הביטו למעלה: הלילה תחלוף תחנת החלל הבינלאומית בשמי ישראל

ד"ר יגאל פת-אל ועודד כרמלי
שתף: 
25
נוב'
2018
הערב תוכלו לנופף חזרה לשלום לנחלה של האנושות בחלל. קרדיט: נאס"א
הערב תוכלו לנופף חזרה לשלום לנחלה של האנושות בחלל. קרדיט: נאס"א

כולם מדברים על התיישבות אנושית בחלל, אבל האמת היא שלאנושות כבר יש מושבת חלל. המושבה הזאת מיושבת ברציפות כבר כמעט 18 שנה, מאז נובמבר 2000, והיא נקראת תחנת החלל הבינלאומית. למשך 6 דקות, ביום שישי ה-23 בנובמבר, משעה 17:12 ועד 17:18, היא תהיה גלויה לעין בשמי ישראל. התחנה "תזרח" מעט מעל האופק הדרום־דרום־מערבי וניתן יהיה לראות אותה כשהיא חוצה מעל האופק הדרום־מזרחי.

גם ביום ראשון, 25 בנובמבר, היא תיראה לעין, ואף ברור יותר, כי היא תחלוף לכם מעל הראש. תרימו מבט בין 17:04 ל-17:11. 


 

 

תחנת החלל בגודל בניין עיריית תל אביב

רבים טועים לחשוב שתחנת החלל הבינלאומית אינה אלא לוויין נוסף, מעין פחית צפופה. זה לא נכון. תחנת החלל היא מבנה אדיר, שהולך ונבנה מאז שיגור הרכיב הראשון ב-1998. לתחנה נוספים מדי שנה חלקים חדשים, והיא צפויה להמשיך ולפעול לפחות עד 2028. למעשה, תחנת החלל הבינלאומית היא המבנה מעשה ידי אדם הגדול ביותר בחלל, והיא מרשימה גם בכל קנה מידה ארצוני: רוחבה 109 מטרים ואורכה 72 מטרים – בערך כמו בניין עיריית תל אביב. דמיינו את כל בניין עיריית תל אביב – בחלל!

 

התחנה היא גם המבנה היקר בהיסטוריה של האדם, ועלות הרכבתה ותפעולה, על ידי כל השותפות, מוערכת ב-150 מיליארד דולר. לשם השוואה, עלותו של מאיץ החלקיקים הגדול בעולם, LHC, היא 9 מיליארד דולר, וכל תקציבה השנתי של מדינת ישראל אינו עולה על 400 מיליארד דולר.

תחנת החלל מקיפה את כדור הארץ כל 92 דקות. עבור האסטרונאוטים שחיים בה שבועות וחודשים, השמש עולה כל שעה וחצי. התחנה, הנעה במהירות ממוצעת של 27,744 קמ"ש ובגובה ממוצע של 400 ק"מ מעל פני הים, למעשה "נופלת". האסטרונאוטים שמרחפים בה אינם מרחפים באפס כבידה – הכבידה במרחק הזה מכדור הארץ היא כ-90% מהכבידה שאנו חווים כאן על הקרקע – אלא נופלים עם סיבוב כדור הארץ. במילים אחרות, הנקודה הבהירה הזאת בשמיים נופלת נפילה חופשית כבר 20 שנה ברציפות. כמו מעלית שלעולם אינה מגיעה לקרקע.

 

 

בשל גודלה המרשים, תחנת החלל הבינלאומית היא מהגופים המאירים ביותר הלילה. עם זאת, ניתן לצפות בה גם באור יום (אם יודעים איפה לחפש, כמובן). התחנה מאירה ביותר מעט אחרי השקיעה ומעט לפני הזריחה, כשהיא עוד מוארת באור השמש אבל השמיים כהים. בשיא בהירותה תחנת החלל מגיעה לדרגה 4- בסולם הבהירות, בדומה לנוגה (ככל שהדרגה בסולם גבוהה יותר, כך שטף הבהירות נמוך יותר).

 

גם לישראל הייתה נוכחות יפה בתחנת החלל הבינלאומית. לרגל יום הולדתה ה-20 של התחנה ריכזנו כאן 6 פרויקטים כחול־לבן ששוגרו אליה ועשו היסטוריה.