היום בלילה לקראת חצות יראה שיאו של מטר המטאורים המכונים "בואטידים", והשמים יתקשטו בהבזקים מרהיבים של "כוכבים נופלים". השם המוזר הזה ניתן להם מפני שזה נראה כאילו הם יוצאים מכיוון קבוצת הכוכבים "שומר הדובים" (bootes).
למה כדאי להביט למעלה?
כי זהו מופע הפרידה הססגוני של המטאורידים, אותם חלקיקי אבק מהחלל שמצאו את עצמם נלכדים בכוח הגרביטציה של כוכב הלכת שלנו ונכנסו לאטמוספרה במהירויות אדירות של עשרות ק"מ לשנייה. בשלב הזה הם כבר משנים את שמם למטאורים.
ממש לפני שהם מתאיידים ונעלמים לעד באטמוספרה, הם מגיעים לטמפרטורות גבוהות מאוד ופולטים קרינה כמו ברזל מלובן. כדי שמופע הפרידה שלהם יהיה אפילו יותר דרמטי, הם מלהיטים גם את מולקולות האטמוספרה שלידם, עד שאלו מאבדות אלקטרונים בתהליך הנקרא יינון. כשהמולקולות מתקררות מעט וסופחות בחזרה את האלקטרונים, האנרגיה משתחררת בצורת אור כחלחל-סגלגל, בדיוק כפי שמתרחש בברק.
מטאורידים אבודים נכנסים לאטמוספרה בהמוניהם בכל רגע, אבל מידי פעם עובר מסלולו של כדור הארץ דרך אזור של שרידי כוכב שביט, וקצב הופעת ההבזקים בשמיים מצדיק את השם "מטר מטאורים". כאשר כוכב שביט מתקרב לשמש חום השמש מפשיר את הקרח על פניו, אבק והגזים הכלואים בקרח משתחררים ויוצרים זנב ארוך המשתרך מאחורי השביט ומותיר שובל של מטאורידים. בכל חודש יוני חולף כדור הארץ על פני ענן השרידים של השביט 7P/Pons-Winnecke. קצבו של מטר הבואטידים קצת הפכפך ויכול לנוע בין 0 ל-100 מטאורים בשעה.
איך צופים במטר המטאורים?
שכבו על הגב והביטו לשמיים, לכיוון צפון-מערב בגובה של 50 מעלות בערך, ותקוו שהשמים יהיו בהירים וללא עננים. אבל הסוד הגדול הוא החושך. ככל שתתרחקו יותר מאורות העיר, כך תצליחו לראות יותר מטאורים. הצפייה במטר השנה תהנה מהייתרון שהירח יהיה סמוך למולד ולכן אורו לא יפריע. מאידך, שיא המטר צפוי בשעה 2 אחר הצהריים שעוננו, ולכן כדאי לצפות במטר בערב שלפני השיא ובערב שלאחריו.
