מאדים בניגוד: מתקרב לכדור הארץ

בת-שבע וגון גלמידי וד"ר יגאל פת-אל
שתף: 
31
יולי
2018
איור של מאדים משנת 1877 | צייר: Étienne Léopold Trouvelot
איור של מאדים משנת 1877 | צייר: Étienne Léopold Trouvelot
 
ב-31 ביולי טלסקופים ברחבי העולם, מקצועיים וחובבניים גם יחד, יופנו אל כוכב הלכת האדמוני והמרתק מאדים ויעקבו אחריו במשך שבועות ארוכים, עד שילך ויתעמעם שוב באופק הרחוק. 17 שנים יעברו עד לפעם הבאה שבה יחלוף מאדים בקרבה גדולה כל כך לעולמנו.
 
לקראת סוף חודש יולי יגיע מאדים לניגוד עם השמש. זהו פרק הזמן שבו המרחק בין כדור הארץ למאדים הוא הקטן ביותר, כיוון ששניהם מצויים באותו צד של השמש, בקו אחד עימה. 
 
תרשים מאדים, כדור הארץ והשמש מסתדרים בקו אחד
 
 
בעת הניגוד יזרח מאדים בעת שקיעת החמה וישקע עם זריחתה, ולכן ייראה במשך כל הלילה. לפי אורך השנה של מאדים ולפי המהירות היחסית בין שני כוכבי הלכת אפשר לחשב ולמצוא שמצב כזה מתרחש במחזוריות של 26 חודשים לערך, והמרחק ממאדים קטן אז פי שלושה בממוצע. במילים אחרות, מאדים ייראה לנו גדול פי שלושה, וזה לא דבר של מה בכך כשמדובר בכוכב קטנטן שכזה, הגדול אך במעט מהירח שלנו. לזה מצטרף גורם נוסף: מסלולו של מאדים פחוס למדי, ובשל כך גם המרחקים שלו מכדור הארץ בעת הניגוד משתנים באופן שאינו זניח כלל: בין 54 מיליון ק"מ בניגודים הקרובים ביותר, עד למעלה מ-100 מיליון ק"מ בניגודים הרחוקים ביותר. יוצא אפוא שבניגודים הקרובים גודלו הזוויתי מוכפל כמעט. 
 
מעניין לציין כי החוק הראשון של האסטרונום יוהאן קפלר, הקובע כי כוכבי הלכת נעים סביב השמש במסלולים אליפטיים, התבסס על תצפיות שערך קפלר בשינויי המרחק של מאדים בניגוד. גם למרחקי הניגודים יש מחזוריות יחסית קבועה – 15 שנה פחות או יותר, וב-31 ביולי 2018 זה יקרה: שכננו האדמוני יחלוף במרחק מזערי של 57.6 מיליון ק"מ בלבד מאיתנו. זהו בדיוק הזמן להתחיל לכוון את הטלסקופים, וזהו גם הזמן האידיאלי לשגר חלליות לכיוון מאדים ולחסוך בזמן טיסה יקר.
 
מאדים: קרקע אדמדמה, מדבריות כהים וכיפות קרח לבנות
 

מה כדאי לדעת לקראת המפגש הקרוב עם מאדים

 
הפרט הבולט ביותר לעין שתבחינו בו בתצפית על מאדים יהיה כמובן צבעו האדמדם. מאדים הוא כוכב לכת בעל אטמוספרה דלילה מאוד, יחסית לאטמוספרה של כדור הארץ ובוודאי יחסית לזו של נוגה. ריכוז המים באטמוספרה שלו נמוך מאוד, יחסית, אולם בזמנים קדומים יותר היה כנראה ריכוזם גבוה בהרבה. בהיעדר אוקיינוסים וצורות חיים שיקלטו את אדי המים והחמצן, נספגו המים בקרקע העשירה בברזל, והחלה תגובה כימית בין הברזל למים – חִמצון. במילים אחרות, הברזל החליד, ומזה נובע סמלו המסחרי של כוכב החלודה – צבעו הכתום־אדום.
 
מאדים עשיר בנופי פרא ובמזג אוויר פרוע: הרי געש אימתניים, קניונים שלא נגמרים, סופות חול ערות וכיפות קרח בוהקות. שוכן בו הר הגעש הגדול ביותר במערכת השמש – הר אולימפוס (Olimpus Mons), המתנשא לגובה 25 ק"מ, כמעט פי שלושה מהשיאן הפרטי שלנו כאן על פני כדור הארץ – הר האוורסט. רוחב בסיסו של אולימפוס הוא 700 ק"מ ורוחב הלוע הכבוי שלו 90 ק"מ. נסו לדמיין הר געש שגודל בסיסו מכסה את רוב הודו והלוע בלבד שווה בערך למרחק בין תל אביב לחיפה. מסביב ללוע מתנשאת שרשרת צוקים שגובהה 4 ק"מ. הר אולימפוס נראה היטב מכדור הארץ באמצעות טלסקופים חזקים מאוד בזמן ניגוד קרוב. מלבדו מופו על פני המאדים למעלה מ-400 הרי געש. מאדים מתהדר גם בקניון הגדול ביותר במערכת השמש – ואלֶס מארינריס (Valles Marineris), המשתרע לאורך 5000 ק"מ, קטן אך במקצת מהאוקיינוס האטלנטי הצפוני (המרחק בין מערב אירופה למזרח אמריקה־הצפונית). גם אם ברשותכם טלסקופ קטן יחסית, תוכלו להבחין בקלות בכיפות הקרח הלבנות בקטבים ובמדבריות הכהים.