סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל

סופרנובה

news Image
שיירים של סופר נובה | NASA
האנרגיה הקורנת מכוכבים נובעת מהיתוך גרעיני המתרחש בליבתם. לקראת סוף חייהם של כוכבים מסוימים תהליך ההיתוך הגרעיני בליבתם נפסק באחת, מה שגורם לליבת הכוכב לקרוס פנימה, כמו בלון ששואבים ממנו את האוויר. בעקבות זאת מתפוצץ הכוכב בפיצוץ עצום המעיף את השכבות החיצוניות שלו במופע אדיר של פלזמה לוהטת בצבעים מרהיבים, כפי שאפשר לראות בתמונות. הפיצוץ המרהיב הזה נקרא סופרנובה. השמש שלנו אינה גדולה דיה כדי לסיים את חייה בפיצוץ מרשים שכזה, והיא תסיים את חייה בדעיכה איטית בשלב ערפילית פלנטרית וננס לבן. לעומת זאת כוכב המאסיבי מהשמש פי 8 לפחות יתפוצץ בסופרנובה, ויוכל להאיר לרגעים קצרים באור חזק יותר ממיליארדי הכוכבים בכל הגלקסיה שלנו!
 
אמנם רוב האנשים על פני כדור הארץ אינם מודעים לכך, אבל אנו צריכים להיות אסירי תודה לסופרנובות – שכן בזכותן אנו קיימים. כוכבים הם בתי חרושת ליסודות. מרבית היסודות הקיימים בעולמנו הארצי נוצרו בהיתוך גרעיני בליבותיהם של כוכבים או בתהליך הסופרנובה בסוף חייהם. אך אם שם נוצרו, איך הגיעו אלינו? כאשר כוכב ענקי מתפוצץ, הוא מפזר את כל עושר היסודות שנוצרו בו אל החלל. משאריות החומר הללו ייווצרו לאורך מיליוני שנים כוכבים חדשים, ומערכות שמש, ממש כמו זו שלנו. גם השמש וכדור הארץ נוצרו משאריות חומר, שרידים של כוכב שהתפוצץ. כמעט כל שקיים בעולמנו היה פעם חלק מכוכב ענקי, מאיר ולוהט – השולחן שאתם יושבים לידו,  סנדוויץ' שלכם (וגם חתיכות החסה שבו), ואפילו אתם עצמכם!
 
אם אתם חושבים לעצמכם שסופרנובה היא תופעה מרשימה, חכו עד שתגלו שיש גם היפרנובה! היפרנובה היא האחות הגדולה והחזקה של הסופרנובה והיא יכולה להאיר עד פי עשרות מסופרנובה רגילה. היפרנובה יחידה יכולה להאיר בעוצמה של גלקסיה שלמה שבה מאות מיליארדי כוכבים, זו אכן  עוצמת אור מדהימה.
 
 
להלן כמה סופרנובות לשטוף בהן את העיניים:
 
 
 

Eta Carinae.jpg

סופרנובה Eta Carinae. המילה
סופרנובה Eta Carinae. המילה
 
 
 

Kepler.jpg

סופרנובה קפלר | NASA
סופרנובה קפלר | NASA
 
 

SN 1987A.jpg

סופרנובה SN 1987A | צילום: NASA
סופרנובה SN 1987A | צילום: NASA
 
 

Sig06-030.jpg

שאריות כוכבים מסופרנובה N49 | צילום: NASA
שאריות כוכבים מסופרנובה N49 | צילום: NASA
 
 

SN 1054.jpg

סופרנובה SN 1054 | צילום: NASA
סופרנובה SN 1054 | צילום: NASA
 
 
 
 
תגיות: