Astronomy, observations, galaxy clusters, dark matter, distant galaxies, formation and evolution of early galaxies, analysis and modeling of strong gravitational lensing.
Mechanical engineering. Shock waves in unsteady flows, shock wave interaction with complex geometry, turbulent flow, penetration, protective structures.
חיל החלל האמריקאי העניק חתם בשבוע שעבר (18.12) על חוזה בסך 32.6 מיליון דולר עם הסטארטאפ טוריון ספייס (Turion Space) לשיגור שלושה לוויינים קטנים שינטרו ויעקבו אחר פסולת חלל ולוויינים אחרים. זוהי הפעם הראשונה שבה נבנים לווייני תצפית שמטרתם לעקוב אחר לוויינים אחרים.
החוזה שנחתם הוא חלק מיוזמת המימון האסטרטגי (Strategic Financing Initiative, או STRATFI) של זרוע החדשנות בחיל החלל – SpaceWERX. היוזמה עושה מאצ'ינג ממשלתי למימון פרטי של מערכות חלל חדישות, המשרתות את צורכי ההגנה של ארה"ב. טוריון הקליפורנית היא אחת מתשע חברות אמריקאיות שנבחרו לתוכנית STRAFI לשנת 2024. הבחירה נעשתה באוגוסט, ועתה נחתם החוזה.
טוריון ספייס מציעה יכולות תצפית בחלל, מתן שירותים ללוויינים ופינוי פסולת חלל. בתחילת השנה זכתה החברה במענק אחר של SpaceWERX, בן 1.9 מיליון דולר, לפיתוח כלי אוטונומי שידע לעגון ולחבור לפסולת חלל במטרה להפילה ממסלול – והדבר מעיד על כך שבמשרד ההגנה האמריקאי מתחילים לקחת ברצינות את הסכנה הנשקפת לשלומם של נכסים ואנשים בחלל מפני מספרם ההולך וגובר של עצמים במסלול סביב כדור הארץ.
אלא שמענק הפיתוח הנוכחי שונה מקודמו. לפי החוזה, טוריון תפתח שלושה לוויינים קטנים שישוגרו ב-2026 ו-2027, ויבצעו את משימותיהם הן במסלול לווייני נמוך (LEO), הן במסלול גאוסטנציונרי (GEO).
הלוויינים יצוידו במערכות דימות ארוכות-טווח לצילום עצמים במסלול סביב כדור הארץ, וכן במערכות תקשורת אופטית שתאפשר העברת נתונים מהירה ומוצפנת על אותם עצמים. התקשורת מוצפנת שכן לא מדובר בגלי רדיו, שכל אחד יכול להאזין להם, אלא באלומת לייזר ישירה שנשלחת מהלוויין למקלט שעל הקרקע. ראיין ווסטרדאל, מנכ"ל טוריון, אמר למגזין SpaceNews כי באופן הזה החברה תהיה הראשונה לשדר תפיסת פסולת חלל בשידור חי.
טוריון ספייס שיגרה את הלוויין הקטן הראשון שלה, דרואיד 1 (על שם האנדרואידים בסרטי "מלחמת הכוכבים"), ביולי אשתקד. הנתונים שדרואיד 1 אוסף על פסולת חלל משולבים בספריית הנתונים המאוחדת (Unified Data Library) של חיל החלל, שמשלבת נתונים ממקורות ממשלתיים ופרטיים.
פסולת חלל – כלומר כל עצם בחלל שיצא מכלל שימוש – היא בעיה שהולכת ומחריפה עם קצב השיגורים ההולך וגובר. מערכות ניטור על הקרקע עוקבות היום אחר 26,000 עצמים הגדולים מ-10 ס"מ במסלול סביב כדור הארץ, כאשר לפי הערכות ישנם לפחות 40,000 שברים כאלה. וזה רק קצה הקרחון. סוכנות החלל האירופית מעריכה כי ישנם 130 מיליון עצמים הקטנים מ-1 ס"מ המקיפים את כדור הארץ. יצוין כי במהירות של 28,000 קמ"ש, מספיקה חתיכת אלומיניום בגודל של 1 ס"מ כדי לפרק לוויין או, חס וחלילה, לפגוע באסטרונאוט.
בחיל החלל מקווים אפוא כי לווייני תצפית שסורקים את החלל מהחלל ישפרו את המודעות להתנגשויות עתידיות, ויאפשרו לנכסים החשובים לביטחון – כגון לווייני ה-GPS – לתמרן תמרוני חירום ולחמוק מהפגיעה.
אבל שלושת הלוויינים שתשגר טוריון לא רק יסרקו את סביבתם, הם גם ידגימו יכולות תמרון וחבירה עצמאיות לעצמים במהירויות ובגבהים שונים. היכולות הללו יאפשרו לחיל החלל לדעת בדיוק מהו העצם המסכן את הנכס, למשל מה גודלו, האם הוא הוא עשוי חתיכה אחת והאם הוא מסתובב סביב עצמו במהירות גבוהה.
כמובן, ליכולות הללו עשויים להיות שימושים גם בתחום הביטחוני. מעצמות החלל, ובמיוחד ארה"ב וסין, עורכות בשנים האחרונות ניסויים במטוסי חלל חשאיים, כמו הבואינג X-37 האמריקאי וה-CSSHQ הסיני שמקיפים את כדור הארץ ברגעים אלה ממש. לא ברור מה מטרת המשימות הללו, אבל כן ידוע שבפריגיאה, כלומר בנקודות הקרובות ביותר שלהם לכדור הארץ, מטוסי החלל יכולים להשתמש באטמוספרה הדקיקה הקיימת בגבהים האלה כדי לשנות את מסלוליהם – ובכך לחמוק לזמן מה מתצפיות. לווייני ריגול במסלול עשויים לאפשר מעקב אחר עצמים חמקמקים כאלה, ולדווח חזרה בדיוק איפה הם נמצאים ומה מעשיהם.
ייתכן שנעביר את שאלתך לאיתן סטיבה.
נשמח אם תמשיכו לעקוב אחר פעילויות שבוע החלל.
Cyber, development of theoretical models, experiments in laser beam optimization, statistical properties of pointing and tracking systems, beam divergence optimization, communication rate maximization.
Optics, holography, diffraction, optical computing, imaging integrated with CMOS-SOI technology, high-resolution imaging using part of a lens surface, deep space telescopes.
Soil contamination analysis from space, MRI (Magnetic Resonance Imaging).
Satellite images, spectral response of desert vegetation, flood mapping and monitoring, remote sensing and ecology of scattered trees in arid regions.
Remote sensing, GIS technologies, climate change, environmental applications of remote sensing.
Novae, stellar evolution, numerical simulations of binary systems, star interactions, Type 1a supernovae.
Cosmology, high-energy physics, quantum field theory, gravity, superconductors, condensed matter physics.
Theoretical physics, classical field theory, electromagnetism, magnetostatics, fluid dynamics, magnetohydrodynamics, gravitation, calculation of planetary orbits according to Einstein's theory of relativity.
