של גלקסיות מהיקום הקדום, ושפך אור על תופעות הקוואזרים, תהליכי התנגשות בין גלקסיות, היווצרות כוכבים ומערכות פלנטריות, סופרנובות ועוד. תרומותיו למחקר בלתי נדלות.

ברית המועצות משגרת את מעבורת החלל בוראן (סופת שלג) לטיסת מבחן יחידה, ללא צוות. המעבורת פותחה כמענה סובייטי לתוכנית מעבורות החלל של ארה״ב. כשבוראן נחשפה לראשונה התגלה הדמיון הרב שלה למעבורת החלל קולומביה, ורבים העריכו שפיתוחה היה תוצר של ריגול. אלא שכיום ידוע שכל המערכות הפנימיים היו פיתוחים עצמאיים של תוכנית החלל הסובייטית, ושהדמיון החיצוני בצורה ובצבעי המעבורות כנראה נבע מצרכים ממשיים, אווירודינאמיים אחרים. ב-2002 נהרסה המעבורת בהתמוטטות האנגר שגרמה למותם של 8 בני אדם. ניתן לקנות כיום חלקים מדגם האב של בוראן באינטרנט.

האסטרונומים הקנדים ברוס קמבל, ג׳ ווקא וסטיבנסון יאנג מגלים לראשונה כוכב הלכת מחוץ למערכת שמש - תגלית שמקבלת את אישורם של חוקרים אחרים. בשל מוגבלויות המכשירים בהם השתמשו באותה העת, ובשל האפשרות שמדובר בכלל בכוכב מסוג ננס חום, הם לא מיהרו להכריז על גילוי כוכב לכת, כך שבמשך מספר שנים היתה אי-ודאות בקהיליית המחקר באשר לזהות העצם. רק ב-2003 זכו התצפיות הראשוניות לאישוש והתברר שאכן מדובר בכוכב לכת המקיף את הכוכב Gamma Cephei, הידוע גם כאלראי.

הלוויין הראשון של ישראל, אופק, לא רק הכניס את ישראל ל"מועדון החלל"- קבוצת המדינות הבונות לוויינים ומשגרות אותם לחלל עצמאית - אלא הוא היה גם פריצת דרך עולמית בתחום הלוויינות בעולם. קראו עוד

אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר מזעזע את ארצות הברית והעולם. 73 שניות לאחר המראתה ממרכז החלל קנדי בפלורידה, התפוצצה המעבורת באוויר. שבעת אנשי צוותה נספו מייד. החקירה שלאחר האסון זיהתה אטם שנפגם בשל הטמפרטורה הנמוכה ביום השיגור, כך שגזים נפלטו ממנו וחיממו את מכל הדלק הנוזלי הגדול עד התפוצצותו. היה זה האסון הראשון של נאס״א שלא התרחש על פני הקרקע, והוא הביא לקרקוע טיסות המעבורות לתקופה של שנה וחצי.המסקנות מחקירת האסון הכבד הובילו לשינויים מרחיקי לכת בתכנית החלל של ארצות הברית. בין היתר השיגורים של המעבורות צומצמו מפעם בשבועיים לפעם בחודשיים.