שיא מטר מטאורים- דרקונידים

שתף: 
09
אוק'
2016

640px-Comet_21P_Giacobini-Zinner.jpg

מקור מטר הדרקונידים, השביט יעקוביני-צינר P/21 | צילום: NASA/JPL
מקור מטר הדרקונידים, השביט יעקוביני-צינר P/21 | צילום: NASA/JPL
מקור מטר הדרקונידים, השביט יעקוביני-צינר P/21 | צילום: NASA/JPL
מקור מטר הדרקונידים, השביט יעקוביני-צינר P/21 | צילום: NASA/JPL
הערב יגיע לשיאו מטר המטאורים בשם "דרקונידים". זהו כינוי לזנב האבק שהותיר אחריו השביט יעקוביני-צינר P/21 ועכשיו, מסלול כדור הארץ מצטלב עם חלקיקי האבק האלה, שמתלהטים עם החיכוך באוויר בכניסה לאטמוספירה, וכך נראים כמו "כוכבים נופלים". 
 

איך לצפות במטר?

 
מצאו לכם איזור חשוך, שכבו על הגב וצפו בשמי הלילה שבהדרגה ינצנצו בהבזקי אור "כוכבים נופלים" הטסים במהירות של עשרות ק"מ בשנייה. הירח הלילה יהיה יאיר ב- 55% וכדאי לחכות לשקיעתו בחצות כדי ליהנות מהמטר. אין צורך במשקפת או טלסקופ; צריך רק להביט לכיוון צפון. 
 
 

חוץ מהעובדה שיש להם שם מגניב, למה כדאי לחפש דרקונידים בשמים?

 
האמת שקצב המטאורים במטר הדרקונידים אינו ידוע; הוא עלול לאכזב אך עשוי גם להפתיע לטובה עם עשרות מטאורים לשעה. למעשה, דרקונידים ידועים ביכולת שלהם להפתיע מדי פעם. מטר הדרקונידים באוקטובר 1933 ו- 1946 היה בקצב של אלפי(!) מטאורים בשעה, מה שהפך את המטרים הללו לשניים מהמרשימים ביותר במאה העשרים. זה קרה משום שכדור הארץ חלף דרך עננה סמיכה במיוחד של אבק בשובל השביט. זה וודאי הרגיש משהו כמו הציור הזה: