643px-Mars_atmosphere.jpg
הארצת מאדים היא תהליך היפותטי של הנדסת אקלים בקנה מידה החורג מכל פרויקט אחר בהיסטוריה של האנושות. לשם השוואה, כל הפעילות התעשייתית האנושית מאז המאה ה-19 חיממה את הארץ במעלה וחצי בממוצע – והרי כאן הכוונה לחמם את מאדים בכ-70 מעלות. לקבוצה של מתיישבים במאדים יידרשו עידן ועידנים כדי לשחרר את כל גזי החממה הכלואים בכל הסלעים בכוכב הלכת. פתרונות מהירים יותר להארצת מאדים הם הפצצת הקטבים בנשק גרעיני (כפי שהציע, למשל, אילון מאסק) והצבת מראות בחלל, מעל הקטבים, שימקדו את אור השמש ויאדו את הקרח.
אבל אפילו אם נתעלם מהשאלה הטכנית, נשארת השאלה העקרונית: האם יש מספיק גזי חממה בכוכב הלכת מאדים כדי לעבות ולחמם את האטמוספירה שלו?
6_MAVEN_Infographic_Digital_FINAL_web.jpg
לפי מחקר שנערך בראשות ברוס ג'ייקוסקי מאוניברסיטת בולדר, קולורדו, במימון נאס"א, התשובה שלילית. ג'ייקוסקי וצוותו אספו נתונים ממקפות נאס"א השונות שמיפו את פני השטח של מאדים, ומצאו כי גם אם נמצא דרך לשחרר לאטמוספירה כל מולקולה של פחמן דו-חמצני ומים מהקטבים, מהסלעים ומפני השטח, נצליח לכל היותר לעבות את האטמוספירה של כוכב הלכת האדום ללחץ אטמוספירי של כ-7% מזה של כדור הארץ. לשם השוואה, על פסגת האוורסט הלחץ האטמוספירי הוא כ-30% מהלחץ האטמוספירי בגובה פני הים – וגם על האוורסט בני אדם מתקשים לנשום.
באשר לטמפרטורה, גם אילו יכולנו פשוט "להלביש" את כל האטמוספירה של כדור הארץ על מאדים, הוא היה מתחמם רק לטמפרטורה ממוצעת של 40 מעלות מתחת לאפס. כי כאמור, המרחק בין מאדים לשמש הוא פי אחד וחצי מהמרחק בין כדור הארץ לשמש.
אבל חוקרים משערים שפעם, בעבר הרחוק, הייתה למאדים אטמוספירה. אז איך נראה מאדים לפני 4.5 מיליארד שנה ומה קרה לו שהוא פשט מעליו את האטמוספירה שלו?