מי המציא את הטלסקופ וכיצד זה שינה את מבטנו על השמיים

קשה להצביע על ממציא מובהק אחד לטלסקופ. מלטש עדשות פלמי בשם הנס ליפֶּרסהיי רשם את ההמצאה כפטנט. אך לא רק שהמכשיר היה פרימיטיבי למדי ביכולת ההגדלה שלו, אלא שליפרסהיי לא ממש בנה אותו במטרה לערוך תצפיות אסטרונומיות. דווקא גלילאו גליליי, שלא רק שיפר את הטלסקופ אלא גם השתמש בו לשם תצפיות שמיים, נחשב כיום לממציא הטלסקופ.

הטלסקופים הראשונים פתחו עולם חדש בפני האסטרונומים והציתו את הדמיון. ב- 1609 המתמטיקאי האנגלי תומס הריוט מפנה את הטלסקופ שלו לירח ומגלה עולם חדש שניתן למפות. שנה לאחר מכן, הוא כבר צופה בכתמי שמש. הריוט הקדים את גלילאו גליליי במספר חודשים במיפוי הירח, זאת למרות שהוא לא ממש הבין מהם הכתמים על פני הירח שהוא העתיק לדף הנייר, ולא ידע לומר שאלה מכתשים.

המדען האיטלקי הדגול גלילאו גליליי מפנה לראשונה טלסקופ לשמי הלילה, ומגלה את ארבעת הירחים הגדולים של צדק, את מופעי נוגה, את כתמי השמש ועוד. גלילאו שיפר את טכנולוגיית הטלסקופ באופן שאפשר לו לצפות בעצמים בהגדלה פי 20. כשצפה לראשונה בצדק, חשב שזיהה שלושה כוכבים, אלא שבחודשיים הבאים גילה שהם נעים סביב צדק. מעבר להדגמת חשיבותו הגדולה של הטלסקופ לאסטרונומיה, ההוכחה לכך שגופים שמימיים מקיפים גוף שאינו כדור-הארץ ערערה על המודל הקוסמי של תלמי, המציב את כדור-הארץ במרכז היקום, כשכל הגופים ביקום נעים סביבו. וכך גלילאו אישש, למעשה, את התיאוריה של קופרניקוס.

הפיזיקאי אייזק ניוטון מגלה שאפשר לכנס את קרני האור למוקד אחד לא רק בעזרת עדשה, אלא באמצעות החזרתן למוקד משותף בעזרת מראה קעורה. הוא בנה טלסקופים שבהם האור מוחזר אל המוקד המצוי בקדמת הטלסקופ ממראה קעורה בצידו האחורי של הטלסקופ. הטלסקופ מחזיר האור שהמציא ניוטון (Reflecting Telescope) החליף את הטלסקופ שובר האור של גליליי (Refracting Telescope), וכיום הטלסקופים שמשמשים אותנו בנויים לפי התגלית של ניוטון; כל הטלסקופים, מאלה של חובבים ועד לטלסקופ החלל האבל, משתמשים במערכת של מראות כדי לאסוף את האור וליצור דמות של עצם מרוחק.

ג'ון דרייפר האנגלי-אמריקני, מחלוצי הצילום, מצליח לצלם לראשונה את הירח המלא מבעד לטלסקופ. הוא עושה זאת כמעט עשור וחצי לאחר שהממציא הצרפתי ז'וזף ניספור נייפס מפיק לראשונה תצלום באמצעות שיטת הקמרה אובסקורה. חלוץ הצילום לואי דאגר אמנם הקדים את דרייפר בשנתיים בכך שתיעד לראשונה את חרמש הירח, אבל תצלומו של דרייפר סיפק לראשונה תמונה מפורטת שמנציחה את פניו המלאים של הלוויין העתיק של כדור-הארץ.

קארל יאנסקי, מהנדס ופיזיקאי אמריקני, עורך את התצפית הראשונה ברדיו טלסקופ. יאנסקי, שעבד במעבדות בל, התבקש לזהות את המקור להפרעות טבעיות שאחראיות לשיבוש באיכות הקליטה של שירות הרדיו-טלפונים של בל. יאנסקי גילה הפרעה שמקורה מאותות בשביל החלב - שנמשכת 23 שעות ו-56 דקות. העובדה שישנה קרינת גלי רדיו המגיעה מהשמיים היתה חידוש גדול, וכך נוסד תחום מחקר חדש.

המעבורת דיסקברי של נאס"א משגרת את טלסקופ החלל האבל - על שם האסטרונום אדווין האבל - למסלול הקפה סביב כדור-הארץ. להאבל מראה בקוטר 2.4 מטר, והוא סיפק את התצלומים האיכותיים הראשונים בהפרדה גבוהה של גרמי שמים רחוקים. הוא נחשב אחד הכלים החשובים ביותר בהיסטוריה של חקר החלל ותצלומיו המרהיבים הפכו לשם דבר ברחבי העולם. הטלסקופ תרם להערכת מידת האצת התפשטות היקום; סיפק תמונות חדשות של גלקסיות מהיקום הקדום, ושפך אור על תופעות הקוואזרים, תהליכי התנגשות בין גלקסיות, היווצרות כוכבים ומערכות פלנטריות, סופרנובות ועוד. תרומותיו למחקר בלתי נדלות.

נאס"א משגרת לחלל את טלסקופ חלל שפיצר הפועל בתחום הקרינה באורכי גל אינפרה-אדום. הוא קרוי על שם ד״ר ליימן שפיצר, שכבר באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20 הציע להציב טלסקופ בחלל. באופן יוצא דופן הוצב הטלסקופ במסלול המקיף את השמש ולא את כדור-הארץ. הטלסקופ תרם רבות לחקר היקום; בין היתר הוא צפה באור שהגיע מכוכבים קדומים מראשית היקום, היה הטלסקופ הראשון שצפה ישירות בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, ואף גילה טבעת נוספת לשבתאי, שנחשפת באינפרה-אדום.