באז אולדרין מהמשימה הראשונה לירח יגיע לביקור ראשון בישראל

באז אולדרין, מצוות האסטרונאוטים הראשון שנחת על הירח ב-1969 צפוי להגיע לביקור ראשון בישראל במסגרת כינוס החלל העולמי (IAC) שמארחת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע באוקטובר בירושלים. אולדרין היה חלק מצוות המשימה של החללית אפולו 11 ויחד עם ניל ארמסטרונג היו לבני האדם הראשונים שהניחו את כף רגלם על הירח. השבוע מציינים 46 שנה למאורע ההיסטורי שהתרחש ב-20 ביולי 1969. 
 
עברית

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}

46 שנה ל"צעד קטן לאדם": מדוע לא חזרנו לירח מאז משימות אפולו

 
 
שנה אחת בלבד לאחר נחיתת אפולו 11 על הירח, שהתקיימה היום לפני 46 שנה בדיוק, הודיעה נאס"א על ביטול משימת אפולו 20 ולאחר מכן, ב-7 בספטמבר 1970, הודיעה נאס"א כי אפולו 17 תהיה המשימה האחרונה בסדרה. וכך, לאחר שניל ארמסטרונג הבטיח "צעד גדול לאנושות" ולאחר שבנאס"א הגו אפילו תכניות מפורטות לגבי התיישבות על הירח, נראה היה כי תם עידן כמעט מיד לאחר שהחל. מדוע, בעצם, נאס"א לא חזרה לירח מאז?
 
עברית

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}

מחקר חדש עשוי לשנות את מה שחשבנו על היווצרות גלקסיות

מחקר חדש בהובלת חוקר ישראלי עשוי לשנות את האופן בו חוקרים תופסים את היווצרותן והתפתחותן של גלקסיות. הגלקסיה בה צפו ד"ר בני טרכטנברוט ושותפיו למחקר, היא גלקסיה שבמרכזה חור שחור כה מאסיבי, עד כי לפי תיאוריות עכשוויות היא כלל לא היתה אמורה להתקיים. 
 
עברית

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}

אות רמון למצוינות הוענק לתריסר בני נוער

האות לאיכות, מצוינות ומנהיגות על שם אילן ואסף רמון הוענק היום ביום חמישי האחרון ל-12 בני נוער מצטיינים במדעים ומתנדבים למען הקהילה כחלק מפרויקט של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וקרן רמון. בטקס חגיגי שהתקיים ביום חמישי בפארק קרסו למדע בבאר שבע, העניקו מייסדת ונשיאת הקרן רונה רמון ושר המדע הטכנולוגיה והחלל דני דנון את האות. "בני הנוער האלה הם החזית של ישראל בהיותם גם תלמידים מצטיינים וגם פעילים חברתיים בולטים בעירם", אמר דנון, "כאלה בני נוער, המגיעים מכל רחבי ישראל חדורי מוטיבציה לשינוי, אנחנו מעוניינים שיצעידו את ישראל קדימה".
עברית

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}

שיתוף פעולה עם לוקהיד מרטין- קידום תחום המדע והחלל בישראל

משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וחברת לוקהיד מרטין ישתפו פעולה במגוון מיזמים לקידום מדע, חלל וטכנולוגיה בישראל. בין היוזמות גם תכנית מיוחדת לקידום נושאי מדע וטכנולוגיה בגן, פרויקטים ליום המדע והשתתפות בכינוס החלל העולמי שיתקיים באוקטובר בישראל.  היום, 24 ביוני, חתם שר המדע, הטכנולוגיה והחלל דני דנון וסגן נשיא לוקהיד מרטין אינטרנשיונל, פטריק דיואר על מזכר ההבנות לקידום התכנית.
 
עברית

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}

בואו להיות חלק מהדור הבא של יזמי וחוקרי החלל בכנס SGC

כמדי שנה, כנס ה- Space Generation Congress ׁהמתקיים באוקטובר מהווה את אחת ההזדמנויות הטובות בעולם עבור צעירים המעוניינים להשתלב ולהתקדם בתעשיית החלל הבינלאומית. כמיטב המסורת, הכנס מתקיים בסמוך לכינוס האסטרונאוטיקה הבינלאומי (IAC) באוקטובר והשנה, ישראל היא המדינה המארחת את שני הכנסים, אשר יתקיימו בירושלים. 
 
עברית

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}

ישראל והאו"ם יחתמו על הסכם לשיתוף פעולה בתחום החלל

על רקע קריאות לחרם שמגיעות ממקומות שונים בעולם, מגיעה נקודת אור דווקא מהאו"ם: סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע תחתום היום (חמישי) על הסכם לשיתוף פעולה בתחומי חלל עם משרד האו"ם לענייני חלל. ההסכם מקנה בסיס משפטי לשיתוף פעולה בתחום החלל בין ישראל לאו"ם. 
 
עברית

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}

מביאים את תעשיית החלל לחטיבות ותיכונים

מה קורה כאשר מחברים מהנדסים בתעשיית החלל עם תלמידי חטיבות ותיכונים? מערכת חדשנית להגנה מפני מטאוריטים, לוויין ייעודי לאיתור וזיהוי מוקשים ועוד. שיתוף פעולה חדשני, שמתקיים בשנתיים האחרונות  בין תעשיידע, תעשייה אווירית, מדעטק ו- SpaceIL, מביא את התעשייה לבתי הספר ויוצר כר פורה לרעיונות ופתרונות יצירתיים. חלק מהרעיונות והפתרונות הללו יוצגו מחר (יום רביעי, 3.6), ביריד במדעטק, המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה. אחרים יוצגו בכנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי (IAC) שיתארח בירושלים באוקטובר. 
עברית

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}

כיצד לצפות בכוכב הלכת שבתאי

בחג השבועות, בתאריך 23 במאי השנה, הגיע כוכב הלכת שבתאי לניגוד (מצב בו הוא ימצא מול השמש, כאשר כדור הארץ מצוי בינו לבין השמש). באותו יום, נמצא שבתאי גם בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ, ומרחקו היה 1.34 מיליארד ק"מ (8.9 יחידות אסטרונומיות). בימים שלאחר הניגוד וכן במהלך חודשי הקיץ, ייראה כוכב הלכת שבתאי בכל שעות הערב המוקדמות כאשר הוא נוח ביותר לתצפית.
 
עברית

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}