מאז שהחללית גלילאו של נאס"א חלפה ליד האסטרואיד גספרה ב-1991, האנושות הספיקה לבקר, להקיף, לנחות ואפילו להפציץ לא מעט סלעי-חלל. למעשה, ברגעים אלה ממש אוסיריס-רקס של נאס"א מקיפה את האסטרואיד בנו – והיאבוסה 2 של סוכנות החלל היפנית אוספת דוגמיות קרקע מהאסטרואיד ריוגו.
אנחנו יודעים כיום על 829,400 אסטרואידים במערכת השמש. אלא שכל אסטרואיד שביקרנו בו עד כה התגלה כעולם ומלואו, ייחודי ושונה, אז איך בוחרים את היעד הבא? למרבה המזל, יש כמה מקומות במערכת השמש בהם אפשר לתפוס מספר אסטרואידים – במשימה אחת. והשבוע נאס"א אישרה גשושית שתבקר בשבעה אסטרואידים שונים.
lucy_final_logosv.jpg
לוסי בשמיים
הגשושית לוסי, שתשוגר באוקטובר 2021, נקראת כך על שם המאובן המפורסם ביותר בעולם – לוסי, שלד של הומינינית שחיה לפני 3.2 מיליון שנה (השלד עצמו נקרא כך, כמובן, על שם השיר של הביטלס, Lucy in the Sky with Diamonds). וכמו שלוסי לימדה אותנו רבות על מוצא האדם, כך המדענים מקווים שלוסי הגשושית תאיר את עינינו לגבי האבולוציה של מערכת השמש.
המסע של לוסי בשמיים, שיארך 12 שנה, יהיה חסר תקדים. היא תשוגר לנקודות לגרנז' 4 ו-5 של צדק. נקודות לגרנז' הן חמש נקודות יציבות מבחינה כבידתית שנוצרות בין כל שני גופים, בהתאם למסות שלהם. בנקודות אלה כוחות הכבידה המנוגדים מתאזנים באופן שמאפשר לגוף שלישי, קטן יותר, להישאר במקום מבלי ליפול אל אחד מהם. האסטרואידים שנתקעים בנקודות לגרנז' של צדק והשמש נקראים אסטרואידים טרויאניים.
ta010359_lucy3-b-orbit-crop.jpg
גם בנקודות לגרנז' של כדור הארץ יש אסטרואידים, כלומר כאלה שנמצאים במרחק רב אבל קבוע מאיתנו. אולם מאחר שצדק הוא כוכב הלכת המסיבי ביותר במערכת השמש – הוא "אגר" המוני אסטרואידים בכיסים הכבידתיים שלו. לפי הערכות, יש לפחות 600,000 אסטרואידים בקוטר של קילומטר ומעלה בכיסי לגרנז' 4 ו-5 של צדק. רק בשביל הפרספקטיבה, אלה פחות או יותר אותם מספרים של אסטרואידים הנמצאים בכל חגורת האסטרואידים המרכזית, שבין צדק למאדים. ובניגוד לחגורת האסטרואידים שכבר זכתה למספר מבקרים, אף חללית עוד לא חקרה את העננים הטרויאניים של צדק.
השאלה המעניינת ביותר היא שאלת מוצאם של האסטרואידים הטרויאניים. האם הם נוצרו ליד צדק או שמוצאם בחגורת קויפר שבקצה מערכת השמש – ושדה הכבידה של צדק לכד אותם? ואם כן, האם הם יכולים לספר לנו משהו על ראשית מערכת השמש, כלומר על הדיסקה המקורית של גז ואבק שממנה נוצרו השמש וכל כוכבי הלכת?
אל הצד השני של מערכת השמש
לוסי תשוגר על גבי משגר מסוג אטלס 5. הגשושית תחלוף ליד האסטרואיד "דונלד ג'והנסון" (על שם הפליאואנתרופולוג שגילה את שגילה את המאובן לוסי) שבחגורת האסטרואידים. זאת לפני שתגיע לאסטרואידים הטרויאניים בנקודת לגרנז' 4 של צדק ב-2027 – שם תדלג בין ארבעה אסטרואידים. ב-2028 החללית "תיפול" חזרה לכיוון השמש ותערוך תמרון מקלעת כבידתית מסביב לכדור הארץ. המהירות הנוספת תאפשר לה לטוס לצד השני של מערכת השמש – לנקודת לגרנז' 5 של צדק, שם תבקר אסטרואיד בינארי (שני אסטרואידים המקיפים זה את זה). בשלב הזה המשימה הרשמית תסתיים, אבל כל עוד לוסי תמשיך להיות מבצעית – היא תמשיך לטוס קדימה ואחורה בין נקודות לגרנז' 4 ו-5 של צדק, כשהיא משלימה הקפה מדי שש שנים.
רוצים עוד? תשמחו לדעת שנאס"א עובדת על משימה מרגשת נוספת לחקר אסטרואידים: המקפת פסיכה, שתשוגר ב-2022 לאסטרואיד פסיכה שבחגורת האסטרואידים. האסטרואיד הזה, אחד מעשרת האסטרואידים המסיביים ביותר בחגורת האסטרואידים, לא עשוי מקרח או מסלע – אלא ממתכת. המקפת פסיכה תגיע לעולם הברזל והניקל ב-2026 ותחקור את הרכבו המשונה במשך קצת פחות משנתיים.
PSYCHECLOSEUP0718-1024x791.jpg
