טיטאן הוא הירח הגדול ביותר של שבתאי והשני בגודלו בכל מערכת השמש (בתחרות צמודה עם גָּנימֶד של צדק). למעשה, הירח טיטאן גדול יותר מכוכב הלכת חמה – והמסה שלו היא 95% מהמסה הכוללת של ירחי שבתאי כולם. טיטאן הוא הירח היחיד במערכת השמש שיש לו אטמוספירה צפופה. מלבד כדור הארץ, הוא גם הגוף היחיד בשכונה הקוסמית שלנו שיש לו נוזלים על פני השטח, כלומר, אגמים של ממש. אלא שאגמי טיטאן אינם אגמים של מים נוזלים, אלא של מתאן נוזלי. האם חיים יכולים להתבסס על מתאן, ולא על מים? אנחנו לא יודעים, אבל בעשור הקרוב נאס"א מתכננת לנצל את האטמוספירה הדחוסה של טיטאן כדי לשגר לשם רחפן, שידגום את הקרקע ואת הנוזלים. משימת דרגונפליי, "שפירית", תשוגר ב-2027.

 

 

ירח מעניין אחר הוא אֶנְקֵלָדוּס, שמסלולו עובר בתוך טבעת E, והוא הירח השישי בגודלו של שבתאי והיחיד שניכרים בו סימנים ברורים של פעילות גאולוגית בהווה. אנקלדוס מכוסה שכבה טרייה ונקייה של קרח, ובגללה הוא אחד הגופים מחזירי האור ביותר בכל מערכת השמש. ב-2014 דיווחה נאס"א כי הגשושית קאסיני מצאה עדויות לאוקיינוס של מים נוזלים מתחת לפני השטח, וב-2017 דגמה הגשושית סילון שבקע מתחת למעטה הקרח בקוטב הדרומי של הירח ומצאה באדים תרכובות אורגניות מורכבות. התרכובות האורגניות מצביעות על פעילות הידרותרמית בקרקעית האוקיינוס הנוזלי. כאן בכדור הארץ, נביעות הידרותמיות בקרקעיות החשוכות והקרות של האוקיינוסים מקיימות מערכות אקולוגיות שלמות. למרבה הצער, המשימה האסטרוביולוגית המתוכננת לאנקלדוס הפסידה למשימת הדרגונפליי ולא נבחרה לשיגור בסופו של דבר, אבל Breakthrough Initiatives של המיליארדר יורי מילנר לקחה את המושכות הטכנולוגיות שפותחו בנאס"א – ומתכננת לשגר אל אנקלדוס את המשימה הפרטית הראשונה בהיסטוריה לחלל העמוק.

 

אבל טיטאן ואֶנְקֵלָדוּס אינם הירחים היחידים המציתים את סקרנותנו. גם לצדק, שאיבד את התואר "מלך הירחים", יש כמה מהירחים המרתקים ביותר במערכת השמש!

 

 

הגוף האדום ביותר במערכת השמש, אינספור הרי געש פעילים ואוקיינוס תת-קרקעי שיש בו סיכוי לקיום חיים: בין 79 הירחים של צדק יש כמה מהגופים המרתקים ביותר הידועים לנו.

 

ב-7 בינואר 1610 הפנה גלילאו גליליי את הטלסקופ שלו לכוכב הלכת הגדול במערכת השמש – צדק. סמוך לצדק ראה גליליי שלוש נקודות אור קטנות, והניח שמדובר בכוכבי שבת ברקע. הוא בכל זאת המשיך לתצפת על נקודות האור מדי לילה, וראה שהן משנות את מקומן אבל נשארות קרוב מאוד לצדק. בהמשך ראה גם נקודה רביעית, ועד ה-15 בינואר השתכנע גליליי שאלו הם ירחים של כוכב הלכת – הירחים הראשונים שהתגלו בהיסטוריה של האסטרונומיה.

 

ארבעת הירחים, שעד היום נקראים "הירחים הגליליאניים" על שם מגלם, הם איו (הפנימי ביותר), אירופה, גנימד (הירח הגדול במערכת השמש, גדול אפילו מכוכב חמה) וקליסטו (החיצוני ביותר) – וכל אסטרונום חובב עם טלסקופ קטן או משקפת שדה יכול לראותם מקיפים את צדק, אפילו מתוך עיר.

 

הירחים הגליליאניים הם מהגופים המסקרנים ביותר במערכת השמש. בשל כוח הכבידה של הענק צדק ושל שלושת הירחים החיצוניים, איו "סובל" מכוחות אדירים של גאות ושפל, ובגללם הוא העולם הגעשי ביותר במערכת השמש, עם כ-400 הרי געש שחלקם יורקים גופרית לחלל – עד לגובה 500 ק"מ מעל פני השטח.

 

 

ואילו אירופה, גנימד וקליסטו הם המועמדים המובילים למציאת חיים מחוץ לכדור הארץ, בזכות עדויות לקיומם של אוקיינוסים תת-קרקעיים של מים נוזלים מתחת למעטה דקיק של קרח. ב-2022 תשוגר משימת Jupiter Icy Moons Explorer, או JUICE, של סוכנות החלל האירופית, לחקור את אירופה, גנימד וקליסטו, וב-2024 תשוגר המשימה המשלימה של נאס"א, האירופה קליפר, שתחפש סימנים לקיומם של חיים באירופה.

 

רק ב-1892, כמעט 200 שנה אחרי התגלית של גלילאו, גילה האסטרונום האמריקאי אדוארד ברנרד ירח נוסף, חמישי, הסובב סביב צדק: אָמַלְתֵאה, שהוא הגוף האדום ביותר במערכת השמש (אפילו יותר מכוכב הלכת מאדים), ככל הנראה בגלל כל הגופרית שהירח איו ממטיר עליו. מאז התגלו עוד עשרות ירחים זעירים, וכיום אנחנו יודעים על 79 ירחים סך הכול.

 

 

ירחי צדק נחלקים לסדירים ולא-סדירים. לסדירים מסלול קרוב ומישורי למדי לכוכב הלכת, ונמנים עימם הירחים הגדולים איו, אירופה, גנימד, קליסטו, וכן הקטנים מֵטיס, אַדְרַסְטֵאה, אמלתאה ותֶבֶה – שאינם מסיביים מספיק כדי להיות עגולים. ואילו עשרות הירחים הלא-סדירים מקיפים את צדק במרחק רב בהרבה ובמסלולים אקסצנטריים ביחס לזווית הציר של צדק. מאחר שהירחים הלא-סדירים חולקים מאפיינים רבים, כמו זווית הנטייה שלהם ביחס לצדק וכיוון סיבובם סביבו, ההשערה היא שהם שרידי אסטרואידים וכוכבי שביט שנלכדו בכוח הכבידה של הענק הגזי, התנגשו זה בזה והתפרקו.

 

ומה עם הירחים של ענק הקרח אורנוס?

 

 

מהטופוגרפיה הקיצונית של מירנדה ועד האוקיינוס התת-קרקעי של אריאל – לכוכב הלכת אורנוס יש כמה מהירחים המעניינים במערכת השמש. 27 ירחים סובבים סביבו והם קרויים על שם דמויות ספרותיות, שלא לפי מסורת השיום באסטרונומיה, הנוטה להעניק לגרמי שמיים שמות מהמיתולוגיה. איך זה קרה בדיוק?

 

ב-11 בינואר 1789, שש שנים אחרי שוויליאם הרשל גילה את אורנוס עצמו, הוא גילה שני ירחים מסביב לו. גילוי זה לא זכה לתהודה, ולמעשה רק ב-1851 אישר ויליאם לאסל את שני הירחים שגילה הרשל, גילה בעצמו שניים נוספים, והעניק לג'ון הרשל, בנו של המגלה הראשון, את הזכות לבחור את שמותיהם של ארבעת הירחים.

 

 

הרשל הבן חרג מהמסורת של שמות מהמיתולוגיה היוונית ובחר לקרוא לארבעת הירחים בשמות של רוחות מהספרות האנגלית: אוֹבֵּרוֹן וטיטניה, מלך ומלכת הפיות מ"חלום ליל קיץ" של שייקספיר (הירחים שגילה הרשל האב) והרוח אריאל והגמד אוּמְבְּריאל מהפואמה "חטיפת התלתל" של אלכסנדר פופ. גם הירחים שהתגלו אחר כך נקראו על שם דמויות ממחזות של שייקספיר, למשל מירנדה, הירח החמישי בירחים הגדולים והעגולים, מ"הסערה", וירחים קטנים בהרבה כמו קורדליה מ"המלך ליר", אופליה מ"המלט" ויוליה מ"רומיאו ויוליה".

 

 

 

רב הנסתר על הגלוי בירחי אורנוס, והחללית היחידה שביקרה עד כה במערכת אורנוס הייתה הגשושית וויאג'ר 2 של נאס"א, ב-1986. קוטרו של הגדול בירחי אורנוס, טיטניה, הוא כ-1,500 ק"מ, ותצפיות שנערכו מכדור הארץ בראשית שנות ה-2000 גילו מי קרח על פניו – תגלית המצביעה כנראה על קיומה של אטמוספירה דלילה. לא פחות מעניין הוא הירח השני בגודלו, אובֵּרון, שעשוי להכיל שכבת מים נוזלים מתחת לפני השטח. גם הירח אריאל, כך משערים, עשוי לטמון בחובו אוקיינוס תת-קרקעי. ואילו מירנדה, הפנימי והקטן מבין הירחים הגדולים, מתגאה בתואר הירח בעל הטופוגרפיה הקיצונית ביותר במערכת השמש – לרבות צוקים בגובה 20 ק"מ.

 

 

נוסף על חמשת הירחים הגדולים (אוברון, טיטניה, אריאל, אומבריאל ומירנדה), לאורנוס 13 ירחים קטנים ופנימיים שמקיפים את אורנוס מטבעותיו – שהן ככל הנראה תוצר של התנגשות אחת או יותר בין הירחים הפנימיים. הגדול בירחים הפנימיים (והיחיד שצולם) הוא הירח פּאק, שקוטרו 162 ק"מ. מודלים ממוחשבים הראו שמערכת הירחים הפנימית של אורנוס לא יציבה, וייתכן שבמהלך מיליוני השנים הקרובות הירח דזדמונה יתנגש בקרסידה או ביוליה.

 

לאורנוס יש גם 9 ירחים לא-סדירים, שמקיפים את אורנוס במרחק רב בהרבה מממרחק מסלולו של אוברון, הירח החיצוני ביותר בחמשת הגדולים. בניגוד לירחים הסדירים, הפנימיים והגדולים, שנוצרו יחד עם אורנוס, הירחים הלא-סדירים הם ככל הנראה גופים שנלכדו בכוח הכבידה של כוכב הלכת במהלך העידנים.

 

וכמה ירחים יש לנפטון, כוכב הלכת האחרון במערכת השמש?