בלילה שבין ראשון לשני, 5 במאי, בשעה 03:15 לשעון ישראל, האסטרואיד 3 יונו (3Juno) יחלוף בצמידות לכוכב מיו שבקבוצת הכוכבים נחש (הכוכב המצוי בקצה זנב הנחש). אבל גם בשבועות שלאחר מכן ניתן לראותו באזור הזה, אם יש לכם טלסקופ חובבים.
3 יונו נקרא כך כי הוא האסטרואיד השלישי שהתגלה. גילה אותו האסטרונום הגרמני קארל לודוויג הרדינג ב-1804, אחרי גילויָם של 1 קרס ו-2 פאלאס ב-1801 ו-1802, והוא נקרא על שם יונו, מלכת האלים במיתולוגיה הרומית, מקבילתה של הרה היוונית. בדומה לפלוטו ולגופים הטרנס-נפטוניים בתחילת המאה ה-21, בראשית המאה ה-19 הגופים קרס, פאלאס, יונו, ווסטה נחשבו לכוכבי לכת. רק אחרי שהתגלו עוד ועוד עצמים כאלה בין מסלולי מאדים וצדק, שהיו קטנים וחיוורים ביותר, התברר שאלה אסטרואידים. היום אנחנו יודעים שיש בחגורת האסטרואידים כמיליון אסטרואידים שגודלם יותר מקילומטר אחד (ואולי כמיליארד אסטרואידים שגודלם מטרים ספורים). קרס, למרבה האירוניה, הפך מכוכב לכת לאסטרואיד, וב-2006 – אחרי ההחלטה שהתקבלה בעניין פלוטו – "הועלה בדרגה" לכוכב לכת ננסי!
כמובן, לא במקרה קרס, פאלאס, יונו ווסטה התגלו ראשונים: הם הגדולים ביותר. קוטרו של יונו הוא כ-250 ק"מ (לשם השוואה, קוטר הירח הוא 3,474 ק"מ), ומסתו היא כ-1% מסך המסה של כל האסטרואידים בחגורה גם יחד. ואילו קרס מהווה 25% ממסת חגורת האסטרואידים.
איך צופים באסטרואיד יונו?
כאמור, ב-5 במאי, בשעה 3:15 לפנות בוקר, יחלוף האסטרואיד 3 יונו סמוך מאוד לכוכב הלבן מיו שבקצה קבוצת הכוכבים נחש – במרחק שמונה דקות קשת בלבד (קוטר הירח המלא הוא 31 דקות קשת). בשבועות הבאים ניתן יהיה להמשיך לראותו באזור זה.
3 יונו מתקרב בימים אלה לאופוזיציה שלו, כלומר לנקודה הקרובה ביותר שלו לכדור הארץ, שהיא גם הנקודה שבה הוא יהיה מואר מתמיד, שכן כדור הארץ יימצא בדיוק בינו לבין השמש – והוא נהיה בהיר יותר ויותר לקראת האופוזיציה ב-14 במאי. לא בכל יום אפשר לראות אסטרואיד בשמיים, וזאת הזדמנות לעקוב אחר מסלולו של אחד הגדולים והחשובים ביותר, ולדמיין שהוא אולי, בכל זאת, כוכב לכת.
