יומן שמיים
arrow-left
יומן שמיים

חללית בשמי ישראל: הזדמנות לצפות בתחנת החלל הבינלאומית כל השבוע

יום שני 13.7.20

רצף נדיר של מעברי תחנת החלל בשמי ישראל הוא הזדמנות מצוינת להציץ במושבה האנושית היחידה בחלל
-

כולם מדברים על התיישבות אנושית בחלל, אבל האמת היא שלאנושות כבר יש מושבת חלל. המושבה הזאת מיושבת ברציפות מאז נובמבר 2000, והיא נקראת תחנת החלל הבינלאומית. בימים הקרובים, למשך כל השבוע הזה, תוכלו לצפות בה חולפת בשמי ישראל. להלן לוחות הזמנים:

 

  • ביום שני, 13.7.20 היא תחלוף פעמיים וגם אם אתם צופים מהעיר תוכלו לראות אותה:
    • בפעם הראשונה בשעה 20:27 עד 20:31 התחנה תחלוף קרוב סמוך מאוד לאופק מדרום למזרח. יהיה קצת קשה לצפות בה אלא אם כן תעלו על מבנה גבוה או תצפו בה ממקום שמבנים אינם מסתירים את האופק. 
    • בפעם השניה בשעה 22:02 ועד 22:09 יהיה קל יותר לצפות בה כי היא תחלוף ממערב לצפון, בזווית של כארבעים מעלות מהאופק. 
  • ביום שלישי, 14.7.20 תהיה זו ההזדמנות הטובה ביותר לצפות בתחנה. זאת מאחר שהיא תהיה בוהקת במיוחד, ממש כמו נוגה, גרם השמיים הבוהק ביותר בלילה (אחרי הירח, כמובן). בשעה 21:14 תחנת החלל תעלה מהאופק הדרום-מערבי ותחצה את השמיים בדיוק מעליכם בתשעים מעלות, עד שהיא תשקע באופק הצפון מזרחי עד 21:21.
  • ביום רביעי, 15.7.20, שני מעברים שכדאי לשים אליהם לב:
    • אם לא יהיה מעונן, התחנה תיראה שוב בבהירות כמעט מקסימלית (מינוס 4.1) בשעה 20:26 ועד 20:33. היא תזרח מהאופק הדרום מערבי, תעלה עד כחמישים מעלות מאופק ותשקע בכיוון צפון מזרח.
    • שעה וחצי מאוחר יותר (22:05 עד 22:09), בבהירות פחותה יותר וסמוך לאופק, היא תחלוף סמוך לאופק מכיוון מערב לצפון. 
  • ביום חמישי, 16.7.20, שני מעברים:
    • בשעה 4:36 ועד 4:42 לפנות בוקר יהיה מעבר יפה בעצמת בהירות בסביבות מינוס 3. אז תחנת החלל הבינלאומית תחלוף מעל ראשכם מכיוון צפון מערב מעד דרום מזרח. 
    • בשעה 21:16 ועד 21:21 בעצמת בהירות פחותה יותר (0.7-) היא תחלוף סמוך לאופק ממערב צפונה. 
  • ביום שישי, 17.7.20 כדאי לצפות בה בשעה 20:28 ועד 20:34 (עצמת בהירות 2.2-) חולפת מדרום מערב צפונה בגובה של כ-40 מעלות מהאופק. 
  • ביום שבת, 18.7.20, למשכימי קום הכי כדאי לצפות בתחנה בשעה 4:37 עד 4:43 (עצמת בהירות 3.4-) כשהיא חולמת מכיוון מערב דרומה, כ-30 מעלות מהאופק. 

 

שימו לב שבימים שני וחמישי, שני המעברים יתקיימו כשעה וחצי זה מזה. אין המחשה טובה יותר מכך, לעובדה שתחנת החלל הבינלאומית מקיפה את כדור הארץ כל 92 דקות בערך. כדי להספיק, היא נעה במהירות ממוצעת של 27,744 קמ"ש. חשבו על כך- עבור האסטרונאוטים שחיים בה שבועות וחודשים, השמש עולה כל שעה וחצי.

 

איך תזהו את תחנת החלל הבינלאומית?

 
רצף כזה של מעברי תחנת החלל הבינלאומית מעל נקודה ספציפית בכדור הארץ במשך שבוע ימים הוא יחסית די נדיר. מדי יום, החל מיום שני, תחנת החלל הבינלאומית תיראה בשמי ישראל כנקודה בוהקת החולפת בשמיים (בניגוד למטוסים, אורה יציב ואינו מהבהב). היא בוהקת, לא משום שהיא מפיצה אור, אלא משום שהיא מחזירה את אור השמש. ממש כפי שהירח או כוכבי הלכת נראים בשמיים משום שהם מחזירים את אור השמש. אפשר לעשות שימוש גם באפליקציות כמו למשל ISS Detector, שיעזרו לכם לכוון את המבט לנקודה הספציפית בשמיים. 
 

רבים טועים לחשוב שתחנת החלל הבינלאומית אינה אלא לוויין נוסף, מעין פחית צפופה. זה לא נכון. תחנת החלל היא מבנה אדיר, שהולך ונבנה מאז שיגור הרכיב הראשון ב-1998. לתחנה נוספים מדי שנה חלקים חדשים, והיא צפויה להמשיך ולפעול לפחות עד 2028. למעשה, תחנת החלל הבינלאומית היא המבנה מעשה ידי אדם הגדול ביותר בחלל, והיא מרשימה גם בכל קנה מידה ארצוני: רוחבה 109 מטרים ואורכה 72 מטרים – בערך כמו בניין עיריית תל אביב. דמיינו את כל בניין עיריית תל אביב – בחלל!

693259main_jsc2012e219094_big.jpg

תחנת החלל הבינלאומית בהשוואה למגרש פוטבול
תחנת החלל הבינלאומית בהשוואה למגרש פוטבול
תחנת החלל הבינלאומית בהשוואה למגרש פוטבול


 

בשל גודלה המרשים, תחנת החלל הבינלאומית היא מהגופים המאירים ביותר הלילה. עם זאת, ניתן לצפות בה גם באור יום (אם יודעים איפה לחפש, כמובן). התחנה מאירה ביותר מעט אחרי השקיעה ומעט לפני הזריחה, כשהיא עוד מוארת באור השמש אבל השמיים כהים. בשיא בהירותה תחנת החלל מגיעה לדרגה 4- בסולם הבהירות, בדומה לנוגה (ככל שהדרגה בסולם גבוהה יותר, כך שטף הבהירות נמוך יותר). 

 

אגב, גם לישראל הייתה נוכחות יפה בתחנת החלל הבינלאומית. קראו עוד על פרויקטים כחול־לבן ששוגרו אליה ועשו היסטוריה. 

sky calendar Image
הערב תוכלו לנופף חזרה לשלום לנחלה של האנושות בחלל. קרדיט: נאס"א