אמנת החלל החיצון מ-1967 קובעת שכל מדינה יכולה לעשות שימוש בכל גרם שמימי מלבד כדור הארץ – כל עוד מדובר בשימוש למטרות שלום. אבל האמנה גם קובעת שלא ניתן לספח אף שטח מחוץ לאטמוספירה. במילים אחרות, גם אם ניל ארמסטרונג תקע את דגל ארצות הברית על הירח – הירח הוא לא שטח אמריקני. לפי אמנת החלל, שהיא ספר החוקים המפורט ביותר של חקר החלל, היקום כולו נחשב ל"מים בינלאומיים".
חשבו, למשל, על אסטרונאוט שנמצא במגורים מתוצרת נאס"א, או אפילו במגורים מתוצרת חברה אמריקנית פרטית כמו ספייס אקס. בדומה לספינה בלב ים, החוקים שחלים עליו הם חוקי המדינה שדגלה מונף על המגורים – במקרה הזה ארצות הברית. אבל ברגע שהאסטרונאוט יוצא מהמגורים, החוק האמריקני אינו חל עליו עוד. האסטרונאוט יצא מהמגורים שלו ונכנס למגורים של אסטרונאוט יפני? עכשיו החוק היפני חל עליו. האסטרונאוט האמריקני הכה את האסטרונאוט היפני במגורים של האמריקני? ארצות הברית צריכה להחליט אם להעמידו לדין, ורק אם היא מוותרת על זכותה – יפן יכולה למצות את ההליכים עם המכֶּה.
הבעיה מתחילה כשחושבים על מושבה אנושית במאדים: אנשים אינם יכולים לחיות במים בינלאומיים. לפי אמנת החלל, איש אינו יכול להחזיק בקניין פרטי על מאדים. השכן שלכם מגדל תפוחי אדמה מאדימיים מדהימים? קִטפו לכם אותם. זה חוקי לגמרי. כמו דגים בים. השכן שלכם בנה מכונה גדולה ושאב את כל הקרח מהקטבים? כל עוד הקרח נמצא במבנה מתוצרת המדינה שלו, אסור לכם לשתות ממנו ללא אישור (מה שנקרא – פיראטיות), אפילו אם אתם מתים מצמא.
מארק וואטני מהסרט "להציל את מארק וואטני" מציג לראווה את תפוחי האדמה שגידל. פורמאלית הם אינם שלו. קרדיט: 20th Century Fox
כמובן, הבעיה הגדולה מכול תהיה עצם היכולת של ממשלות כדור הארץ להעמיד לדין מישהו לפי חוק כלשהו. מתיישב נרצח? המשטרה תגיע לשם לכל הפחות בעוד חצי שנה. מן הסתם המאדימים יצטרכו לכונן מערכת אכיפת חוק עצמאית.
אז איך ייראה החוק המאדימי?