תצפית אסטרונומית בישראל דחתה את מועד סיום הרמדאן

שתף: 

חודש הרמדאן מגיע ביום שלישי לסיומו החגיגי, עם תחילתו של עיד אל-פיטר, חג הפסקת הצום שנמשך שלושה ימים. מועדו המדויק של עיד אל-פיטר, לפי המסורת, נקבע על-פי עדויות על הופעתו של מולד הירח. אם במוצאי היום ה-29 של הרמדאן לא ניתן לצפות במולד, ממשיכים הצמים בלית ברירה ליום נוסף של תענית, עד יומו השלושים של החג. בשל נסיבות אסטרונומיות של מסלול הירח סביב כדור הארץ ומסלול כדור הארץ סביב השמש, השנה גילוי המולד התברר כמשימה בלתי אפשרית: הירח הדקיק, שקע 4 דקות בלבד לאחר שקיעת החמה, ובבהירות השמים הנמשכת כחצי שעה לאחר מכן, לא ניתן היה להבחין בסהר הקלוש בעין בלתי מזויינת.

 

כמדי שנה הקהילה המוסלמית בעולם בכלל ובישראל בפרט מסתמכת על תצפיות אסטרונומיות על מנת לצפות במולד הירח. כאשר לא ניתן לצפות, ההנהגה הדתית מכריזה על דחיית סיום צום הרמדאן. כך קרה השנה בישראל והדחיה סתרה את ההחלטת במוקדים שונים בעולם, לרבות סעודיה. למעשה, הסמכות המשפטית-דתית בישראל (המופתי) טענה כי התצפית של הסעודים מוטעית וכי אין כלל אפשרות לצפות במולד הירח, בשל קרבתו הרבה לשמש. כך נוצר מצב שבו במקומות שונים בעולם סיום הרמדאן לא חל באותו יום.

 

 

פתרונות טכנולוגיים-מדעיים לרווחת הקהילה המוסלמית

 

המצפים בישראל פעלו במקביל כדי לנסות ללכוד את הירח. בבעראבה שבגליל, למשל, יזם את התצפית עבדאללה חוטבא, מנהל מרכז החלל בנצרת, באמצעות טלסקופ "sky watcher" בעל קוטר של 18 אינטש, ובמעמד אירוע חגיגי ורב משתתפים, אותו סקרו 15 רשתות טלוויזיה מרחבי העולם. במצפה הכוכבים במכללת אלקאסמי, התצפית התקיימה באמצעות טלסקופ Meade 14 Inch רובוטי ביוזמת מוחמד כתאני, מנהל מרכז חלל אלקאסמי בבאקה אלגרביה. תצפיות דומות התבצעו גם בתפוח פיס ומרכז חלל טייבה.

 

לטענתו של חוטבא, יש להמשיך ליזום פתרונות טכנולוגיים-מדעיים שיהיו מקובלים על המועצה הדתית, לרווחת הקהילה המוסלמית. אחד הרעיונות שנבחנים, הוא לשגר לוויין שישדר תמונות של מולד הירח לקהילה המוסלמית, ויספק את התצפית הנדרשת לצורך קביעת מועד תום הרמדאן.

 

 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}