צדק בנקודה הקרובה ביותר שלו לכדור הארץ

עודד כרמלי וד"ר יגאל פת-אל
שתף: 
08
מאי
2018
טוב, צדק לא יתקרב עד כדי כך, אבל מספיק כדי לזרוח בעצמה בשמיים | קרדיט: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Kevin M. Gill
טוב, צדק לא יתקרב עד כדי כך, אבל מספיק כדי לזרוח בעצמה בשמיים | קרדיט: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Kevin M. Gill
 
ביום חמישי, 10.5, צדק יהיה בנקודה הקרובה ביותר שלו לכדור הארץ – מרחק פעוט של 658 מיליון קילומטרים, לעומת כמעט מיליארד קילומטרים בנקודה הרחוקה ביותר שלו מאיתנו. אלה הלילות הטובים ביותר לצפות בכוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. במשקפת טובה או בטלסקופ קטן אפשר לראות גם את הירחים הגדולים שחגים סביבו. נוסף על כך, זאת ההזדמנות שלכם להוכיח לחברים – אבל בראש ובראשונה לעצמכם – שקופרניקוס צדק.
 
בינואר 1610 ערך גלילאו גליליי תצפית היסטורית בעזרת הטלסקופ שבנה: הוא הבחין בארבעה כוכבים משוטטים בקרבת צדק. אלא שתצפיות חוזרות הראו שהכוכבים לא סתם מטיילים סמוך לצדק, אלא מקיפים אותו במחזוריות קבועה, חגים סביבו כירחים. עד אז, איש בעולם לא ראה מימיו ירח מלבד הירח שלנו. עד אז, איש לא ראה גוף שמימי אחד חג סביב גוף שמימי אחר, שאינו כדור הארץ. לכן עד אז כולם האמינו שהשמש, וכל שאר הכוכבים, מסתובבים סביב הארץ.
 
 
הסקיצה המקורית של גלילאו משנת 1610 מראה את תנועת "הכוכבים" סביב צדק
 
 
 
אנימציה המראה את תנועת ארבעת הירחים הגדולים סביב צדק, כפי שצולמו על ידי החללית ג'ונו ב-2016. קרדיט: נאס"א
 
 
גלילאו לא האמין שהכול סובב סביב הארץ. הוא היה אחד ממתי-מעט החכמים והאמיצים שאימצו את המודל ההליוצנטרי של קופרניקוס, שלפיו כל כוכבי הלכת סובבים את השמש. אבל גלילאו היה זקוק להוכחות, לראיה ממשית שתשכנע גם את המתנגדים הקנאים ביותר. והנה היא התממשה לנגד עיניו: ארבעה ירחים, לא יותר מנקודות זעירות בטלסקופ הפרימיטיבי שלו, הרוקדים לצליליו של חליל אחר. לא ניתן עוד לטעון שכל גרמי השמיים מקיפים את הארץ – כפי שנדמה לנו, כפי שקל כל כך להאמין – כשאנו רואים בבירור גרמי שמיים המקיפים גרמי שמיים שאנחנו לא עומדים עליהם.
 
ואף על פי שכולנו – או לפחות רובנו – יודעים היום בשׂכלנו שהשמש היא שעומדת במרכז מערכת השמש, ולא אנחנו, בכל זאת קשה לנו להשתחרר מההרגשה שאנחנו נייחים ושמי הלילה הם שזזים. ובכן, לילות חודש מאי, כשצדק נמצא "בניגוד" (כלומר עומד מנגד לשמש ביחס אלינו), הם הזדמנות פז ללמוד שיעור באסטרונומיה, אבל גם שיעור בענווה, ולחזות במו עינינו בפלא שנגלה לעיניו של גלילאו גליליי לפני יותר מ-400 שנה.
 
 
 
וכך הם נראים מקרוב, ארבעת ירחי גליליאו (משמאל לימין): איו, אירופה, גנימד, קליסטו
 
 

צדק צדק תרדוף

 
כוכבי הלכת מצויים במרחק הקטן ביותר ביניהם כאשר הם מתמקמים באותו הצד של מסלולם סביב השמש. מאחר שכל כוכבי הלכת נמצאים פחות או יותר באותו מישור, הנקרא "מישור המִלְקֶה", צדק נמצא בניגוד בערך באותו הזמן שבו הוא נמצא בנקודה הקרובה ביותר אלינו. השנה למשל צדק יהיה בניגוד בלילה שבין ה-8 ל-9 במאי, ויגיע לנקודה הקרובה ביותר שלו אלינו מחר, ב-10.5. זהו פרק הזמן האידיאלי לצפות בכוכב הלכת: לא זו בלבד שענק מערכת השמש צדק נראה במיטבו, הן מבחינת הבהירות והן מבחינת גודלו, אלא הוא גם זורח עם שקיעת השמש ושוקע עם זריחתה, כלומר נראה בכל שעות הלילה, וסמוך לחצות הוא מצוי ממש ברום מסלולו בכיפת השמיים.
 
לא צריך להכיר את קבוצות הכוכבים כדי לזהות אותו. אי אפשר לטעות בו. פשוט חפשו את גרם השמיים הגדול והמאיר מכולם (אחרי הירח, כמובן). בשעות הערב הוא יופיע בצד דרום-מזרח, אחרי חצות הוא יהיה ברום מסלולו בצד דרום ובשעות הלילה המאוחרות ישקע חזרה בצד דרום-מערב.
 
 

כיצד לצפות בכוכב הלכת צדק?

 
מאחר שהמרחקים בחלל אסטרונומיים, והעין האנושית זעירה, תנועתם של ארבעת ירחי גליליאו היא העדות המוחשית היחידה שתוכלו לראות ללא עזרתם של טלסקופים משוכללים (ולא בגוגל, בתמונות שצילמו טלסקופים משוכללים). יש לכם משקפת טובה בבית? זכיתם. תוכלו לראות את הירחים איו, אירופה, גנימד וקליסטו – הנקראים "ירחי גליליאו" – מסתובבים סביב צדק בזמן אמת.
 
יש לכם טלסקופ חובבים קטן? זכיתם בגדול, ותוכלו לראות גם את "הכתם האדום הגדול": סופה אדירה, בגודל כדור הארץ כולו, שמשתוללת בצדק כבר מאות שנים לפחות. יש לכם טלסקופ חובבים רציני? זכיתם בענק. בהגדלה של x60 תוכלו לראות היטב שני פסים כהים על צדק. אלו שתי חגורות העננים הבולטות ביותר של הענק הגזי, המתהדר באטמוספרה ששזורות בה חגורות עננים ססגוניות ומערבולות פסיכדליות.