יומן שמיים
arrow-left
יומן שמיים

הביטו למעלה: תחנת החלל הבינלאומית תחלוף בשמי ישראל

יום שלישי 17.9.19

הערב יש לכם יש הזדמנות לצפות בחללית מאוישת חולפת מעל ראשכם, המבנה היקר ביותר שבנתה האנושות אי פעם, לצורכי מדע ובכלל

-

כולם מדברים על התיישבות אנושית בחלל, אבל האמת היא שלאנושות כבר יש מושבת חלל. המושבה הזאת מיושבת ברציפות מאז נובמבר 2000, והיא נקראת תחנת החלל הבינלאומית. בספטמבר, למשך כמה ערבים רצופים, היא תהיה גלויה לעין בשמי ישראל. 

  • 17/9, יום שלישי, בשעה 20:01:07 עד 20:04:18  מדרום למזרח
  • 18/9, יום רביעי, בשעה 19:13:12 עד 19:18:46 מדרום-דרום מערב לכיוון צפון מזרח
  • 19/9, יום חמישי בשעה 20:00:58 עד 20:06:20 – מדרום מערב לצפון מזרח
  • 20/9, יום שישי בשעה 19:12:18 עד 19:18:55 מדרום מערב לצפון מזרח.
 

איך תזהו את תחנת החלל הבינלאומית?

 
תחנת החלל הבינלאומית תיראה כנקודה בוהקת חולפת בשמיים (בניגוד למטוסים, אורה אינו מהבהב). היא בוהקת, לא משום שהיא מפיצה אור, אלא משום שהיא מחזירה את אור השמש. מומלץ להוריד גם אפליקציות, כמו למשל ISS Detector, שיעזרו לכם לכוון את המבט לנקודה הספציפית בשמיים. 
 

רבים טועים לחשוב שתחנת החלל הבינלאומית אינה אלא לוויין נוסף, מעין פחית צפופה. זה לא נכון. תחנת החלל היא מבנה אדיר, שהולך ונבנה מאז שיגור הרכיב הראשון ב-1998. לתחנה נוספים מדי שנה חלקים חדשים, והיא צפויה להמשיך ולפעול לפחות עד 2028. למעשה, תחנת החלל הבינלאומית היא המבנה מעשה ידי אדם הגדול ביותר בחלל, והיא מרשימה גם בכל קנה מידה ארצוני: רוחבה 109 מטרים ואורכה 72 מטרים – בערך כמו בניין עיריית תל אביב. דמיינו את כל בניין עיריית תל אביב – בחלל!

693259main_jsc2012e219094_big.jpg

תחנת החלל הבינלאומית בהשוואה למגרש פוטבול
תחנת החלל הבינלאומית בהשוואה למגרש פוטבול
תחנת החלל הבינלאומית בהשוואה למגרש פוטבול

 

התחנה היא גם המבנה היקר בהיסטוריה של האדם, ועלות הרכבתה ותפעולה, על ידי כל השותפות, מוערכת ב-150 מיליארד דולר. לשם השוואה, עלותו של מאיץ החלקיקים הגדול בעולם, LHC, היא 9 מיליארד דולר, וכל תקציבה השנתי של מדינת ישראל אינו עולה על 400 מיליארד דולר.

 

תחנת החלל מקיפה את כדור הארץ כל 92 דקות. עבור האסטרונאוטים שחיים בה שבועות וחודשים, השמש עולה כל שעה וחצי. התחנה, הנעה במהירות ממוצעת של 27,744 קמ"ש ובגובה ממוצע של 400 ק"מ מעל פני הים, למעשה "נופלת". האסטרונאוטים שמרחפים בה אינם מרחפים באפס כבידה – הכבידה במרחק הזה מכדור הארץ היא כ-90% מהכבידה שאנו חווים כאן על הקרקע – אלא נופלים עם סיבוב כדור הארץ. במילים אחרות, הנקודה הבהירה הזאת בשמיים נופלת נפילה חופשית כבר 20 שנה ברציפות. כמו מעלית שלעולם אינה מגיעה לקרקע.

 

1200px-Tracy_Caldwell_Dyson_in_Cupola_ISS.jpg

האסטרונאוטית טרייסי קולדוול דייסון חושבת מחשבות נוגות בעודה נופלת נפילה חופשית
האסטרונאוטית טרייסי קולדוול דייסון חושבת מחשבות נוגות בעודה נופלת נפילה חופשית. קרדיט: נאס
האסטרונאוטית טרייסי קולדוול דייסון חושבת מחשבות נוגות בעודה נופלת נפילה חופשית. קרדיט: נאס"א

 

בשל גודלה המרשים, תחנת החלל הבינלאומית היא מהגופים המאירים ביותר הלילה. עם זאת, ניתן לצפות בה גם באור יום (אם יודעים איפה לחפש, כמובן). התחנה מאירה ביותר מעט אחרי השקיעה ומעט לפני הזריחה, כשהיא עוד מוארת באור השמש אבל השמיים כהים. בשיא בהירותה תחנת החלל מגיעה לדרגה 4- בסולם הבהירות, בדומה לנוגה (ככל שהדרגה בסולם גבוהה יותר, כך שטף הבהירות נמוך יותר).

 

אגב, גם לישראל הייתה נוכחות יפה בתחנת החלל הבינלאומית. לרגל יום הולדתה ה-20 של התחנה ריכזנו כאן 6 פרויקטים כחול־לבן ששוגרו אליה ועשו היסטוריה. 

sky calendar Image
הערב תוכלו לנופף חזרה לשלום לנחלה של האנושות בחלל. קרדיט: נאס"א