שרידי יומנו של אילן רמון יוצגו במוזיאון ישראל לצד מגילת חנוך ממערות קומראן

בתערוכה שנפתחה היום במוזיאון ישראל בשיתוף סוכנות החלל שבמשרד המדע, מוצגים דפים שלא פורסמו מיומנו של אילן רמון
שתף: 
  • noa_ramon_header.jpg

    אותיות פורחות באוויר: איור של נועה רמון לכבוד התערוכה

קווי הדמיון בין יומנו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, לבין כתבי חנוך המתארים את מסעותיו במרחב הקוסמי של מי שמכונה ה"אסטרונאוט הראשון של האנושות", הובילו את מוזיאון ישראל בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, לתערוכה מהפנטת, "חי בחלל", שנפתחה היום (שלישי) ומציגה דפים מיומנו של רמון שמעולם לא פורסמו, לצד שרידי ספר חנוך שנמצאו בין מגילות מדבר יהודה.

 

דפי היומן של רמון שיוצגו שרדו תחת תנאים קיצוניים, כולל התפרקות המעבורת קולומביה עם כניסתה לאטמוספרה והתרסקותה על הקרקע בנפילה חופשית. שרידי היומן, יחד עם שאר שרידי המעבורת, התפזרו על פני קילומטרים במזרח טקסס ומערב לואיזיאנה. ששרידי היומן התגוללו בגשם ובבוץ ואותרו לבסוף על ידי משלחות מתנדבים. לבסוף הועבר היומן לאלמנתו של רמון, רונה רמון, שביקשה להציג את דפי היומן לקהל הרחב. לטובת עבודת השימור והפיענוח נרתמו לשיתוף פעולה ייחודי מומחים במז"פ המשטרתי ובמוזיאון ישראל, על מנת לשחזר חלקים נכבדים מיומנו של אילן רמון ששרדו מאסון המעבורת קולומביה.

 

שר המדע, אופיר אקוניס: ״התערוכה  היא ביטוי מובהק לשילוב הנדיר של העם היהודי: עבר מפואר ופריצות דרך חדשניות שתורמות לאנושות כולה. אילן רמון היה אישיות פורצת דרך - במדינה פורצת דרך. צוואתו הייתה חינוך והנגשת הדור הבא למדע, לחדשנות ולטכנולוגיה והיא מומשה בעוצמה על ידי רונה ז״ל. התערוכה הזאת היא פרי פועלה המרהיב והמרגש. אנחנו עם עתיק, עם עתיד גדול והתערוכה הזאת היא הדוגמא המוחשית ביותר לכך״.

 

חיבור נדיר בין עבר להווה

כשנמצאו דפי היומן בשנת 2004  – היחידים שנמצאו מהיומנים האחרים של צוות המעבורת – הם הועברו לשימור ארוך ומורכב במעבדות מוזיאון ישראל ולאחר מכן פוענחו במשטרת ישראל. עבודת השימור היתה ממושכת, מדוקדקדת ויצירתית והיתה כרוכה בתהליך חיטוי וקטילת העובש ושאר מיקרו-אורגניזמים שהתרבו בין סיבי הדפים, הפרדה עדינה בין הדפים שהפכו לעיסה, תהליכי שימור וייצוב הנייר שנפגע וניזוק, וכן שימוש בטכנולוגיית אינפרא-אדום כדי לפענח את הכיתוב. בתום התהליך הצליחו המומחים במז"פ ובמעבדה לשימור נייר, הדפסים ורישומים של מוזיאון ישראל, לשחזר עמודים שלמים מתוך היומן.

 

לא ידוע על דפי נייר כתובים בדיו ששרדו בתנאים קיצוניים שכאלה ששררו בהתרסקות המעבורת קולומביה. במעבדות מוזיאון ישראל נשמרים 34 דפי היומן שנמצאו, מתוכם 12 דפים ריקים שעוד לא הספיקו להיכתב, 8 דפים עם כתב קריא ובהם ניתן לקרוא את רשמיו ומחשבותיו של אילן רמון מהמסע בחלל, 8 דפים שהדיו נשטף מהם ו-6 דפים מודפסים שתכנם בעיקר טכני.  במסגרת התערוכה "חי בחלל" יוצגו לציבור הרחב 4 מהדפים שניצלו ועברו תהליך שיחזור ושימור.

 

לדברי פרופ' עידו ברונו, מנכ"ל מוזיאון ישראל: "דפי היומן ששרדו ומגילת חנוך מלפני כאלפיים שנה מאפשרים חיבור נדיר בין העבר לבין ההווה. המפגש עם כתבי-יד כל כך מרגשים והאפשרות של כל אחד ואחת להתבונן בהם באופן בלתי אמצעי, הופכת את התערוכה "חי בחלל" לחוויה עוצמתית ויוצאת דופן. צר לי שרונה שביקשה להציג את היומן במוזיאון ישראל, לא זכתה לראות במימוש התערוכה ואני שמח שיש בידינו להכיר לה תודה בדרך הזו".

 

 

 

 

"לראות את ההילה": המסע של רמון בחלל

התערוכה "חי בחלל" קושרת בין מגילת חנוך שנמצאה בין המגילות מדבר יהודה ומושאלת לתערוכה באדיבות רשות העתיקות, לבין דפי יומנו של רמון ומחברת יחד לראשונה את "שני טייסי החלל הראשונים" המספרים בגוף ראשון על החוויות שחוו בסיורם במרחב הקוסמי, האחד בשחר ההיסטוריה והאחר בעידן המודרני:

 

"זה מדהים, לראות את ההילה[ה    רה אור] כאילו עוד כדור עוטף את כדור הארץ וכמה שהיא דקה! ואז אחרי חצי שעה מגיעה הזריחה. האטמוספירה מקבלת גוון כחלחל יפהפה. ובבת אחת עוברים מחושך כמעט מוחלט לאור חזק ובוהק של השמש". (אילן רמון)

 

"והמראה נראה אלי ככה הנה במראה עבים קראוני וערפל בקשני ומהלך הכוכבים והמאורות הריצוני ויבהילוני והרוחות במראה העיפוני ויעלוני וישאוני אל-השמים" (חנוך א' יד: ח)

 

במוזיאון מדגישים כי גם במראם המגילה והיומן דומים להפליא – הם נמצאו קרועים, מקצתם לפיסות קטנות,  ורוב הרישומים עליהם נמחו כמעט כליל. בעקבות מצבם הפיזי הקשה, בשני המקרים נדרש טיפול נמרץ כדי לייצב את מצבם ולשחזר את הכתוב בהם בעזרת טכניקות פיענוח משוכללות.

 

ספר התורה הזעיר

לצד דפי היומן ומגילת חנוך, בתערוכה "חי בחלל" מוצג גם ספר תורה זעיר התואם את ספר התורה שלקח עמו אילן רמון לחלל ושרונה אלמנתו גילתה במקרה בארצות-הברית.

 

במסיבת עיתונאים שקיים אילן רמון בעת שהותו בחלל הוא הציג אל מול המצלמות ספר תורה קטן וסיפר את סיפורו המרגש של יהויכין יוסף (יויה), פרופ' לאסטרופיזיקה ואקלים, שרמון הכיר במסגרת מחקר אטמוספרי שהיה עליו לבצע בחלל. בגיל שלוש-עשרה נשלח הנער יויה למחנה הריכוז ברגן-בלזן. בתנאים הלא-אפשריים ששררו שם ערך לו הרב שמעון דסברג טקס בר-מצווה ולקראתו לימד אותו לקרוא מספר תורה זעיר שעלה בידו להבריח למחנה. בסיום הטקס המרגש מסר לו את הספר למשמורת; הוא חש שלא ישרוד, אבל נתן לנער תקווה לעתידו-שלו וביקשוֹ לספר את קורותיו בתום המלחמה. אילן רמון, בעצמו בן ונכד לשורדות בשואה, ביקש את רשותו של יויה לקחת עימו את ספר התורה לחלל - לקיים כך את צוואתו של הרב דסברג ולהוכיח לעולם את יכולתו של העם היהודי לקום מן ההריסות, לפרוץ את גבולות היכולת האנושית ו"לגעת" בשמיים.

 

בשנת 2006 גילתה רונה רמון שלספר התורה שלא שב מהחלל יש "תאום", ספר תורה שהודפס מאותו המקור והוא זהה במידותיו לספר שלקח רמון לחלל. ספר זה הגיע לידיו של פיזיקאי אחר, פרופ' פנישל, שחי בארצות-הברית וגם הוא ניצול שואה. עם גילויו, ביקשה רמון מפנישל שישאיל לה את הספר לאחת הטיסות הקרובות לחלל לזכרו של בעלה, הוא נעתר לבקשתה וספר התורה הזעיר המריא בשנת 2006 לחלל עם האסטרונאוט סטיב מקלין.

 

הספר, מלווה בתמונת התעודה חתומה על ידי נאס"א, יוצג גם הוא בתערוכה במוזיאון ישראל ולצידו יוצג ארון-הקודש שבו הוחזק הספר של יויה, זה שלקח איתו רמון לחלל ולא שב.

 


 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}