חם על הירח: בראשית 2 תנסה לגדל צמחים והמשימות הנוספות שבדרך ללבנה

עמותת SpaceIL תישא לירח ניסוי בינלאומי ראשון מסוגו "להעיר" צמחים רדומים מכדו"א. בנוסף: תאריך חדש לארטמיס 1, נחתת יפנית ורובר אמירתי בדרכם לירח
שתף: 

המירוץ החדש לירח מתחמם. הפעם, בניגוד לסיבוב הקודם, הוא נערך לא רק בין מדינות, אלא גם בין עמותות וסטרטאפים במסגרת מהפכת החלל החדש, שפתחה את החלל לתחרות. זאת ועוד, שלא כמו המירוץ לירח שבין ארה"ב לברה"מ במאה שעברה, הפעם האנושות תנסה לייסד בסיס של קבע על אדמת הירח, כמעבדה וכמקפצה למשימות מאוישות ראשונות ליעדים רחוקים יותר, כמו מאדים.

 

כדי לשרוד לתקופות ארוכות בחלל, נצטרך לגדל מזון בעצמנו. לאחרונה נודע כי משימת בראשית 2 של עמותת SpaceIL, שצפויה לנחות על הירח ב-2024, תכלול ניסוי בינלאומי ייחודי: תאים סגורים הרמטית שיכילו צמחים רדומים. במשך שלושה ימים, הסטרטאפ האוסטרלי לונריה וואן (Lunaria One) יעביר בשידור חי את מצבם של הצמחים השונים לתושבי כדור הארץ.

 

הפרויקט לונריה וואן הוא מיזם בינלאומי המשותף לתעשייה ולמספר מוסדות אקדמיים בהם אוניברסיטת קווינסלנד לטכנולוגיה ואוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. בסטארטאפ מקווים לגדל צמחים על הירח כבר ב-2025, כלומר במקביל לנחיתה המאוישת הראשונה במסגרת תוכנית ארטמיס של נאס"א, כדי שאלה ישמשו למאכל, להפקת חמצן ולייצור תרופות. בנוסף, החוקרים מקווים שהלקחים שיופקו מהחקלאות הירחית ישמשו להגברת הביטחון התזונתי כאן בכדור הארץ, לאור השפעת שינויי האקלים על יבולים שונים.

 

לשם כך צריך קודם להבין אילו צמחים הם בעלי יכולת הישרדות על הירח. במאי השנה הצליחה קבוצת חוקרים מנאס"א להנביט תודרנית לבנה (Arabidopsis thaliana) בדגימות קרקע מהירח שהובאו לכדור הארץ במסגרת משימות אפולו. התודרנית היא צמח ממשפחת המצליבים, קרובת משפחה של הכרוב והחרדל, והיא הצמח הנחקר ביותר בגנטיקה הודות למחזור חיים ולשרשראות גנטיות קצרים במיוחד. החוקרים הוסיפו נוטריינטים (חומרי הזנה) לרגולית העקר – וכעבור יומיים נבטו זרעי התודרנית הלבנה. 

 

יצוין כי זרעי התודרנית נבטו בקושי, והיו חלשים בהשוואה לקבוצת הבקרה בקרקע הארצית, ואפילו לקבוצת הבקרה באדמה שדימתה עפר וולקני מהירח – אבל הניסוי הוכיח שניתן לגדל צמחים על אדמת הירח, גם אם בקושי רב. 

 

 

בפרויקט לונריה וואן מבקשים להרחיב את הניסוי ולמצוא זנים נוספים שאפשר לגדל על הירח – אבל הפעם על אדמה ארצית: במקום להנביט צמחים על הרגולית הירחי, בלונריה וואן ינסו לשנע לירח צמחים בוגרים במצב רדום. 

 

הניסוי הראשון, שתישא בראשית 2, Lunaria One's Australian Lunar Experiment Promoting Horticulture, או ALEPH-1, יכלול צמחים כמו עשב אוסטרלי מקומי בשם טריפוגון (Tripogon), הנודע בזכות יכולתו לשרוד חודשים ארוכים ללא מים. עשבי הטריפוגון ה"רדומים" יועברו לירח במכלים אטומים המצוידים בחיישנים ובמצלמות, שם הם יושקו שוב במטרה לראות אם הם מתעוררים לחיים כמו בכדור הארץ. לצמחים כמו הטריפוגון יהיו 72 שעות להתעורר בביתם החדש, ואם הניסוי יצליח, משימות עתידיות יוכלו לשנע צמחים בוגרים במצב רדום למשימות ארוכות טווח לירח ולמאדים, ו"להעיר" אותם בעזרת מים.

 

בנובמבר: נחתת יפנית, רובר אמירתי ובובה ישראלית ימריאו לירח

כזכור, משימת בראשית נולדה מהתחרות הבינלאומית גוגל לונר אקס פרייז. ב-2018, ולאחר מספר דחיות, התחרות הסתיימה בלא מנצחים. עם זאת, מספר קבוצות המשיכו במאמציהן לשגר את המשימה הפרטית הראשונה שתנחת על הירח. עמותת SpaceIL הייתה הראשונה מבין קבוצות אלו שניסתה לשגר נחתת לירח – את החללית הישראלית בראשית, שהתרסקה על הירח ב-2019 כתוצאה מתקלה טכנית.

 

 

קבוצה אחרת היא היפנית ispace, שמתכוונת לשגר את הנחתת שלה, HAKOTU-R, בין ה-9 ל-15 בנובמבר. כמו בראשית 2 ב-2024, גם HAKOTU-R תשתמש במשגר פאלקון 9 של חברת ספייס אקס כדי להגיע לירח. הנחתת היפנית כוללת מספר מטענים וניסויים, לרבות הרובר הראשון מאיחוד האמירויות הערביות – ראשיד.

 

כמה ימים אחר כך, ב-14 בנובמבר, חללית אחרת תשוגר לירח מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה: משימת ארטמיס 1 של נאס"א. המשימה ההיסטורית, שהיא גם שיגור הבכורה של משגר הענק SLS, נדחתה מתאריך השיגור המקורי באוגוסט בשל קושי טכני לקרר את אחד המנועים. בדיעבד התברר שהמנוע התקרר כראוי, ומד הטמפרטורה היה תקול. ניסיון שיגור נוסף בספטמבר (חלון ההזדמנויות לשיגור לירח נפתח מדי חודש) נדחה בשל דליפה באחד הצינורות שמעבירים דלק ל-SLS. ולבסוף, באוקטובר המשימה הייתה מוכנה להמריא – אלא שאז פגעה בפלורידה הסופה הטרופית איאן. בנאס"א בחרו שלא להסתכן, ומיהרו לגלגל את המשגר הענק להאנגר המאובטח.

 

אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, ארטמיס 1 תשוגר בחודש הבא. חלון ההזדמנויות הראשון לשיגור ייפתח ב-14 בנובמבר, בשעה 7:07 לשעון ישראל. בפלורידה השעה תהיה קצת אחרי חצות, ופירושו של דבר שצפוי לנו שיגור לילי מרהיב במיוחד. במסגרת המשימה יקיפו את הירח שתי בובות – הלגה הגרמנייה וזוהר הישראלית, שתלבש את אפוד המגן אסטרו-ראד של חברת סטמראד הישראלית, בניסיון למזער את הקרינה שאסטרונאוטים יספגו בדרכם לירח.

 

 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}