סקרני חלל
arrow-left
סקרנות אסטרונומית

מה העובי של האטמוספרה?

בפעם הבאה שאתם טסים במטוס במהלך היום, הביטו למעלה ותראו כמה השמיים כהים. זו תחושה מתעתעת, במיוחד בצוהרי היום. ובכן, השמיים הכהים האלה – שם עובר הגבול שמפריד בין האטמוספרה לחלל.

Image
השכבות השונות של האטמוספרה נראות בבירור מהחלל. קרדיט: נאס
השכבות השונות של האטמוספרה נראות בבירור מהחלל. קרדיט: נאס

 

כן, האטמוספרה שלנו היא שמיכה דקיקה להפליא של אוויר המרחפת בין שמיים לארץ. בשמה הפופולרי יותר האטמוספרה נקראת "אוויר": תערובת גזים המורכבת מ-78% חנקן ו-21% חמצן, בתוספת שיירים של גזים כמו ארגון ופחמן דו-חמצני. אומנם לכוח הכבידה של כדור הארץ יש השפעה על מעט חלקיקי אטמוספרה עד לגובה של 10,000 ק"מ, אבל זה כבר נחשב "חלל". למעשה, "קו קרמן", קו דמיוני המקובל על הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה, קובע את הגבול בין כדור הארץ לחלל החיצון ב-100 קילומטרים בלבד מעל פני הים – כמו המרחק בין תל אביב לחיפה. לשם השוואה, אם כדור הארץ היה תפּוח, האטמוספרה שלנו היתה בערך כמו הקליפה (תנו ביס ותראו כמה היא דקה).

 

בפועל, "שמיכת האטמוספרה" שלנו דקיקה אף יותר, כי רובה מרוכז ב-12 הק"מ הראשונים מעל פני האדמה. זה הכול. זה אומר שהקיום האנושי כולו, לרבות מטפסי ההרים שמגיעים לפסגות הגבוהות בעולם, וגם כל ממלכת החי, לרבות הציפורים המגביהות עוף, כולם היו ויהיו תמיד ברצועה הדקה הזאת שעובייה 12 ק"מ – כמו המרחק בין תל אביב לרעננה.

 

אז מה נמצא בכל זאת בשכבות הגבוהות יותר?

 

בגובה של כ-50 ק"מ מפני השטח מתחילה הסטרטוספרה. פה נמצאת שכבת האוזון, שסופגת קרינה מסוכנת מהשמש. האוויר בגובה זה יבש מאוד, והוא דליל פי אלף מבגובה פני הים. פה עפים מטוסי קרב ובלונים לחיזוי מזג האוויר.

 

אחרי הסטרטוספרה, בגובה של עד 85 ק"מ, אנחנו מגיעים למזוספרה. למרבה הפלא, אנחנו לא יודעים הרבה על השכבה הזאת: לוויינים וחלליות עוברים אותה, ואילו מטוסים ובלונים לא יכולים להגיע אליה שכן האוויר שם דליל מדי. אבל אנחנו יודעים שזה המקום שבו חלקיקים מהחלל נשרפים והופכים למטאורים. זאת גם השכבה הקרה ביותר באטמוספרה, עם טמפרטורה ממוצעת של 85 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

 

מגובה 85 ק"מ מפני השטח ועד גובה של בין 500 ק"מ אנחנו מגיעים לתרמוספרה. בהיעדר הגנה מקרינת השמש, הטמפרטורה בשכבה זו יכולה להגיע גם ל-1,700 מעלות. בשכבה הזאת תמצאו את זוהר הקוטב, את תחנת החלל הבינלאומית והמון המון לוויינים.

 

ולבסוף, עד גובה של בערך 10,000 ק"מ מפני השטח, משתרעת שכבה דלילה במיוחד בשם אקסוספרה, שאינה אלא מולקולות של מימן ההולכות ומתנדפות לחלל.

 

כמובן, הלחץ האטמוספרי משתנה מאוד בשכבות האטמוספרה השונות. אבל רגע, מה זה בכלל לחץ אטמוספרי?