חינוך לחלל
arrow-left
תוכניות חינוך

תוכנית חקר דו-שנתית: פיתוח לווין התלמידים "גליל-1" במעבדות בראודה בכרמיאל

בני נוער איכותיים המתגוררים בגליל משתתפים בתוכנית יוקרתית של המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה וסוכנות החלל הישראלית לפיתוח, בניה ושיגור ננו-לווין לחלל.

lesson Image
קבוצת תלמידים על רקע אחת מאבני הדרך בפרויקט, הפסאודו-לוויין

התוכנית לבניית ושיגור לווין התלמידים "גליל 1", יצאה לדרך בתחילת 2017 במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, במסגרת תוכנית לקידום פרוייקטי חקר של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. במחזור התוכנית שמשכו שנתיים, נבחרים בני נוער איכותיים שעברו תהליכי מיון מבית ספר ספר אלבשאאר למדעים בסחנין, בית הספר הרב תחומי עמל מדעים ואומנויות נהריה, בתי הספר התיכוניים בכרמיאל (אורט כרמים, אורט פסגות ואמית כרמיאל) ובתי הספר בעכו, אורט דרסקי ואמית קנדי. במהלך התוכנית התלמידים נחשפים לתחומי ידע מעולם הלוויינים החלל בפרט והטכנולוגיה בכלל, פוגשים מומחים מהארץ והעולם בתחומי החלל, נחשפים למחקרים עדכניים בתחום, מבקרים במכוני מחקר, מוסדות אקדמיים ותעשייה. גולת הכותרת היא בכך שהתלמידים יפתחו ויבנו בעצמם ננו-לויין שמיועד לבצע משימה אמתית בחלל. התוכנית תקנה לתלמידים 5 יח' בגרות.

 

התוכנית הסתיימה: מחנכים המעוניינים לקבל מידע נוסף מוזמנים להוריד את הדוח המסכם של הפרויקט. לשאלות נוספות ניתן ליצור איתנו קשר.

התקדמות נוספת בבניית לוויין התלמידים- גליל-1
-
תלמידים בפרויקט פיתוח הלווין 'גליל 1' במעבדת החלל במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה
תלמידים בפרויקט פיתוח הלווין 'גליל 1' במעבדת החלל במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה

התקדמות משמעותית נרשמה בפרויקט גליל-1 לאחר שצוותי התלמידים הצליחו להתגבר על תהליכי רכש ויבוא מורכבים של רכיבי הלווין וכעת הצוותים מתמקדים בתוכנה ופיתוח יכולות התקשורת של הלווין. כמו כן, המכללה רכשה ציוד ייעודי לעבודה בסביבה אנטי-סטטית לצורך שמירה קפדנית על הלווין ורכיביו.

 

מנהל התכנית במכללה ד"ר גיא צברי מציין "מדובר בפריצת דרך של ממש, בני נוער המתגוררים בגליל ייקחו חלק במיזם יוקרתי שלו תרומה לפיתוח המדע בגליל בפרט ובמדינה בכלל."

 

איתי מלק מנהל המרכז לנוער שוחר מדע בבראודה מציין: " חוסנה הכלכלי-חברתי של המדינה חייב להישען על ידע מדעי וטכנולוגי. הידע הזה טמון במשאב האנושי המצוי בשפע גם בגליל. השותפות המיוחדת שנוצרה בין בראודה, סוכנות החלל הישראלית ומשרד החינוך במחוז צפון מאפשרת לנו לפתוח את השערים לעולם המדע והטכנולוגיה בפני בני הנוער בגליל ולאפשר להם לפרוץ דרך אל העתיד."

פתיחת מעבדת מחקר ופיתוח לנוער חדשה ומשוכללת
-
מעבדת המחקר במכללה האקדמית להנדסה בראודה
מעבדת המחקר במכללה האקדמית להנדסה בראודה

נשיא קרן יק"א סר סטיבן וויילי כהן ומנכ"ל הקרן בישראל מר זאב מילר חנכו מעבדת מחקר ופיתוח לנוער (מופ"ל) חדשה במכללה האקדמית להנדסה בראודה. הקמת המעבדה התאפשרה הודות לתרומה של קרן יק"א בישראל ותמיכת משרד החינוך במחוז צפון והנהלת המכללה. 

 

המעבדה תשמש את המרכז לנוער שוחר מדע במכללה, המפעיל תכניות מגוונת לילדים ונוער במעבדות המכללה. עיצוב המעבדה מדמה מעבורת חלל אשר הכיסאות בה זזים ומאפשרים עבודה בצוותים בגדלים שונים. החלל המיוחד והלא שגרתי ישמש כבסיס לחשיבה אחרת ופורצת דרך, יהווה גורם משיכה לבני הנוער ללמידה משמעותית מתוך מוטיבציה פנימית ויצירתיות ויאפשר להם ליזום מחקרים פורצי דרך.


 

מעבדת המחקר במכללה האקדמית להנדסה בראודה

מעבדת המחקר במכללה האקדמית להנדסה בראודה

 

איתי מלק, מנהל המרכז לנוער שוחר מדע, ברך על פתיחת המרכז החדש וציין כי בשנים האחרונות עלה צורך ממשי להקים מרכז מו"פ לנוער, שישמש להם כבית לביצוע מחקרים מדעיים ופיתוחים טכנולוגיים שהם בחזית המחקר. "המעבדה תשמש נקודת מפגש בין בני נוער מהגליל שאינם בהכרח מכירים זה את זה אך יש להם מטרה משותפת לביצוע מחקרים ופיתוחים אלה" אומר מלק.

 

ד"ר גיא צברי, רכז תכניות בפיזיקה וטכנולוגיה במרכז לנוער שוחר מדע שירכז את הפעילות במעבדה, אמר "עיקר הפעילות של מופ"ל תתמקד בטכנולוגיה לרבות: פיתוח לוויינים זעירים, רובוטיקה תעופתית, הנדסה ביו-רפואית ועוד. לרשות התלמידים יעמוד ציוד חדשני כגון מדפסות תלת-מימד מתקדמות, מערכות הדמיה, מחשבים חדישים, ציוד רובוטיקה, מערכות חיישנים ועוד".

תלמידי התכנית "גליל 1" שלחו פסאודו-לווינים לאוויר
-
הפרחת הפסאודו-לוויינים באוויר
הפרחת הפסאודו-לוויינים באוויר
כחלק מתהליך הלמידה, התלמידים התנסו לאחרונה (פברואר, 2018) במשימה של פיתוח פסאודו-לווינים למשימת זיהוי שריפות. התלמידים תכננו, פתחו ובנו את הלווינים הזעירים הכוללים מערכות טכנולוגיות מתקדמות על מנת לקבל נתונים בזמן אמת מהנעשה בגובה רב על פי המשימות שהוגדרו לפסאודו-לווין.
 
פסאודו-לווינים הן פלטפורמות שצפות או עפות בגובה גבוה ממטוסים קונבנציונליים אך פועלות יותר כמו לווינים – אך במקום לעבוד מהחלל הם יכולים לשהות באטמוספרה במשך שעות בודדות ועד מספר שבועות.
 
התלמידים התחלקו לקבוצות קטנות כאשר כל קבוצה היתה אחראית על תת-מערכת בליווי מנחים מהתעשיה והאקדמיה. הקבוצות התנסו בצילום ועיבוד תמונה, בקרת חיישנים, אינטגרציה, בקרת רסרבי ותיכנות ניהול המערכת, מערכת לניתוק אוטמטי של הבלון, ניהול משק החשמל, תקשורת עולה ויורדת, מערכת עקיבה לווינית וצוות תיעוד קרקע-אוויר.
 
באמצעות התכנית השאפתנית נוצר חיבור רב-תרבותי בין התלמידים: יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים. הפרויקט נתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ועל ידי משרד החינוך במחוז צפון, המסייע במימון המחזור השני ומכיר בעבודות המחקר של התלמידים ל-5 יחידות לימוד בגרות.