סקרני חלל
arrow-left
סקרנות אסטרונומית

האם האסטרונאוטים בארטמיס ישתמשו בכלי הרכב שהושארו שם בתוכנית אפולו?

4-51348620550_a16297f6cd_c.jpg

רכב הנדידה הירחי ב-1971. אולי האסטרונאוטים בתוכנית אפולו השאירו את המפתחות בסוויץ'? קרדיט: NASA
רכב הנדידה הירחי ב-1971. אולי האסטרונאוטים בתוכנית אפולו השאירו את המפתחות בסוויץ'? קרדיט: NASA

רכב הנדידה הירחי (שמכונה גם "באגי ירח") הוא כלי רכב שיוצר על ידי בואינג וג'נרל מוטורס כדי לאפשר לאסטרונאוטים בתוכנית אפולו לחקור שטחים גדולים מאלה שמאפשרת הליכה. הפרויקט יצא לדרך ימים אחדים לפני הנחיתה הראשונה על הירח, והיה בשימוש בשלוש משימות אפולו האחרונות: 15, 16 ו-17. וזהו. האסטרונאוטים חזרו הביתה והשאירו את הרכבים על אדמת הירח. לא חבל? אולי האסטרונאוטים של תוכנית ארטמיס יוכלו להשתמש בהם? אולי אסטרונאוט אפולו 17 האריסון שמיט שמר אצלו את המפתחות?

 

ובכן, רכבי הנדידה הירחיים פעלו על סוללות, ואלו מן הסתם כבר התרוקנו והן אינן ניתנות להטענה. אבל אפילו אם האסטרונאוטים של ארטמיס יביאו איתם סוללות חדשות – הרכבים הללו עומדים על אדמת הירח כבר 50 שנה. כאן בכדור הארץ לא היינו נכנסים לאוטו שלא נסע 50 שנה, ושם על הירח התנאים קשים בהרבה. בהיעדר אטמוספירה, רכבי הנדידה ספגו חום קיצוני של עד 127 מעלות צלסיוס וקור קיצוני של עד 173 מעלות מתחת לאפס. בתנאים כאלה, ובעוצמת הקרינה העל-סגולה מהשמש, כל הרכיבים האלקטרוניים בכלים כבר נשרפו מזמן, וכנראה גם המצלמות, צלחת הרדיו ורוב הציוד שהורכב על הרכב.

 

אבל אפילו אם היה אפשר להחליף את הסוללות, לחווט מחדש את הרכב ולתקן את הציוד (באיזה מוסך?), מה הטעם לנחות בקוטב הדרומי ולהצפין מאות קילומטרים רק כדי לנסוע בגרוטאה חבוטה שנבנתה בטכנולוגיה של שנות ה-60? ועוד דבר: להבדיל מהאסטרונאוטים של אפולו, שבעיקר ניתחו ואספו סלעים – צוותי ארטמיס יהיו עסוקים בשנים הראשונות של התוכנית בבניית הבסיס והתשתית הנדרשת. לא יהיה להם זמן להסתובב כל היום ברוברים. 

האסטרונואטים של תוכנית ארטמיס, אם כן, יזדקקו לסוג אחר לגמרי של כלי רכב.