יומן שמיים
arrow-left
יומן שמיים

מטר המטאורים – לירידים

יום שישי 22.4.22

בשעות הערב המוקדמות יגיע לשיאו מטר המטאורים – הלירידים

-
 
בשעות הערב המוקדמות יגיע לשיאו מטר המטאורים – הלירידים. שמו של המטר נקבע לפי נקודת מוצאו – קבוצת Lyra, שפירושה נֵבֶל. במיתולוגיה היוונית קבוצת נבל מייצגת את כל הטוב והקסום שבמוזיקה. בדמיון מופלא לממלכת הצלילים, גם מטר הלירידים מגיע במגוון מרתק של סגנונות, וידוע בנטייתו להפתיע. 
 
 

הנֵבֶל השמימי

 
יצירות מוזיקליות רבות נכתבו על הסיפור הקסום והטראגי של הנבל השמימי. על פי המיתולוגיה הוא היה מתנתו של אפולו, אל השמש, המוזיקה והיופי הגברי, לאורפאוס, אשר בנגינתו הקסומה הצליח לרתק את כל שומעיו, החל מחיות היער, העצים והאבנים ועד בני האדם והאלים. כשאהובתו, אורידיקה, הוכשה זמן קצר לפני חתונתם על ידי נחש ארסי ומתה, האדמה, אשר הוקסמה מנגינתו, פערה את פיה והרשתה לו להיכנס לשאול. במסע תלאותיו בארץ המוות התגבר אורפאוס על כל המכשולים בעזרת מנגינתו המופלאה, עד שהגיע אל האדס – שליט השאול. מוקסם גם הוא מהצלילים השמימיים, העניק לו האדס את האפשרות להחזיר את אהובתו לעולם החיים, ובלבד שילך לפניה ולא יסב את ראשו אליה עד שיצאו כליל אל מעל פני האדמה. ברגע אחד של פזיזות פנה אורפאוס לאחור, ואורידיקה נעלמה לה לעולמים בלוחשה "היה שלום"...
 
 
פסל שיש מן המאה הרביעית לספירה – אורפאוס, בנגינתו הקסומה בנבל, מצליח להפנט יצורים ארציים ושמימיים כאחד
פסל שיש מן המאה הרביעית לספירה – אורפאוס, בנגינתו הקסומה בנבל, מצליח להפנט יצורים ארציים ושמימיים כאחד
 
 

מה יקרה במטר הלירידים?

 
מטר הלירידים מתרחש כאשר כדור הארץ פוגש במסלולו את שרידי החלקיקים שהותיר אחריו השביט טאצ'ר, הממשיכים לנוע ולהקיף את השמש. רסיסי האבק הללו, שגודלם כגרגיר חול, נכנסים לאטמוספירה במהירות של כ-49 ק"מ לשנייה, מתלהטים, ופולטים אור בהיר הנראה בשמיים כ"כוכב נופל" – מטאור. בשל החיכוך והחום העז חלקיקי האטמוספירה הסמוכים מתייננים ומצויים רגעית במצב צבירה טעון חשמלית הנקרא "פלזמה". בעיניינו נראה הדבר כשובל הכחלחל של הכוכב הנופל.
 
הערב יעבור כדור הארץ במרכז הענן של שרידי החלקיקים, והמטר יגיע לשיאו. אולם ענן השרידים אינו הומוגני כלל וכלל, אלא מורכב מאזורי צפיפות שונים, והם אלו שיקבעו לבסוף את אופיו של המטר ועושרו.
 
תאורטית, הקצב הצפוי הוא בינוני למדי – כ-18 מטאורים בשעה. אולם כאמור, הלירידים בהחלט אוהבים להפתיע. כאשר כדור הארץ חולף דרך גוש דחוס בצורה יוצאת דופן של שרידי החלקיקים, נצפית תופעה מרהיבה המכונה "התפרצות מטאורים", והקצב יכול להגיע גם ל-90 מטאורים בשעה. בשנת 1803 תוארה התפרצות כזו בעיתון בעיר ריצ'מונד שבווירג'יניה: "כוכבים נופלים נצפו ביום רביעי לפנות בוקר מריצ'מונד וסביבתה, בכמות כזו שהפחידה רבים והדהימה כל אדם שראה אותם. מהשעה אחת עד השעה שלוש לפנות בוקר, נראו הכוכבים הללו נופלים מכל נקודה בשמיים במספרים כאלה שמזכירים גשם של סלעים מהשמיים" (אז כמו היום מקור המטר היה בקבוצת נֵבל, אלא שהעיתונאי ניסה להדגיש את עושרו הבלתי רגיל של המטר). באירוע אחר במאה ה-19 נספרו 167 מטאורים בתוך רבע שעה בלבד, ויש הטוענים שהיו אף הרבה יותר. 
 
 

מתי וכיצד כדאי לצפות במטר המטאורים?

אומנם שיאו של המטר יהיה בשעות הערב של ה-22 באפריל, ב-22:00, אולם קבוצת נבל, נקודת מוצאם של המטאורים, תזרח בשמי ארצנו רק לאחר השעה 22:30. הירח יזרח  כשעה לאחר חצות ולכן הזמן הטוב ביותר לצפות במטר הוא עד שעה 1 או 2 אחר חצות כאשר הירח, הקרוב לרבע האחרון שלו, יפריע באורו לצפות במטר.

 

צאו מהעיר אל מקום חשוך, שכבו על הגב, הביטו אל השמיים והיו מוכנים להפתעות.

 
תגיות:
sky calendar Image
יש מטרי מטאורים שמפתיעים לפעמים | מטר הלאונידים המפורסם משנת 1833, כפי שתועד ע"י אדולף וולמי