סקרני חלל
arrow-left
סקרנות אסטרונומית

מה היה האסון הסביבתי החמור ביותר בתחום פסולת החלל?

6Fengyun-1C_debris.jpg

טבעות כדור הארץ: שרידי הניסוי הסיני חודש אחרי ההתנגשות. בלבן תחנת החלל הבינלאומית. הדמיה: NASA Orbital Debris Program Office
טבעות כדור הארץ: שרידי הניסוי הסיני חודש אחרי ההתנגשות. בלבן תחנת החלל הבינלאומית. הדמיה: NASA Orbital Debris Program Office

 

בתואר המפוקפק של האסון הסביבתי החמור ביותר בתחום פסולת החלל, זוכה כנראה פרויקט וסט פורד האמריקני.

 

בתקופת המלחמה הקרה נהג צבא ארצות הברית להעביר מסרים סודיים לבעלי בריתו באירופה באמצעות כבלים תת-ימיים באוקיינוסים. האמריקנים חששו שבזמן מלחמה ממשית הרוסים יחתכו את הכבלים הללו וינתקו את אירופה מאמריקה. לכן תכנן הצבא האמריקני לשגר לחלל מיליוני אנטנות זעירות, מחטי נחושת באורך 1.7 ס"מ כל אחת, שיקיפו את כדור הארץ כחגורה. גלי הרדיו שישודרו מארצות הברית יינתזו בחזרה מהאנטנות וייקלטו באירופה – ולהפך.

 

לכאורה הפרויקט הוכיח את עצמו. ב-9 במאי 1963 פוזרו בהצלחה 480 מיליון מחטים בגובה של בין 3,500 ל-3,800 ק"מ מעל פני הקרקע, והאמריקנים הצליחו להעביר גלי רדיו ממסצ'וסטס לקליפורניה. אך למעשה היה זה פרויקט אנכרוניסטי והרסני. אנכרוניסטי – כי עד שיצא לפועל כבר היו לווייני תקשורת ולא היה כל צורך במחטים, והרסני – כי מיליוני המחטים יצרו חגורה של פסולת חלל שאיימה לעצור כל יציאה של האדם לכוכבים. ברית המועצות מחתה בתוקף נגד הפרויקט, שלטענתה נועד לאפשר לאמריקנים להדביק את הפער במרוץ החלל.

 

כך או כך, שנים רבות אחרי שתקשורת לוויינים נעשתה מובנית מאליה, רגילה כמו תנורי מיקרוגל – המחטים עדיין איתנו. ארצות הברית הגנה על הפרויקט בטענה שקרני השמש ילחצו על המחטים הזעירות (כמו למשל במפרשית שמש) – ובתוך שלוש שנים כולן יישרפו באטמוספירה. בפועל, מיליוני מחטים עוד מקיפות את כדור הארץ ומסכנות לוויינים ואסטרונאוטים. יתרה מכך, לא כל המחטים התפזרו בהצלחה, ונכון ל-2019 נאס"א עוקבת אחר מסלולם של ארבעים צבירי מחטים. במקרה של פגיעה באחת הערמות, המחטים יתפזרו לכל עבר.

 

מה לגבי העת האחרונה? אירוע טינוף החלל הגדול ביותר בעשורים האחרונים אירע כאשר ב-11 בינואר 2007 שיגרה סין טיל נגד לוויין שלה עצמה. הטיל פגע בלוויין חיזוי סיני במשקל 750 ק"ג ובגובה 865 ק"מ מעל הקרקע. ההתנגשות הייתה חזיתית, במהירות של 8 ק"מ לשנייה, ונועדה לאותת לארצות הברית שסין מסוגלת להפיל כל לוויין בחלל במקרה של עימות צבאי בין המעצמות.

 

המסר נקלט, אבל השברים עדיין כאן. ההתנגשות יצרה חגורה של כ-2,000 שברים שניתן לעקוב אחריהם, ועוד כ-150,000 שברים זעירים שאינם מופיעים בשום מכ"ם. נאס"א מעריכה ששליש מהשברים הגדולים יישארו במסלול לפחות עד שנת 2035.

 

אירוע דרמטי לא פחות התרחש בסוף נובמבר, 2021, כאשר גם רוסיה ערכה ניסוי בטיל על מנת להרוס לוויין ישן של עצמה. הטיל השמיד את המטרה בגובה 485 ק"מ מעל פני הים – ויצר ענן שברים המונה לכל הפחות 1,500 חתיכות שניתנות למעקב, ועוד מאות אלפי חתיכות של פסולת חלל מזעריות מדי למעקב רדאר, ואלו מאיימות עתה על כל לוויין בגובה דומה. בגלל השברים נאס"א ביטלה הליכת חלל ולווייני סטארלינק של ספייס אקס נאלצו לשנות מסלול.

 

ASAT_0.jpg

ניסויי נשק אנטי-לווייני עד היום. קרדיט: טל ענבר
ניסויי נשק אנטי-לווייני עד היום. קרדיט: טל ענבר

 

אז מה עושים במקרה ששבר סיני או מחט אמריקנית עפים לעברכם בחלל?