חיפוש חיים בצדק, אסטרואיד ממתכת והסטארשיפ: משימות החלל הכי מדהימות שמחכות לנו ב-2023

האנושות עתידה לעשות היסטוריה בשנה הבאה – ולסלול את הדרך לכוכבים
שתף: 
  • polarisdawn-879x485.jpg

    הדמיה של הליכת החלל הפרטית הראשונה במסגרת פולאריס דון. קרדיט: Polaris Program

 

 הייתה שנה מדהימה לחקר החלל. היא נפתחה עם הגעת טלסקופ החלל ג'יימס ווב לייעדו ונחתמה עם משימת ארטמיס 1 לירח. בין לבין הישראלי איתן סטיבה טס לתחנת החלל הבינלאומית במסגרת משימת רקיע, סין השלימה את בנייתה של תחנת חלל חדשה ונאס"א הסיטה אסטרואיד ממסלולו. אז מה מחכה לנו ב-2023? הנה כמה מרגעי השיא הצפויים:

 

פולאריס: הליכת החלל הפרטית הראשונה בהיסטוריה

בחודש מארס ימריא המיליארדר ג'ארד אייזקמן, מי ששילם ופיקד על המשימה הראשונה בהיסטוריה ללא אסטרונאוטים "מקצועיים", למשימת פולאריס (Polaris Dawn) שתנסה לשבור שני שיאים: הליכת החלל הראשונה במשימה מסחרית, והקפת כדור הארץ בגובה שישבור את השיא הקודם של 1,375 ק"מ מעל גובה פני הים – השיא שקבעו צ'ארלס "פיט" קונראד וריצ'רד גורדון במשימת ג'מיני 11 ב-1966. פולאריס דון תשוגר בחללית דרגון של ספייס אקס. אייזקמן עצמו יפקד על המשימה, ויצטרפו אליו סקוט "קיד" פוטיט, טיס חיל האוויר האמריקני בדימוס, כטייס המשימה, ושתי עובדות ספייס אקס – שרה גיליס ואנה מנון. חוץ מבדיקת השפעתה של קרינת חגורות ואן אלן על האסטרונאוטים, משימה זו עשויה גם להניח את אבן הדרך הראשונה למשימות חלל פרטיות עתידיות שמצריכות הליכת חלל. לדוגמה, נאס"א וספייס אקס כבר בוחנות אפשרות לשגר משימת שירות לטלסקופ החלל האבל, ופולאריס עשויה לסלול את הדרך.

 

ג'וס: האם יש חיים בירחי הקרח של צדק?

גאווה ישראלית: גשושית JUICE (Jupiter ICy Moons Explorer) של סוכנות החלל האירופית תשוגר לכוכב הלכת צדק באפריל – כשעל סיפונה טכנולוגיה ומדע תוצרת כחול-לבן. JUICE תישא 12 ניסויים שונים במטרה להעריך אם מתקיימים תנאים לחיים באוקיינוסים התת-קרקעיים של ירחי הקרח גנימד, קליסטו ואירופה. אחד מאותם תריסר ניסויים תוכנן במכון ויצמן למדע ונבנה על ידי חברת אקיוביט הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. עוד נציגות כחול לבן תהיה חברת רמון ספייס כאשר תשעת הניסויים האחרים ישתמשו בשבבים מתוצרת החברה הישראלית. הן הניסוי והן המוצרים יגיעו רחוק יותר מכל דבר אחר שיוצר בישראל – למערכת צדק, במרחק של כ-600 מיליון ק"מ מכדור הארץ. 

 

 

פסיכה: ביקור ראשון בעולם מתכתי

באוקטובר תשוגר פסיכה (Psyche), החללית הראשונה שתבקר באסטרואיד מתכתי – 16 פסיכה. פסיכה הוא האסטרואיד המתכתי הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק, והחוקרים מקווים שהמשימה תשפוך אור על שורה ארוכה של תעלומות מדעיות: מהיווצרותם של כוכבי לכת, דרך היתכנותם של חיים על כוכבי לכת אחרים וכלה בשאלת מוצאם של מטאוריטים מתכתיים שנופלים על כדור הארץ. "כ-90% מהאסטרואידים הם סלעיים, כמו וסטה וקרס למשל, ולגבי השאר – אנחנו פשוט לא יודעים", אומרת ד"ר רונה אורן מהמחלקה לאטמוספרה ומדעים פלנטריים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) וחברה בצוות המשימה של נאס"א. "הם נקראים אסטרואידים מסוג M, כי לפי האופן שבו הם משקפים חזרה את אור השמש אנחנו מניחים שאלה אסטרואידים עשירים במתכות. אבל זאת השערה בלבד. עד היום, האנושות ביקרה בעולמות סלעיים ובעולמות גזיים ובעולמות קרח, אבל מעולם לא ביקרנו בעולם מתכתי. אנחנו פשוט לא יודעים מה נגלה שם".

 

 

המרוץ לירח מעלה הילוך

לא פחות מ-11 משימות לירח מתוכננות ב-2023. לצד ההכנות של ארה"ב ובעלות בריתה לנחיתה על הירח במסגרת משימת ארטמיס 3 ב-2025 – והניסיון של סין להקדים את מתחרתה ולבנות בסיס משלה בקוטב הדרומי – שורה של מעצמות חלל חדשות מתחרות על נתח מהירח. בשנה הבאה תנסה הודו להפוך למדינה הרביעית בהיסטוריה – אחרי ברה"מ, ארה"ב וסין – שתנחת נחיתה רכה על הירח עם הנחתת צ'אנדריאן-3. אבל על הודו להזדרז, כי גם יפן צפויה לנסות לנחות נחיתה לא-מאוישת על הירח עם משימת SLIM. לרשימה ניתן להוסיף את טורקיה שתנסה לנחות נחיתה קשה (לא מבוקרת) על הירח ב-2023. ואילו רוסיה מתכוונת להחזיר עטרה ליושנה – ולחדש את תוכנית לונה הסובייטית. לונה 9 הייתה הראשונה לנחות נחיתה רכה על הירח ב-1966, ולונה 24 הייתה המשימה הסובייטית האחרונה לירח. ממשיכתה לונה 25 תהיה המשימה הרוסית הראשונה לחלל העמוק.

 

 

סטארשיפ מחממת מנועים לשיגור בכורה

2023 תהיה שנת מפתח לתעשיית החלל – הממשלתית והפרטית – עם טיסות בכורה של משגרי אריאן 6 האירופי, וולקן קנטאור של ULA וניו גלן של בלו אוריג'ין (רשימה חלקית בהחלט). אבל עולם החלל כולו עוצר את נשימתו לקראת טיסת הבכורה של הסטארשיפ. כשתושלם, מערכת השיגור של ספייס אקס תתנשא לגובה 120 מטרים, בגובה מגדל שלום, ותהיה הגדולה והעוצמתית ביותר שנבנתה אי פעם. 

 

הן החללית והן המשגר יהיו רב-פעמיים, כלומר ימריאו וינחתו בחתיכה אחת, כשהמטרה הסופית של אילון מאסק היא לשנע באמצעותה מיליון אנשים למאדים עד 2050. בעתיד הקרוב יותר, הסטארשיפ אמורה להנחית אסטרונאוטים של נאס"א על פני הירח עד שנת 2025 במסגרת תוכנית ארטמיס. אם המערכת תוכיח את עצמה, היא תשנה מן היסוד את היכולת שלנו לחקור את מערכת השמש. כושר הנשיאה של הסטארשיפ למסלול סביב הארץ יעמוד על 100 טונות, והרב-שימושיות של המערכת כולה תאפשר לשגר חללית כזאת במחיר חסר תקדים של כ-20 דולר לק"ג מטען למסלול. לשם השוואה, עלות שיגור ק"ג מטען עומדת על כ-2,500 דולר במשגר הפאלקון 9 של ספייס אקס ו-58,000 במערכת שיגור לחלל (SLS) של נאס"א. עוד אין תאריך לטיסת הבכורה של הסטארשיפ – אבל אחרי עיכובים רבים היא צפויה לזנק לחלל בשנה הבאה, ולשנות את העתיד לנצח.

 

 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}