כיצד נחתה אפולו 11 על הירח?

כיצד נחתה אפולו 11 על הירח?

שני לקחים חשובים יש להפיק מאפולו 11. האחד: האימונים משתלמים. השני: אף פעם אין לסמוך על מחשב (אבל על המתכנתים אפשר גם אפשר).

כשרכב הנחיתה הירחי התנתק מתא הפיקוד הקולומביה והחל בנחיתה האוטומטית, ארמסטרונג ואולדרין הבחינו שהם חולפים על פני נוף הירח – מכתשים, הרים וכדומה – כמה שניות מוקדם מהצפוי. פירושו של דבר שרכב הנחיתה הירחי שלהם טס מהר מדי, והם יהיו צפויים לנחות קילומטרים רבים ממערב לאתר הנחיתה המיועד.

חמש דקות מתחילת הנחיתה ו-1,800 מטר מעל פני הירח – אזעקה נשמעה בנשר ועל צג המחשב הבהבו הקודים 1201 ו-1202. למרבה המזל, מתכנת מחשבים בשם ג'ק גרמן שינן בעל פה את כל מספרי התקלות, ואישר ליוסטון שאין צורך לבטל את הנחיתה: אזהרות 1201 ו-1202 פירושן שהמחשב המרכזי לא עומד בעומס המטלות, ולכן הוא דוחה את המטלות הלא-קריטיות למועד עתידי. מרכז הבקרה אישר לארמסטרונג ולאולדרין להמשיך בנחיתה.

 

 

כשארמסטרונג הציץ שוב מבעד לחלון, הוא ראה שהמחשב מתכוון להנחית אותם על שדה סלעים. בהחלטה זריזה של טייס קרב העביר ארמסטרונג את השליטה לידיו והחל לנווט את הנשר לעבר מישור נקי מסלעים. בגובה 76 מטר מפני השטח גילה ארמסטרונג מכתש באתר הנחיתה החדש. בגובה 30 מטר מפני השטח, אבק הירח שהתרומם ממנועי הנשר חסם את שדה הראייה של ארמסטרונג, והוא התמקד בכמה סלעים גדולים שהזדקרו מעבר לענן האבק כדי להעריך בעזרתם את מהירות החללית. הדלק אזל במהירות, ובעת המפגש עם פני הירח נותר בנחתת דלק לכ-25 שניות טיסה נוספות בלבד.

 

הנחיתה הידנית של ארמסטרונג הייתה חלקה עד כדי כך, שבולמי הזעזועים ברגלי הנשר לא התכווצו כמתוכנן. לכן, הצעד האחרון של ארמסטרונג בירידתו בסולם היה גדול למדי – יותר ממטר. ארמסטרונג הציל את אפולו 11 כשהנחית ידנית חללית על עולם אחר – והוא עשה זאת בעדינות של בלרינה.

שתף: