מפגשי אסטרונאוטים בשבוע החלל הישראלי 2018

שתף: 
  • סמנתה כריסטופורטי בהרצאה במצפה הכוכבים גבעתיים בשבוע החלל הישראלי 2016
 
הנה הם באים, טייסי החלל שיתארחו לרגל שבוע החלל הישראלי 2018, שיתקיים ב- 28.1 - 1.2. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הזמינה ארבעה אסטרונאוטים, אורחי כבוד שישתתפו בפאנל אסטרונאוטים מיוחד בכנס רמון הבינלאומי ה- 13, ויסיירו במרכזים הקהילתיים והמצפים ברחבי הארץ המשתתפים בשבוע החלל. 
בואו לפגוש את האנשים ששוגרו לחלל ולשמוע הרצאות מעוררות השראה על תפקידיהם השונים (לפאנל האסטרונאוטים בכנס רמון הבינלאומי לחצו כאן).
 
אז מיהם האסטרונאוטים שיגיעו לביקור?
 
 

מייקל באראט: ד"ר חלל – הרופא שמכין את הקרקע למאדים

 

מייקל באראט

 
כאשר יגיע האדם הראשון למאדים הוא ימצא סביבה עוינת לגוף האנושי. עם השאלה איך יתמודדו התושבים הראשונים של מאדים עם התנאים הקיצוניים בכוכב מתמודד ד"ר מייקל באראט, אסטרונאוט ורופא מומחה לרפואת חלל בנאס"א. הרופא, שהפך לאסטרונאוט, בילה מעל לחצי שנה מחוץ לכדור הארץ בשתי משלחות טיסה לחלל – סך הכל 211 יום. 
 
בימים אלו, לוקח ד"ר באראט חלק בהיערכות לקראת הטיסה הראשונה למאדים המתוכננת לשנת 2020 ובגיבוש דרכי התמודדות עם האתגרים בכוכב מאדים. בפרט, מתעסק ד"ר באראט עם אחת הסכנות המרכזיות העומדות בפני אסטרונאוטים בחלל – קרינה קוסמית, אשר מפאת האטמוספרה הדלילה שבמאדים והשדה המגנטי החלש שבו אין מספיק הגנה מפניה. בנוסף, ד"ר באראט הוא מומחה לפציעות אסטרונאוטים בחלל ועוסק בניתוח הפציעות האפשריות במשך המסע הארוך ודרכי הטיפול עמן.
 
ד"ר באראט הוא בעל תואר ד"ר למדעי הרפואה והחלל בהצטיינות, מהתכנית המשותפת לאוניברסיטת רייט ונאס"א ומחזיק ברישיון טייס פרטי. את דרכו בנאס"א החל בשנת 1991 כקצין הרפואה של מרכז החלל ג'ונסון. בין היתר, עסק בפיתוח תכניות החלל רפואיות של נאס"א טרם בחירתו לאסטרונאוט בשנת 1998.
 
בטיסה הראשונה שלו לחלל בשנת 2009 היה מהנדס טיסה במשימה ארוכה לתחנת החלל הבינלאומית, אשר נועדה לשדרג את מערכות תחנת החלל, מהלך שהושלם ב-202 מסלולים סביב כדור הארץ. ב-2011 השלים את טיסתו השנייה לחלל בתור מומחה משימה במהלך הטיסה האחרונה של מעבורת החלל דיסקברי (STS-133), ומאז מנהל בנאס"א תכנית מחקר שמטרתה להקטין את הסיכונים הבריאותיים של אסטרונאוטים בחלל.
 
 
מייקל באראט יקיים הרצאות וישתתף באירועי שבוע החלל במקומות הבאים:
 
 

תומאס מרשבורן: סלפי ורוקנרול

 
תומס מרשבורן חותם על דלת האסטרונאוטים, כמיטב המסורת לפני שיגורי סויוז
 
 
גם בחלל אפשר לעשות סלפי. כך מתגלה בחשבון הטוויטר של האסטרונאוט תומאס מרשבורן, שבו 42 אלף עוקבים אותם מקפיד מרשבורן לעדכן בתמונות וסרטונים בעת שהוא בחלל, מקיף את כדור הארץ. 
 
בחשבון הטוויטר של מרשבורן (AstroMarshburn) תוכלו למצוא הכל: החל מתיעוד האימונים וההתארגנויות לקראת הטיסה לחלל ועד תמונה של ארוחת בוקר במזרק. כמו כן, מפרסם מרשבורן מגוון סרטוני שיעורים בנושאי כבידה גם ביוטיוב. 
 
בין היתר, באופן לא שגרתי, בזמן שהותו על סיפון תחנת החלל שוחח מרשבורן עם להקת הרוק "30 שניות למאדים" והשיק את אלבומה החדש בהשקת בכורה בחלל.
 
מרשבורן, ד"ר לרפואה ובעל תואר שני בפיזיקה הנדסית הוא גם טייס מסחרי מוסמך. מרשבורן הצטרף לנאס"א בשנת 1994 ומאז הספיק לשמש בתור יו"ר משותף של הפעילויות הרפואיות של תכנית "מיר" ומעבורות החלל המשותפות לרוסיה ולארצות הברית ואף כיהן כנציג נאס"א בהרווארד. כמו כן, כיהן מרשבורן בתור מנהל תפעול רפואי לתחנת החלל הבינלאומית. פעילותו כללה את פיתוח תכנית ההכשרה הביו-רפואית לקציני הרפואה של צוות האסטרונאוטים. 
 
את דרכו כאסטרונאוט החל בשנת 2004 במשימה STS-127 של מעבורת החלל אנדוור להרכבת תחנת החלל הבינלאומית כמומחה משימה. בטיסתו השנייה לחלל, השתתף מרשבורן בשתי משלחות לתחנת החלל הבינלאומית ששוגרו בשנת 2012. מרשבורן שהה בחלל חמישה חודשים, מתוכם 146 ימים במצב חירום, כשהיה בין האסטרונאוטים שנדרשו לתקן את דליפת האמוניה בתחנת החלל הבינלאומית. 
 
 
 

 דונלד תומאס: "התמדה, מסירות ועבודה קשה"

 
דונלד תומס
 
5 במאי 1961. באולם הספורט של בית ספר בקליבלנד, אוהיו, כל הילדים רכונים סביב מקלט טלוויזיה קטן. על המסך, בשחור לבן, אפשר לראות את השיגור של האמריקאי הראשון לחלל. באותו רגע התגבשה בליבו של דונלד תומאס בן ה-6 ההחלטה שגם הוא יום אחד יטוס לחלל.
 
החלום לטוס לחלל התגבש בדונלד תומאס בגיל 6, כאשר צפה בשיגור האמריקאי הראשון לחלל, ב- 5 במאי, 1961. לאחר שסיים תיכון נאס"א התחילו לגייס אסטרונאוטים עם רקע מדעי, ותומאס החליט ללכת ללמוד פיזיקה באוניברסיטה. כשסיים תואר דוקטור בפיזיקה הגיש תומאס מועמדות לתכנית ההכשרה לאסטרונאוטים של נאס"א. תומאס לא התקבל, אבל על חלום של שנים לא מוותרים. לאחר שנתיים הוא הגיש את מועמדותו שוב, אך נדחה שנית.  
 
הדחייה בפעם השנייה הלחיצה את תומאס. הוא עבר על קורות החיים של האסטרונאוטים הנבחרים, ומצא כי יש שלושה דברים שיכולים להגביר את סיכויי בחירתו: שיעורי טיסה, צניחה חופשית וללמד קורס באוניברסיטה. תומאס הלך ועשה את שלושתם. 
 
כשהגיש מועמדות בפעם השלישית, תומאס התקדם עד לשלב במיונים שבו היו רק מאה מועמדים. הוא עשה ראיון, עבר את כל הבדיקות הרפואיות, וכשהגיע הטלפון מנאס"א התשובה הייתה לא. פעם נוספת. אך גם הפעם תומאס לא הרים ידיים, והחליט שהוא צריך להיות קרוב יותר למקום שבו הכל מתרחש. הוא עבר ליוסטון, והתחיל לעבוד כמהנדס במרכז ג'ונסון של נאס"א. לאחר כמה שנים נאס"א שוב חיפשו אסטרונאוטים, ותומאס שוב הגיש את מועמדותו. הפעם, כשהגיע הטלפון המיוחל, התשובה הייתה חיובית. תומאס היה בן 35, והוא היה בדרך להגשים את חלום חייו.
 
לאחר 4 שנים של אימונים ולימודים, תומאס טס לראשונה לחלל במעבורת החלל קולומביה, ששברה שיא בזמן השהות של מעבורת בחלל: 15 יום. בטיסה זו ביצעו חברי הצוות מעל 80 ניסויים בחומרים, צמחים ובעלי חיים, על מנת להבין התנהגויות בסביבה חסרת כח כבידה. 
 
הטיסה השנייה של תומאס לחלל, בשנת 1995, נדחתה בכמה ימים בשל אירוע מפתיע: נקר חולה אהבה תקף את מעבורת החלל דיסקוברי, וניקר בה 250 חורים. בעקבות כך השיגור התעכב עד שנאס"א תיקנו את המעבורת וסתמו את כל החורים. טיסה זו התפרסמה גם בשל העובדה ש-4 מתוך 5 מחברי הצוות היו תושבי מדינת אוהיו. כדי להשלים את הסדרה, מושל אוהיו נתן תואר "תושב אוהיו לשם כבוד" לאסטרונאוט החמישי, וכך נולדה משימת החלל שכל חבריה היו תושבי אוהיו.
 
המשימה השלישית של תומאס בחלל הופסקה בטרם עת משום שהייתה תקלה באחד מתאי הדלק של המעבורת קולומביה. המעבורת חזרה לכדור הארץ לאחר שהות של 4 ימים בלבד בחלל. לאחר שהמעבורת תוקנה, חברי הצוות חזרו לחלל לשבעה-עשר יום נוספים על מנת להשלים את המשימה. כך קרה שתומאס הגשים את חלומו 4 פעמים במהלך חייו. 
 
בשנת 2007 תומאס פרש מנאס"א בשל סיבות רפואיות, ומאז הוא מסתובב בעולם ומעביר הרצאות. "צריך המון התמדה, מסירות ועבודה קשה", הוא אומר לתלמידים שהוא פוגש, "וגם אתם תוכלו להגשים את החלומות שלכם".
 
ביולי האחרון הגיע תומאס לביקור בישראל כדי לקדם את חקר החלל בקרב בני נוער וב-29 בינואר, 2018, הוא יגיע לביקור נוסף בארץ, לרגל שבוע החלל הישראלי. 
 
דון תומאס יקיים הרצאות וישתתף באירועי שבוע החלל במקומות הבאים:
 
 

ז'אן-ז'אק פביאר: המתנה שנמשכה 11 שנים

 
ז'אן-ז'אק פביאר
 
ז'אן ז'אק פביאר היה בן 12 כשיורי גגארין היה לאדם הראשון בהסטוריה ששהה בחלל ושהקיף את כדור הארץ. ביום למחרת טיסתו של גגארין, הוריו של פביאר קנו לו את הספר "מסביב לעולם בשמונים יום" של ז'ול ורן וכתבו לו הקדשה: "אתה תהיה חלק מהדור שיקיף את העולם בשמונים דקות". 35 שנה לאחר מכן, פביאר המריא לחלל בעצמו. 
 
פביאר מספר כי טיסתו של גגארין לחלל ליוותה אותו כל חייו, ובאותם זמנים בהם רק טייסים היו אסטרונאוטים – הוא חלם להיות טייס. אולם הקריירה שלו הובילה אותו לתחום המדעי, והוא עשה תארי דוקטור בהנדסה, בפיזיקה ובהנדסת חומרים. במשך שנים שימש פביאר כיועץ במרכז הצרפתי לחקר אנרגיות אלטרנטיביות ואנרגיות אטום. הוא פיתח תכניות מחקר רבות שביצעה צרפת עם ארה"ב ונאס"א, ותכנן ניסויים לאסטרונאוטים. פביאר מספר כי הוא היה מתוסכל מכך שהוא מתכנן ניסויים לחלל, אך לא יכול לבצע אותם בעצמו. פביאר לא היה טייס, והחלום לטוס לחלל נראה כמעט בלתי אפשרי.
 
אולם בשנת 1985 סוכנות החלל הצרפתית (CNES) פרסמה כי לראשונה מחפשים אסטרונאוטים שאינם טייסים, אלא אנשים מתחומי ההנדסה והמדע. פביאר מיהר להגיש את מועמדותו ולמרבה השמחה הוא נבחר. 
 
פביאר הצטרף לכיתת האסטרונאוטים ועבר הכשרה אינטנסיבית ובדיקות רפואיות רבות. בשל בעיות טכניות נבצר ממנו לטוס מעבורת החלל הרוסית שטסה באותה תקופה לחלל. לאחר הכשרתו חיכה פביאר 11 שנים(!) עד שטס לחלל בפעם הראשונה. לדבריו, "עקשנות צריכה להיות התכונה הראשונה של אסטרונאוט".
 
משום שלא יכול היה לטוס במעבורת הרוסית, פביאר חזר לעבודתו כמדען וחוקר. אמנם הוא שמח בכך כי הוא מילא את ימיו בעבודה שעניינה אותו, אולם הוא היה רחוק מתהליך ההקצאה של האסטרונאוטים והיה עלול לפספס הזדמנות לטוס לחלל. לכן בשנת 1992 החליט פביאר לקחת שנת שבתון מעבודתו, ולשהות מספר חודשים במרכז מרשל, מרכז טיסות החלל של נאס"א בהאנטסוויל. במרכז מרשל קיבל פביאר תפקיד חשוב: הוא היה אחראי על התקשורת בין מרכז החלל לבין האסטרונאוטים ששהו בתחנת החלל הבינלאומית. פביאר היה האדם הראשון שאינו אמריקאי שמילא את התפקיד הזה, והוא מתאר זאת כחוויה יוצאת דופן. בשנת 1996 טס פביאר לתחנת החלל הבינלאומית במעבורת החלל קולומביה ושהה בה 17 יום. 
 
כשחזר מהחלל הוא נשאר בארה"ב עד סוף שנת 1996, ואז החליט לחזור לצרפת, לאשתו וארבעת ילדיו. בדיעבד החלטה זו התבררה כהחלטה שהצילה את חייו: אם היה נשאר בארה"ב, פביאר היה משתתף במשימה STS-107, שהסתיימה באסון: מעבורת החלל קולומביה התפרקה וכל שבעת חברי הצוות שלה נהרגו, ביניהם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל
 
דון תומאס יקיים הרצאות וישתתף באירועי שבוע החלל במקומות הבאים:
 
 
ברכה מיוחדת לרגל שבוע החלל מהאסטרונאוטים השוהים זה עתה בתחנת החלל הבינלאומית:
 
 
תומאס מרשבורן יקיים הרצאות וישתתף באירועי שבוע החלל במקומות הבאים:

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}