״הייתי רוצה למות על מאדים – אבל לא בהתנגשות״. כך אפשר לתמצת את חזונו של יזם ההיי טק והחלל אילון מאסק בתחום החלל, כפי שהוא עצמו התבטא בעבר. אם ניקח ברצינות את יומרותיו של מאסק, הרי שחברת החלל הפרטית ספייס-אקס (SpaceX), שאותה הקים בתחילת שנות האלפיים, צפויה להנחית אדם ראשון על מאדים כבר באמצע העשור הבא, וליישב את כוכב הלכת האדום בשנים שלאחר מכן. בינתיים ספייס-אקס הכריזה על כוונותיה לשגר משימת ניסיון לא מאוישת למאדים כבר במאי 2018. החברה תעשה זאת באמצעות המשגר Falcon Heavy והחללית Dragon שהיא מפתחת, במטרה לבחון את יכולותיהן.
מעבר לאתגרים הטכנולוגיים, אחד הדברים שמאיימים להפוך את חלומו של מאסק למדע בדיוני הוא העלויות האסטרונומיות. לפיכך, אחת הטענות המרכזיות של ספייס-אקס היא שניתן להוזיל באופן דרמטי את הטיסות לחלל, ובראש ובראשונה את זו שאמורה לצאת לדרך בעוד שנתיים; השאלה היא עד כמה. דיווחים טריים המגיעים מפגישה של המועצה המייעצת של נאס״א עשויים לספק תשובה ראשונית לכך. לפי המידע החדש, ההשקעה של ספייס-אקס במשימה הלא מאוישת למאדים ב- 2018 היא כ-300 מיליון דולר. ״זאת עלות נמוכה באופן יחסי״, אומר ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר, טל ענבר; ״אז אלה בהחלט חדשות טובות״. נאס״א, מצדה, תשקיע 32 מיליון דולר נוספים במשימה. השקעה זו היא הזדמנות לסוכנות החלל האמריקאית לצבור ידע נסיוני במסגרת הטיסה למאדים והנחיתה על פני השטח, באופן שישרת את משימותיה המאוישות למאדים בשנים לאחר מכן.
falcon_9_launch_and_landing_streak.jpg
מאז הקמתה ב- 2002, שברה ספייס-אקס מספר שיאים בתחום החלל: ב-2008 נהייתה החברה הפרטית הראשונה שהצליחה לשגר רקטה למסלול הקפה סביב כדור הארץ; שנתיים לאחר מכן, ב-2010, הפכה לחברה הפרטית הראשונה שהצליחה להחזיר לכדור-הארץ חללית שאותה שיגרה למסלול הקפה; וב-2012 זכתה להיות החברה הפרטית הראשונה ששולחת חללית לא מאוישת לתחנת החלל הבינלאומית, במסגרת חוזה עם נאס״א.
ל- ספייס-אקס הצלחות הנוגעות גם לתוכניתו של מאסק להוריד באופן דרמטי את עלות השיגורים לחלל. בסוף 2015 הצליחה לראשונה החברה להנחית בחזרה בכדור-הארץ שלב ראשון של רקטה, כדי שניתן יהיה לעשות בה שימוש חוזר. מומחים רואים במהלך זה לא פחות ממהפיכה שכן עד לאחרונה השימוש במשגרים היה חד-פעמי; מיחזור מוצלח שלהם יאפשר הוזלה דרמטית של שיגורים לחלל.
לפני מספר ימים רשמה ספייס-אקס הצלחה נוספת בתחום זה, כאשר מהנדסי החברה הפעילו את מנועיו של שלב ראשון של משגר פאלקון 9 שנעשה בו שימוש בעבר. כל תשעת המנועים של המשגר פעלו במשך שתיים וחצי דקות – הזמן הנדרש לשיגור.