נאס"א תשגר חללית שתמפה את גבולות מערכת השמש

אם ברצוננו להגיע למאדים, לירח או לכל מקום אחר במערכת השמש, אנחנו מוכרחים לבדוק מה מזג האוויר בדרך לשם
שתף: 
  • הדמיה של החללית IMAP בנקודת L1 | קרדיט: NASA
 
הבועה המגנטית שעוטפת את מערכת השמש ומגינה עליה, הרי היא ההליוספרה, נמתחת למרחקים אדירים. נאס"א הודיעה לאחרונה שהיא בחרה במשימת Interstellar Mapping and Acceleration Probe (או IMAP), שתשוגר ב-2024 במטרה למפות את גבולותיה.
 
ההליוספרה היא האזור שבו זרם חלקיקים טעונים חשמלית מהשמש שלנו, זרם שנקרא גם רוח סולארית, מתנגש עם זרמים של חלקיקים טעונים מהתווך הבין-כוכבי, מחוץ למערכת השמש. ההתנגשות הזאת מגבילה את כמות הקרינה הקוסמית המסוכנת, ויוצרת מעין בועה שמשתרעת הרבה אחרי מסלולו של פלוטו.
 
 
השכונה שלנו. ההליוספרה מגיעה בערך עד לחגורת קויפר, כלומר שליש הדרך מהשמש שלנו לשמש הקרובה ביותר אלינו. קרדיט: NASA
 

קרם הגנה קוסמי: לחקור את גבולות ההליוספרה

 
למעשה, בספטמבר 2013 הודיעה נאס"א רשמית שהחללית וויאג'ר 1 יצאה מההליוספרה, ובכך הפכה באופן רשמי לחללית הראשונה שנכנסה לתווך הבין-כוכבי, כלומר לתווך הקרינה, האבק והגז שקיים בין הבועות המגנטיות של מערכות שמש שונות. עם זאת, איננו יודעים מספיק על אותו תווך מסוכן, שלמרות הגנת השמש חושף אותנו לקרינה קוסמית כאן בכדור הארץ – ובמיוחד במשימות בין-פלנטריות, כמו משימות למאדים או לירח, כשאסטרונאוטים יוצאים משכבת ההגנה הנוספת שמספק כדור הארץ.
 
לשם כך החליטו בנאס"א לשגר את IMAP. המשימה תאסוף ותנתח חלקיקים שבכל זאת מצליחים לחדור את ההליוספרה, ותעמיק את ההבנה שלנו לגבי אופן תפקודו של אותו "מקדם הגנה קוסמי". החללית, שתשוגר ב-2024, תוצב בנקודה לגראנז' הראשונה, או L1, בין הארץ לשמש.
 
נקודות לגראנז' הן חמש נקודות הנמצאות בין כל שני גופים בעלי מסה, המאפשרות לגוף קטן יותר – כמו חללית – להישאר במיקום יציב מבלי להשקיע אנרגיה. נקודת L1 בין הארץ לשמש נמצאת במרחק 1.5 מיליון קילומטרים מכדור הארץ, לכיוון השמש. מיקום זה יאפשר ל-IMAP לחקור את האינטראקציות בין הקרינה הסולארית לקרינה הקוסמית ללא הפרעות מהשדה המגנטי של כדור הארץ.
 
 
עיבוד תמונה של השדות המגנטיים של השמש | קרדיט: NASA/SDO/HMI/AIA/LMSAL
 
 

צי שלם שנועד לבדוק את השטח

 
IMAP, שתעלה למשלם המיסים האמריקני 492 מיליון דולרים (לא כולל עלויות השיגור, הנכבדות כשלעצמן), היא המשימה החמישית של נאס"א במסגרת תוכנית ה-Solar Terrestrial Probes, שמטרתה להבין את היחסים הפיזיקליים שבין כדור הארץ לשמש, למערכת השמש ולשאר הגלקסיה.
 
בנוסף, המשימה משיקה ל-Parker Solar Probe, החללית של נאס"א שתשוגר ב-31 ביולי השנה ועתידה "לגעת" בשמש, וכן ל-Solar Orbiter של סוכנות החלל האירופית, שתשוגר בפברואר 2019 ותספק הצצה ראשונה לקטבים של השמש. שתי המשימות נועדו להעמיק את ההבנה שלנו לגבי רוחות וסערות סולאריות.
 
בנאס"א מקווים שכל המשימות הללו יחד – הן המשימות שנועדו למדוד את הרוח הסולארית והן המשימות שנועדו למדוד את הקרינה הקוסמית – יוכלו סוף סוף לענות לעומק על השאלה: מה "מזג האוויר" בחלל?
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}