לקראת שיא מטר הג'מינידים ומעבר קרוב של האסטרואיד שיצר אותם

בת-שבע וגון-גלמידי
שתף: 
13
דצמ'
2017

slworking2_geminid.jpg

ג'מיניד בשמי הלילה
ג'מיניד בשמי הלילה | צילום בחשיפה ארוכה: slworking2
ג'מיניד בשמי הלילה | צילום בחשיפה ארוכה: slworking2
ג'מיניד בשמי הלילה | צילום בחשיפה ארוכה: slworking2
 
היכונו למסיבת המטאורים הלוהטת של השנה, מטר הג'מינידים, שיתרחש בלילה שבין ה- 13 ל- 14 בדצמבר. ואם זה לא מספיק, אז יומיים לאחר מכן מפיק האירוע בכבודו ובעצמו, האסטרואיד פאת'ון 3200 שממנו נבעו כל המטאורים שיבזיקו בשמים, יחלוף בקרבה יחסית גדולה לכדור הארץ: כ-10.5 מיליון ק"מ בלבד. 
 
לג'מינידים, שנקודת המוצא שלהם בשמים היא קבוצת תאומים (ג'מיני), יש כל מה שנחוץ בכדי להצדיק את מעמדם ככוכבי-העל של מעריצי המטאורים: מדובר במטר הבולט ביותר והפורה ביותר מכל המטרות השנתיים. בשיאו, ובתנאי צפייה אופטימליים אתם צפויים לחזות בכ- 120 מטאורים בשעה! 
 
לא רק שהג'מינידים אינם תופעה חולפת, אלא שמחקרים מראים כי זהו מטר שהולך ומתחזק בכל שנה. ואם לא די בזאת, הג'מינידים דחוסים פי כמה מגרגר אבק של מטאור טיפוסי - צפיפותם היא כ 2 גרמים לסמ"ק בממוצע, ובשל כך הם בוערים באטיות יחסית. הוסיפו לכך את כניסתם הנונשלנתית לאטמוספירה – במהירות נמוכה של כ 35 קילומטרים לשנייה בלבד, (כמחצית ממהירות של הליאונידים, למשל) – וקיבלתם מטאורים בעלי נוכחות שנראים לעיתים גם במשך שניות ארוכות. מטר הג'מינדים עשיר במטאורים בהירים ויפים המגיעים לעיתים בצורה של כדורי אש. רבים מהג'מינידים מגיעים בצבע צהבהב, וכמה מהם מציגים מסלולים מפוצלים. אין ספק, הג'מינידים קורצו מאבק של כוכבים, גם במובן המטפורי של המלה. 
 
אולם לכל ההופעה הזו, מתווסף סיפור חיים ייחודי שאף מעצים את מעמדם ה"סופרסטארי": המקור של אותם מטאורים הוא מוזר ושונה ממה שאנחנו מכירים בדרך כלל: האסטרואיד פאת'ון 3200, שהפעם גם יחלוף יחסית קרוב לכדור הארץ. 
 
 

מטאורים מאזור הדמדומים

 
כשכוכב שביט עובר בקרבת השמש, הוא מתחמם ומשאיר אחריו זנב. הקרח שבזנבו הופך לגז ושאריות האבק והגז מתפזרים אחריו, באותו מסלול בחלל. כשכדור הארץ עובר דרך שובל "שאריות שביט" שכזה, נכנסים החלקיקים לאטמוספרה, מתחממים מאוד וקורנים, ובנוסף לכך מייננים לאורך מסלולם את חלקיקי האטמוספרה, כך שגם אלו פולטים אור כחלחל. 
 
המקור של מטר הג'מינידים, לעומת זאת, הוא עצם מוזר מאוד הקרוי 3200 Phaethon. הוא התגלה ב-1983 באמצעות לווין תצפית באינפרה-אדום של נאס"א. גודלו, העומד על 5 ק"מ ומסלולו האליפטי, מתאימים למאפייניו של כוכב שביט, אולם פאת'ון נראה יותר כמו אסטרואיד ואף עובר במסעו סביב השמש בחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק. אבל משהו מוזר קורה כאשר מתקרב למרחק של 21 מיליון ק"מ מהשמש: הוא מתחיל לפתח זנב, ולפלוט משהו שנראה כמו חיקוי מוזר של כוכב שביט. 
 
צוות האסטרונומים בראשותו של דייב ג'וויט מ-UCLA, סבורים כי התפרצויות שמש חזקות חיממו את פני השטח שלו וגרמו לו לפלוט חלקיקים, בערך כמו שגחלים לוחשות יורקות גיצים במדורה גדולה. חלקיקים אלו, הם הג'מינידים שידלקו באטמוספרה. המקור שלהם כה חריג, עד שביל קוק ממרכז החלל מארשל של נאס"א, מכנה את הג'מינדים "המטאורים מאזור הדמדומים". לדבריו, פאת'ון הוא מעין יצור ביניים בין שביט לאסטרואיד, אשר היה בעבר שביט פעיל, אך לפני כאלף שנה איבד את אחרון חלקיקי הקרח שלו ומה שנשאר ממנו הוא הגרעין הסלעי.
 
 
אסטרואיד על רקע השמש
 

ביקור האסטרואיד פאת'ון

 
בבוקרו של יום ה-14 בדצמבר תעבור הפלנטה שלנו באזור הצפוף ביותר של ענן הג'מינידים, ויחול שיאו של מטר הג'מינידים. שיא המטר צפוי לשעה 8:30 בבוקר ולכן לא ייראה מישראל, אולם מטר מכובד דיו יראה בלילה שבין ה-13 ל-14 בדצמבר, לקראת השעות הקטנות של הלילה. גם שכננו, הירח, אינו מתכוון להפריע למסיבת המטאורים הלוהטת, ויימצא סמוך למולדו. מי שדווקא עלול לשבש את החגיגה אלו העננים. אז כל מה שנותר לנו הוא למצוא מקום חשוך הרחק מאורות העיר, לפרוס מחצלת, לקוות שהשמים יהיו בהירים ולתת את הבימה לכוכבים האמתיים.
 
בנוסף לכל זאת, כאמור, ב-16 לדצמבר, יומיים בדיוק לאחר שיא המטר, יכבד אותנו בנוכחותו מפיק האירוע בכבודו ובעצמו, פאת'ון, ויחלוף בקרבה גדולה לכדור הארץ: כ-10.5 מילון ק"מ בלבד. בימים אלו ניתן יהיה לצפות בו גם בטלסקופ חובבים קטן, בדמות ככוכב חיוור הנע באטיות בין כוכבי השבת. פאת'ון ימשיך במסלולו בחלל עד למפגש קרוב נוסף עם כדור הארץ בעוד כ-80 שנים, בשנת 2093, אז הוא יחלוף במרחק של 2.9 מיליון ק"מ בלבד מכדור הארץ.
 
 
מפיק מסיבת המטאורים עובר בשכונה: פאת'ון ומסלולו האלפטי