זאת כנראה התמונה האחרונה מהנחתת אינסייט שבמאדים

לאחר שורת הישגים ותגליות, אם לא יקרה נס של הרגע האחרון, משימת אינסייט תבוא לקיצה בדצמבר
שתף: 
  • 8032.jpg

    התמונה האחרונה? אינסייט מצלם את הסיסמוגרף שלו. קרדיט: JPL/NASA

הפאנלים הסולאריים של הנחתת אינסייט (InSight) של נאס"א, שנחתה על מאדים ב-2018, מכוסים באבק מאדימי – ומקבלים מעט מאוד אור שמש. ההספק הוריד את כמות החשמל שהנחתת מייצרת, בממוצע 500 וואט לשעה. לשם השוואה, כשאינסייט נחתה במאדים, ההספק שלה היה 5,000 וואט לשעה. אם לא יקרה נס של הרגע האחרון – בנאס"א מעריכים שהנחתת פשוט תפסיק להגיב לפקודות מכדור הארץ במהלך חודש דצמבר הקרוב.

 

במעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א עדיין מקווים לנס – רוח שתבוא ותעיף את האבק מהפאנלים, משב שהציל בעבר את הרוברים ספיריט ואופרטוניטי. אלא שלרוע המזל, הנחתת נמצאת במישור האליסיום רחב הידיים, שלא מתחוללים בו שדוני אבק רבים. אותם שדוני אבק מאדימיים הם צרות צרורות למערכות אלקטרוניות – אבל   בניקיון פאנלים הם עושים עבודה טובה. 

 

 

בינתיים לא נראה ששדון אבק כזה יגיע להציל את אינסייט, ובצוות המשימה מנסים לקנות זמן בעזרת כמה טריקים יצירתיים. מאחר שהאבק המאדימי טעון בחשמל סטטי, הם הורו לזרוע הרובוטית של אינסייט לחפון חופן מאדמת מאדים ולשפוך אותו בקצה הפאנלים הסולאריים – בתקווה שהאבק הישן יימשך לאבק החדש וכך ינופה מהקולט. הטריק המחוכם הגדיל את ייצור החשמל ב-5%, ובנאס"א כבר חזרו עליו שש פעמים.

 

כמובן, היה ניתן לתת לנחתת אמצעי לנקות את עצמה. קיימות כמה שיטות לכך, בין היתר צינור לחץ אוויר ופשוט מגבים – בדומה לאלו שמותקנים על שמשות כלי רכב. אלא שכל תוספת כזאת הייתה מכבידה ומייקרת את המשימה, או שהיא הייתה באה על חשבון חיישנים מדעיים.

 

בינתיים, זוהי הזדמנות לספר לכם על כמה מההישגים המרתקים שאינסייט תרמה להם.

 

 

רעידות אדמה בכוכב האדום

גם אם משימת אינסייט תבוא לקיצה בסוף השנה, היא החזיקה מעמד יפה: המשימה תוכננה לשנתיים ארציות, וב-26 בנובמבר היא תציין את שנתה הרביעית על אדמת כוכב הלכת האדום. בזמן הזה, הסיסמוגרף של אינסייט מדד לא פחות מ-1,300 רעידות אדמה מאדימיות, לרבות רעידת אדמה בדרגה 5 בסולם ריכטר שנמדדה בחודש מאי השנה.

 

צריך להבין שרעידות אדמה בכדור הארץ הן עניין שבשגרה בשל תנועת הלוחות הטקטוניים והרי געש פעילים. לעומת זאת, עד שאינסייט הגיעה – מאדים נחשב לכוכב לכת "מת" מבחינה גיאולוגית. 

 

אם כן, כיצד נוצרות הרעידות? זאת שאלה טובה, שמדענים עדיין מנסים לברר, וייתכן שבמאדים עדיין יש הרי געש פעילים. לחלופין, ייתכן שאנחנו פשוט לא מבינים מה מתרחש בפנים. במאדים ישנה תופעה מסתורית בשם דיכוטומיה המיספרית – דהיינו ששתי ההמיספרות של מאדים שונות זו מזו מאוד במספר המכתשים ובגבהים הממוצעים של פני השטח. לא פחות מסתורית היא העובדה שעובי קרום כוכב הלכת שונה בדרום ובצפון.

 

בכל פעם שמאדים רועד, הגלים הסיסמיים עוברים דרך כל שכבות פנים כוכב הלכת – הקרום, המעטפת ואפילו הליבה. מדענים פלנטריים משתמשים ברעידות כדי למדוד את התכונות השונות, כמו העובי וההרכב של פנים מאדים – והנתונים שאספה הנחתת אינסייט ימשיכו לשמש חוקרים לשנים רבות.

 

אין מים, אבל אולי אתר מושלם לחיפוש חיים 

למעשה, בעזרת הנתונים שנאספו מהגלים הסיסמיים, מדענים הצליחו לשלול את קיומם של מים, אפילו מים קפואים, בעומק של עד 300 מטרים מהנחתת. ממצא זה מפתיע לרעה, שכן ההנחה הייתה שמתיישבים עתידיים לא יתקשו למצוא מרבצים של מי קרח מתחת לפני השטח – בטח לא באזור קו המשווה.

 

הסיסמוגרף של אינסייט רגיש עד כדי כך, שהנחתת זיהתה פגיעת מטאוריט במאדים בדצמבר 2021. הפגיעה גרמה לרעידת אדמה בדרגה 4 בסולם ריכטר, אלא שאינסייט זיהתה שמוקד הרעש הגיע מפני השטח ולא מפנים כוכב הלכת. הנתונים היו מדויקים כל כך, שהמקפת לסקר מאדים (LRO) של נאס"א הצליחה לאתר את המכתש שנוצר מהפגיעה. המכתש הוא בקוטר של כ-170 מטר, ופירושו של דבר שמטאוריט בגודל בית פגע במאדים. 
 

 

זאת הזדמנות פז למשימות עתידיות, כמו משימת החזרת דוגמיות, שכן המטאוריט חשף אדמה טרייה שטרם נחשפה לקרינה העל-סגולה הקטלנית מהשמש. אם אכן ישנם חיים מתחת לפני השטח של מאדים, המכתש הטרי שזיהתה אינסייט הוא אתר מושלם לחפש אחריהם. 

 

וזו רק רשימה חלקית של התגליות המדהימות של המשימה. אינסייט סיפקה לנו הצצה ראשונה למבנה הפנימי של עולמות סלעיים שאינם כדור הארץ, ובנאס"א ובסוכנויות חלל אחרות מתכוונים להשתמש במידע ובניסיון שנצבר כדי לשגר משימות גיאולוגיות דומות בעתיד – למאדים, לירח ואולי גם לנוגה.

 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}