ביקור מלכותי: מה מקור שמו של שבתאי המתקרב אלינו

עודד כרמלי וד"ר יגאל פת-אל
שתף: 
14
אוג'
2022
שבתאיסטורן, אל החקלאות, הקציר והזמן | צילום: Helled et al
סטורן, אל החקלאות, הקציר והזמן | צילום: Helled et al
ביום ראשון, 14.8.22, יעמוד כדור הארץ בין השמש ובין כוכב הלכת היפהפה, שבתאי, אשר יהיה קרוב לכדור הארץ ומאיר יותר מבכל תקופה אחרת בשנה. בעגה האסטרונומית, שבתאי יהיה ב"ניגוד" (opposition), שכן הוא יעמוד מנגד לשמש מנקודת התצפית שלנו. זאת הזדמנות פז לחזות בעולם שזכה לכינוי "יהלום מערכת השמש", בצבעיו העזים ובטבעותיו המלכותיות – ואפילו לצפות בירחו הענק טיטאן. כיוון ששבתאי מצוי מול השמש בעת הניגוד, הוא זורח במזרח בעת שקיעת החמה ושוקע במערב בעת זריחתה ומכאן שאפשר לצפות בו משך כל שעות הלילה, כאשר הוא מצוי במרחקו הקטן ביותר מאיתנו.
 
 
כך שבתאי נראה דרך טלסקופ חובבים
 
 

מהאל הרומי סטורן ליום השבת

למעט קומץ יוונים חכמים, אנשי העולם העתיק לא ידעו שכוכבי הלכת סובבים סביב השמש. אבל הם ידעו להבדיל בין כוכבי הלכת לכוכבי השבת. לכן לכוכבי הלכת יש שמות, ואילו לרוב כוכבי השבת אין שמות – למעט שמות קבוצות הכוכבים. איך הם ידעו להבדיל בין פלנטה לשמש? פשוט על סמך תנועת הכוכבים בשמיים: שעה שרוב הכוכבים נעים במסלול קבוע ונצחי לכאורה ממזרח למערב, כמה כוכבים נעים מהר יותר ובמסלול משובש, וחלקם אף עוצרים מפעם לפעם ועושים פניית פרסה שמימית.
 
כוכבים אלו נקראו ביוונית Planetes Asteres, "כוכבים נודדים" או "כוכבי לכת" בעברית. אסטרונומים של ימי קדם ידעו על חמישה כוכבי לכת: כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. מבין אלה, שבתאי נראה להם ככוכב הנודד האיטי ביותר. לכן הרומאים קראו לשבתאי על שם אל הזמן סָטוּרְן. לפי המיתולוגיה הרומית, סטורן התהלך בקצב מדוד, בידו האחת מקל הליכה ובידו השנייה אלומת חיטה – שכן הוא העניק לבני האדם את החקלאות, אבל גם את מחזוריות התבואה ואת הסבלנות הנדרשת בין זריעה לקציר.
 
 
גם היום השביעי בשבוע נקרא על שם אותו אל. Saturday משמעו, מילולית, "היום של סטורן". זה ככל הנראה גם מקור שמו של כוכב הלכת בעברית. מאחר שהוא השביעי בקצב תנועתו "סביבנו" – אם סופרים את השמש, הירח וארבעת כוכבי הלכת האחרים שהיו ידועים לפני המצאת הטלסקופ – גם בעברית כוכב הלכת נקרא "שבתאי" בגלל היום השביעי בשבוע, הוא יום שבת.
 
בציורו של גויה (1819-1823), סטורן אוכל את אחד מבניו הטיטאנים
 
 

ליל שבתאי מלא

כיום אנחנו יודעים שהשמש, הירח וכוכבי הלכת אינם סובבים סביבנו, אלא אנו ושאר כוכבי הלכת סובבים סביב השמש. אבל הקדמונים דייקו בתצפיותיהם: מבין כוכבי הלכת שהיו ידועים להם, שבתאי הוא אכן האיטי ביותר: הוא משלים הקפה סביב השמש מדי 29 שנים ארציות. ומאחר שכל כוכבי הלכת נמצאים פחות או יותר על אותו מישור כמו השמש (הוא מישור הַמִּלְקֶה), מדי שנה כדור הארץ נעמד בין השמש לבין שבתאי, כך שחציו הפונה אלינו נראה מואר לגמרי וגדול מהרגיל. למה הדבר דומה? לליל ירח מלא, כשהירח עומד בניגוד לשמש וכדור הארץ ניצב בתווך.
 
שלא כמו הירח, ש"מתמלא" מדי חודש, הפוזיציה של שבתאי בניגוד אורכת זמן רב יותר. אבל כמו בחקלאות, וכמו בשבת שבאה עלינו לטובה בסופו של שבוע ארוך, הסבלנות משתלמת: בלילות שבתאי המלאים, כוכב הלכת זורח עם שקיעת השמש ושוקע עם זריחתה, ומכאן שהוא נראה במשך כל שעות הלילה ומגיע לרום מסלולו על כיפת השמיים סמוך לחצות. משקפת טובה תהפוך את שבתאי מעוד נקודה בשמיים לעולם צבעוני, ותראה לכם את טבעות שבתאי המפורסמות. טלסקופ קטן יראה לכם גם את הגדולים שבירחיו, ובראשם הירח טיטאן.
 
 
שבתאי ניצב בין החללית קאסיני (שצילמה) לבין השמש