הירח המלא הראשון של 2019 – סופרמון בליקוי

ד"ר יגאל פת-אל ועודד כרמלי
שתף: 
21
ינו'
2019
השוואת בין "סופרמון" (ירח מלא בפריגיאה, משמאל) ל"מיקרומון" (ירח מלא באפוגיאה, מימין)השוואת בין "סופרמון" (ירח מלא בפריגיאה, משמאל) ל"מיקרומון" (ירח מלא באפוגיאה, מימין). קרדיט: NASA/Goddard/Lunar Reconnaissance Orbiter
השוואת בין "סופרמון" (ירח מלא בפריגיאה, משמאל) ל"מיקרומון" (ירח מלא באפוגיאה, מימין). קרדיט: NASA/Goddard/Lunar Reconnaissance Orbiter

פותחים שנה חדשה עם מאורע שמימי יפהפה: בירח המלא הראשון לשנת 2019, בבוקר 21 בינואר, יתרחש ליקוי ירח מלא. שלא כמו הליקוי הקודם, בספטמבר 2018, שנראה בישראל לכל אורכו, ליקוי זה ייראה מהארץ רק בחציו האחרון. שלב ליקוי הצל המלא, שבו תיראה ההצללה הראשונה על שפתו המזרחית של הירח, יחל לקראת השעה 5:30 לפנות בוקר, כשהירח יהיה נמוך מעל האופק המערבי. הירח ישקע כשעה וקצת לאחר מכן, בשעה 6:44, בדיוק כאשר יתחיל שלב הליקוי המלא.

 

ליקוי הירח אינו התופעה היחידה שנזכה לראות בזכות הירח המלא של 21 בינואר. כמו אשתקד, גם השנה הירח המלא הראשון שיזרח בשנת 2019 יהיה סופרמון. בן הלוויה האפרפר שלנו יפנה אלינו את כל פניו המוארים, כמדי חודש, אך מאחר שכמה שעות קודם לכן יימצא הירח בקרבה המקסימלית שלו לכדור הארץ – הוא ייראה לעינינו גדול ובוהק מהרגיל.

 

סופרמון מתרחש כאשר הירח המלא, שמצוי על הקו הנמשך מהשמש לכדור הארץ, מפנה אלינו את צידו המואר בדיוק בזמן שהוא נמצא במרחק הקטן ביותר שלו מכדור הארץ. המונח "סופרמון" משמש באסטרולוגיה, ושם הוא נקשר לתופעות כמו רעידות אדמה והתפרצויות געשיות. באסטרונומיה, לעומת זאת, התופעה אינה מכונה "סופרמון" כי אם "ירח מלא בפריגיאה", כלומר ירח מואר הנמצא בנקודה הקרובה ביותר שלו לכדור הארץ. כמובן, לא נמצא כל קשר בין התופעה האסטרונומית לאסונות הארציים שהאסטרולוגיה קושרת לה (שהרי כוח הגאות והשפל שמפעיל הירח על הארץ פועל גם כשהירח הקרוב חשוך לעינינו, כלומר כשהוא בפריגיאה מבלי להיות ירח מלא), אבל השם דבק בתופעה המרהיבה.

 

20185156095_de8d452c46_k.jpg

רצוי שלא ללכת שולל אחר תמונות כאלה, שעושות שימוש באשליה אופטית כדי להגדיל את הירח עוד יותר. קרדיט: NASA/Bill Ingalls
רצוי שלא ללכת שולל אחר תמונות כאלה, שעושות שימוש באשליה אופטית כדי להגדיל את הירח עוד יותר. קרדיט: NASA/Bill Ingalls
 

מרחקו של הירח מכדור הארץ משתנה כל הזמן. בנקודה הקרובה ביותר שלו, הפריגיאה, הירח נמצא במרחק 356,000 ק"מ מאיתנו, ואילו בנקודה הרחוקה ביותר שלו, האפוגיאה, הלוויין הטבעי שלנו נמצא במרחק 406,000 ק"מ. בכל נקודה במסלולו הוא יכול להיות במילואו.

 

בלילה שבין 20 ל-21 בינואר כדאי להביט לכיוון האופק – קוטרו של הירח ייראה לנו גדול בכ-7% מהממוצע. משום שקשה להבחין בשינוי ללא קנה מידה, מומלץ לצפות בירח כשהוא בקו האופק של הבניינים, והחרוצים שבינינו מוזמנים לצלם את הסופרמון בקו האופק, להמתין לירח המלא הבא ולהשוות בין השניים.

 

הירח יהיה מלא לחלוטין בשעה 9:00 בבוקר שעון ישראל. הוא יהיה אז בדיוק מול השמש, אולם לא ייראה מעל האופק בישראל. הירח יגיע לשיא קרבתו לכדור הארץ מעט לפני חצות באותו היום, ויהיה אז בדיוק במרחק 357,343 ק"מ מאיתנו – ועדיין מלא למדי, כמובן. גם הירח המלא של חודש פברואר יהיה סופרמון. הוא יעמוד מול השמש רק שש שעות לפני הגיעו למרחק הקטן ביותר מכדור הארץ, ואז תתעצם עוד קצת תופעת הסופרמון. למעשה, הסופרמון של חודש פברואר יעמוד במרחק הקטן ביותר בין הירח לארץ לשנת 2019 – 356,700 ק"מ בלבד.