לראשונה בהיסטוריה של הארגון קיבל האיגוד אסטרונאוט לאחר מותו. השר פרי: "אילן ממשיך לקטוף תארים ולהביא גאווה לישראל גם אחרי מותו"

האיגוד העולמי של חוקרי חלל (Association of Space Explorers - ASE) המאגד יותר מ-400 אסטרונאוטים, קוסמונאוטים וטייקונאוטים מהעולם, קיבל לשורותיו באופן חריג את האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל אחרי מותו. המחווה המיוחדת של הארגון לאילן רמון הגיעה בזכות מאמצים של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, שאילן היה נציגה הראשון במשימה לחלל. אתמול נאמה רונה רמון, אלמנתו של אילן, בסין בכנס השנתי של האסטרונאוטים מהאיגוד והיתה בכך לנציגה הישראלית הראשונה שמשתתפת ונואמת בכנס.

שר המדע הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי, שמשרדו היה שותף מלא בתהליך, התקשר אתמול לברך את רונה לאחר קבלת האות ואמר: "התרגשתי מאוד לשמוע שהמהלך שהובלנו במשרד צלח ואילן ז"ל התקבל לשורות הארגון היוקרתי לאחר מותו. המורשת של אילן, חיה ובועטת בתחומים רבים שסוכנות החלל הישראלית ממשיכה להנציח. אילן ממשיך להוות מקור גאווה למדינת ישראל וגם היום, לאחר מותו ממשיך לקטוף תארים יוקרתיים ברמה העולמית". רונה רמון אשר קיבלה את השיחה במהלך ביקורה בסין התרגשה מאוד מדברי השר והודתה לו על המאמצים שהניבו תוצאה חשובה זו.

תחילת הסיפור בינואר האחרון אז ביקר יו"ר האיגוד העולמי של חוקרי החלל ד"ר גנרל דומיטרו דורין פרונאריו, שהיה הקוסמונאוט הרומני הראשון בחלל, בכנס החלל ע"ש רמון שעורכת סוכנות החלל הישראלית. במסגרת פגישה של נציג סוכנות החלל הישראלית עם דורין עלה הרעיון לפנות בבקשה לצרף את אילן לשורותיו, דרך צירופה של רונה רמון לאיגוד. כדי להגיש מועמדות לחברות בארגון נדרש ממגיש המועמדות להקיף את כדור הארץ לפחות פעם אחת בחלל. ארגון ה- ASE שם לו כמטרה מרכזית לקדם את החינוך למקצועות המדע והטכנולוגיה בקרב צעירים. כשנדון רעיון צירופו של אילן רמון אמר דורין כי "אם אילן רמון היה בחיים אין בליבו ספק שהוא יכול היה להיות בין המנהיגים של הארגון" והביא את הנושא להחלטת חברי האיגוד. ההחלטה התקבלה ביולי האחרון פה אחד על ידי חברי הארגון שהסכימו שרונה רמון תהיה נציגתו, באופן תקדימי בארגון.

אתמול נאמה רמון, שהיא גם נשיאת קרן רמון, מעל במת מפגש הפסגה השנתי של האסטרונאוטים בסין, לשם נשלחה ע"י סוכנות החלל הישראלית ובאופן חריג הסכים האיגוד העולמי למממן את השהייה וההשתתפות בכינוס. בנאומה התייחסה רמון לתהליך שמשפחתה עברה בשנים של האימונים ביוסטון ועד לשיגור, לחיבור המיוחד לקהילת נאס"א ולמשפחות האסטרונאוטים בצוות של אילן ולאסון האישי והלאומי שפקד את משפחתה והמדינה והקמת קרן רמון. רמון גם סיפרה כי באחרונה התבשרה שהניסוי שאילן רמון ערך במשימתו לחלל – Meidex – ימשיך על ידי אסטרונאוט דני במשימה לחלל בנובמבר 2015.

מחקר ישראלי במימון משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל יאפשר ללמוד על ראשית היקום באמצעות מדידת הגזים הנפלטים מכוכב השביט "צ'ריומוב-גרסימנקו" באמצעות הנחתת גשושית על פניו.

מחקר ישראלי במימון משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בראשות פרופ' עקיבא בר-נון וד"ר דיאנה לאופר מאוניברסיטת תל-אביב ובשיתוף סוכנות החלל האירופית ונאס"א, יאפשר ללמוד על ראשית היקום על-ידי מדידת הגזים הנפלטים מכוכב השביט "צ'ריומוב-גרסימנקו" באמצעות הנחתת גשושית על פניו.

למדו על פרוייקט הנחתת גשושית על כוכב השביט מסרטון של סוכנות החלל האירופית:

הנחתת "פִילֵאַה" תבחן את הרכב הקרח ממנו עשוי השביט כדי ללמוד על מקור השביטים ביקום והשפעתם האפשרית על החיים על פני כדור הארץ. הנחתיתה על פני השביט העשוי קרח התבצעה בעזרת צילצלים וברגים שחדרו לעומקו. אמצעים הדרושים כדי להחזיקה על פניו הפריכים של השביט הזעיר (כמעט) וחסר כוח הכבידה, שמזכירים שלג רך שזה עתה נפל.

החללית רוזטה של סוכנות החלל האירופית שוגרה בשנת 2004 ובאוגוסט 2014 נכנסה החללית למסלול סביב השביט והחלה במדידות של הגזים הנפלטים ממנו. ב-12 בנובמבר 2014 הונחתה הגשושית הנחתת פִילֵאַה על השביט בהצלחה. היתה זו הנחיתה הראשונה בהיסטוריה על כוכב שביט.

קבוצת חוקרים בחוג לגיאופיזיקה ולמדעים אטמוספיריים ופלנטריים באוניברסיטת תל אביב בראשות פרופ' עקיבא בר-נון וד"ר דיאנה לאופר, עוסקת ב-30 השנים האחרונות בחקר שביטים ונחשבת לקבוצה המובילה בעולם בחקר הגזים, הקרח והאבק המשתחררים מהשביטים בהתקרבם לשמש, אשר יוצרים את ההילה והזנב של השביטים.

פרופ' בר-נון וד"ר דיאנה לאופר מאוניברסיטת תל אביב הם שותפים מרכזיים בפעילותם של שני מכשירים המצויים על החללית רוזטה לצורך ביצוע המשימה: המכשיר ROSINA של סוכנות החלל האירופית והמכשיר ALICE של נאס"א, שתפקידם לאסוף נתונים על הגזים הנפלטים מהשביט. מידע שיתקבל מהגזים עשוי ללמד אותנו מידע חדש על ראשית היקום והיווצרותו.

ביום רביעי, 12 בנובמבר, בשעה 17:30 שעון ישראל, תנחת הנחתת פִילֵאַה (Philae) על כוכב שביט בשם צ'ריומוב-גרסימנקו. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שחללית תנחת על כוכב שביט. פִילֵאַה תבחן את הרכב הקרח ממנו עשויים כוכבי שביט כדי ללמוד על מקור השביטים ביקום והשפעתם האפשרית על החיים על פני כדור הארץ. לפרויקט זה שותפים גם חוקרים ישראלים בראשות פרופ' בר-נון וד"ר דיאנה לאופר המבצעים מחקר במימון סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע על הגזים הנפלטים מהכוכב "צ'ריומוב-גרסימנקו". הנחתת תעגון על פני השביט העשוי קרח בעזרת צילצלים וברגים שיחדרו לעומקו. אמצעים הדרושים כדי להחזיקה על פניו הפריכים של השביט הזעיר (כמעט) חסר כוח הכבידה, שמזכירים שלג רך שזה עתה נפל.
 
חלום בן 25 שנה עומד להתגשם: קבוצת חוקרי שביטים מהעולם בשם רוזינה, עליהם נמנה פרופ' עקיבא בר-נון מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, הגו את הרעיון כבר לפני שנות דור. הם תכננו כי חללית תטוס סמוך לשביט במשך שנה ואז תנחית עליו גשושית נחתת.
 
החללית רוזטה של סוכנות החלל האירופית שוגרה בשנת 2004 ובאוגוסט 2014 נכנסה החללית למסלול סביב השביט. ביום רביעי ה-12 בנובמבר בשעה 10:35 בבוקר (שעון ישראל) תינתק הנחתת 'פילאה' מחללית האם רוזטה ותנסה לעגון על פני השביט המרוחק מהחללית 22 קילומטרים. הנחיתה על השביט צפויה להתרחש בשעה 17:30. הידיעות מהחללית הרחוקה יגיעו לכדור הארץ לאחר 28 דקות, ובשעה 18:00 ייוודע אם הצליחה פילאה לעגון על השביט.
 
 "חנקן היתה התגלית הגדולה ביותר עד כה", אומר פרופ' בר-נון. "זאת היתה 'פצצה', כי עד כה לא מצאנו חנקן בשביטים. כעת אנחנו מצפים למצוא גזים אצילים כמו ארגון, קריפטון ונאון. ככל שאנחנו מתקרבים יחד – השביט והחללית רוזטה – לשמש, השביט מתחמם והופך ליותר ויותר פעיל, מה שמאפשר לנו לגלות חומרים בריכוזים נמוכים מאוד".
 
ממצאים נוספים שנאספו בידי קבוצת החוקרים מעידים כי השביט נוצר בטמפרטורה של מינוס 250 צלזיוס בקצה מערכת השמש. זהו ממצא נוסף המקטין את חשיבותם של שביטים בהבאת מים וחומרים אורגניים לכדור הארץ הצעיר, בניגוד לתיאוריות קודמות בנושא.

לסרטון "לרדוף אחר שביט" אודות פרוייקט רוזטה בסוכנות החלל האירופית לחצו כאן >>

במסגרת הסכם לשיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע לבין סוכנות החלל האירופית (ESA) הותנע לאחרונה הסכם לפיתוח מערכות הנעה חשמליות לחלל. פיתוח המערכות יבוצע על-ידי רפאל, וחברתALTA האיטלקית.

מערכת ההנעה החדשה שתפותח תותקן על-גבי מיקרו-לוויינים (Microsatellites) והיא מתוכננת לפעול בהספקים חשמליים נמוכים מאוד של בין 300-100 וואט.

יעקב הרשקוביץ, מהנדס מערכות חלל ראשי בקו חלל בחטיבת מנור ברפאל, מסביר כי תחום המיקרו-לוויינות מקבל תנופה משמעותית בשנים האחרונות וכי מגמה זו תימשך בעתיד. זאת בשל העובדה שבלוויינים אלה נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, המאפשרות בין היתר מזעור רכיבים תוך שמירה על הביצועים. "המיקרו-לוויינים משמשים לצורכי צילום ולמשימות מדעיות אחרות. עד כה בוצעו משימות אלה על-ידי לוויינים בגדלים בינוניים-גדולים", מוסיף הרשקוביץ.

הנעה חשמלית היא הטכנולוגיה הירוקה האולטימטיבית להנעה בחלל, היות שהיא עושה שימוש בגז קסנון - גז אציל, לא רעיל ולא מזהם.

מערכות ההנעה החשמליות הקלאסיות של היום מפעילות מנועים הצורכים הספק חשמלי של מאות עד אלפי וואט ואינם ישימים בלוויינים קטנים. משקל המערכת החדשה שתפותח על-ידי רפאל ו-ALTA האיטלקית יהיה כ- 15 ק"ג בלבד והיא תהיה יעילה מאוד בצריכת דלק. משקלה הנמוך יאפשר ללוויינים לשאת מטע"דים גדולים יותר מאלה שהיו עד כה וייתנו ללוויינים תוחלת-חיים ארוכה יותר במשימות סביב כדור הארץ.

"ישראל מובילה היום בתחומים של מזעור רכיבים ולוויינים לחלל", אמר מנחם קדרון מנהל סוכנות החלל הישראלית "העולם מחפש ללמוד מהידע שצברנו בנושא ולשתף פעולה בתחומים אלו".
הפיתוח של מערכת ההנעה החשמלית מתוכנן למסגרת זמן של כ-3 שנים ויבוצע על-ידי צוותים של רפאל ושל ALTA בשיתוף שתי חברות נוספות מאיטליה ומיוון. לדברי הרשקוביץ, מספר לקוחות כבר הביעו עניין בנושא.

חברת "ספייס פארמה" (SpacePharma) הישראלית מפתחת בשנה האחרונה מיזם חדשני של ננו-לוויין ואפליקציה תומכת שיאפשר למדענים מישראל ומהעולם לשלוח ניסויים מדעיים לחלל כדי לבדוק השפעת תנאי תת-כבידה עליהם. המיזם נתמך ומקודם על ידי סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע המציינת השנה 30 שנה להיווסדה בכינוס מיוחד באוניברסיטת תל אביב.

בשנים האחרונות התפתח בעולם תחום התרופות העמידות בתנאי חלל חיצון (Exo Medicine) בעיקר בקרב תעשיות התרופות המבקשות לבחון תרופות חדשות ובקרב סוכנויות החלל המשגרות אסטרונאוטים לחלל. בעקבות כך, הפכו שיגורי ניסויים בתחומי הביולוגיה, הכימיה והביוטכנולוגיה אל החלל מוצר מבוקש גם בקרב מדענים באוניברסיטאות ובמכוני מחקר.

החלל מספק סביבה אופטימאלית עבור ניסויים, אלא שהוא אינו נגיש למדענים מחוץ לתעשיית החלל בעיקר בשל צוואר הבקבוק בתור לשיגורים אזרחיים והצורך להמיר את המידע שהתקבל מהלוויין דרך תחנות קרקע, ההופך את הנושא למורכב, יקר וארוך. כעת, מיזם ישראלי חדש שייסדו יוסי ימין ועידו פריאל, הממומן על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, מציע שירות חדש של ננו-לוויין שיותאם לצרכים של הניסויים יחד עם שירות קבלת מידע מהניסוי בחלל ישירות למחשב האישי או לטלפון החכם של החוקר/ת תוך מספר שעות.

במיזם עובדים צוות מדעי לצד צוות טכנולוגי, רובם יוצאי חיל המודיעין בתחום הלוויינות, בהם מתכנתים שעזבו חברות מצליחות, מתוך דירה קטנה בתל אביב. הצוות מתכנן ננו-לוויין ( Cubesat) בגודל 10x10x30 ס"מ, המותאם לטעינת ניסויים בחומרים ביולוגים וכימיים כגון חלבונים וזרעים. הלוויינים יעשו דרכם אל החלל כ"טרמפיסטים" על משגר עם לוויינים נוספים מהעולם עד להתנתקות ממנו ויישהוו עצמאית בחלל עד כ-3 שנים. ניסויים ראשונים שנעשו בעולם בטיסות ניסוי להדגמת תנאי תת-כבידה אשר נוסקות ומנמיכות בזווית כיפוף חדה (מסלול בעל צורת "פעמון" המשמש גם להכשרת אסטרונאוטים למשימותיהם) כך שכוח הכבידה מתבטל למשך זמן קצר, הוכיחו כי תנאי תת-כבידה מהווים סביבה נטולת השפעות זרות על חומרים בניסוי והתוצאה של הניסוי מתקבלת מהר יותר מאשר בתנאי מעבדה.
"המיזם יפרוץ את גבולות החשיבה והבדיקה המדעית הקיימים ויפתח עולם חדש ועצום עבור העוסקים בכימיה ובביולוגיה" אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית מנחם קדרון.

המיזם מצטרף למגמה עולמית הצוברת תאוצה בשנים האחרונות של מזעור לוויינים המאפשר הפחתת עלויות ונגישות לקהל יעד רחב יותר. מגמה טכנולוגית חדשה נוספת שמנסים לקדם במיזם היא כניסת עולם הרשת אל החלל כך שיהיה ניתן לקבל נתונים באמצעות אפליקציות באופן מיידי יחסית.

יוסי ימין, מייסד המיזם, מסביר כי "מדובר בעידן חדש בחלל - עידן שכולו מזעור, עלות נמוכה, שיתופיות ותרומה לאנושות. המיזם שואף לפרוץ דרך בבניית יישומים בחלל החיצון בתחומים של מזון, חקלאות, תוצרים מהים ועוד".

מחיר השירות מורכב מאופי הניסוי, כמות הניסויים, משקלם ומרכיבים נוספים. כמו כן, מציעה החברה ביטוח במקרה של כשל טכני בניסוי. המחירים ינועו בין 100,000 דולר ל-300,000 דולר בשלב ראשון על כל התהליך מראשיתו ועד סופו.

שיגור ראשון של החברה שיכיל בתוכו מספר ניסויים שכבר הוזמנו מתוכנן לתחילת שנת 2015. אחד הניסויים יבחן יצירת מבנים בגבול הכימיה והביולוגיה הנקראים ליפוזומים. תנאי החלל מהווים כר פורה עבור מבנים אלו להם תכונות ייחודיות כגון אי-מסיסות, הובלת תרופה ויצירת גדלים ייחודים המטרה היא לבדוק שחרור מושהה של חומרים אלו אל גוף האדם ובמיוחד לאיברים ספציפיים כמו איברים בהם גוש סרטני, עובדה שהופכת את המיזם לפורץ דרך בחקר הסרטן.