משימת ההגנה הפלנטרית הראשונה של האנושות: החללית דארט התנגשה בהצלחה באסטרואיד

זאת הפעם הראשונה שבה האנושות מנסה להסיט אסטרואיד ממסלול – כדי להגן על כדור הארץ בעתיד
שתף: 
  • SEI_127126020.jpg

    רגע הפיצוץ באסטרואיד דימורפוס, כפי שצולם על ידי לוויין הקובייה האיטלקי LICIACube. קרדיט: סוכנות החלל האיטלקית

אחרי 10 חודשים של טיסה בחלל, ובמרחק של 11 מיליון ק"מ, משימת Double Astroid Redirection Test, או DART ("חץ"), פגעה בהצלחה באסטרואיד דימורפוס. החללית דארט פגעה באסטרואיד בלילה שבין יום שני לשלישי (27.9), בשעה 02:14  לשעון ישראל, בניסוי הראשון מסוגו בהיסטוריה להסטת עצם בחלל ממסלולו.


 

 

יחלפו עוד חמש שנים עד שנדע מה היו תוצאות הפגיעה באסטרואיד, דימורפוס אבל משימת דארט כבר הוכיחה שנאס"א יכולה במקרה חירום לשגר מיירט קינטי שינווט את דרכו עצמאית בחלל ויפגע באסטרואיד או בשביט שיעשה את דרכו לכדור הארץ. 

 

דארט השתמשה במצלמה לניווט אופטי אוטונומי בשם Didymos Reconnaissance & Asteroid Camera for OpNav, או DRACO. דרייקו מבוססת על לורי, המצלמה שהגשושית ניו הורייזונס השתמשה בה כדי למצוא את דרכה לפלוטו

 

בסרטון הדרמטי שפרסמה נאס"א אפשר לראות את התמונות האחרונות שצילמה דרייקו, דקות לפני הפגיעה עצמה, כשהיא חולפת על פני האסטרואיד הגדול דידימוס בדרכה לאסטרואיד הקטן דימורפוס:

 

הגנה פלנטרית: ממש לא כמו בסרטים

בסרטים הוליוודיים נהוג לפוצץ אסטרואידים שעושים את דרכם לכדור הארץ, אך האמת היא שזאת תוכנית רעה מאוד. לפי מחקר אחד שפורסם ב-2018 בכתב העת Journal of Experimental and Theoretical Physics, יידרש ראש נפץ עוצמתי פי 200 מהפצצה הגרעינית שהוטלה על הירושימה כדי להשמיד אסטרואיד קטן יחסית בקוטר 200 מטר. במקרה של תקלה בשיגור ראש הנפץ, הנשורת הרדיואקטיבית מניסיון היירוט עלולה ליצור בעיות חמורות עוד יותר מפגיעת האסטרואיד עצמו. יתרה מכך, במקרה של התפרקות האסטרואידים לרסיסים – לא ניתן יהיה ליירט את כולם, והם יפגעו ברחבי העולם (במקום בנקודה אחת ידועה מראש) ואפילו עלולים לחמם את האטמוספרה הגלובלית.

 

בקיצור, הדרך הטובה ביותר להגן על כדור הארץ היא להסיט אסטרואיד ממסלול התנגשות בכדור הארץ באמצעות פגיעה קינטית. הגשושית דארט של נאס"א היא הניסיון הראשון לרסק חללית באסטרואיד במטרה למדוד את השינוי במסלול שלו.

 

חללית בגודל מכונית, אסטרואיד בגודל הפירמידה הגדולה של גיזה

דארט שוגרה ב-24 בנובמבר 2021 מבסיס חיל האוויר ונדנברג שבקליפורניה, על גבי משגר מסוג פאלקון 9 – המשימה הבין-פלנטרית הראשונה של חברת ספייס אקס. כעבור 40 דקות, בערך מעל האוקיינוס ההודי, המשגר הבעיר את המנועים הראשיים של השלב השני ברקטה כדי להאיץ את הגשושית למהירות של כ-24,000 קמ"ש – מספיק, כך מקווים בנאס"א, כדי לדחוף את האסטרואיד דימורפוס, ירחו של האסטרואיד דידימוס.

 

האסטרואיד דידמוס (מיוונית: "תאום") התגלה ב-1996, וב-2003 התגלה כי לאסטרואיד יש ירח קטן בשם דימורפוס ("בעל שתי הצורות", שכן משימת דארט עתידה לשנות את מסלולו), או "דידימון" כפי שהוא מכונה בחיבה. דידימוס הוא אסטרואיד בקוטר 780 מטר ובמסה של 524 מיליון טון. דימורפוס הוא אסטרואיד קטן בהרבה, בקוטר 139 מטר – בערך בגודל הפירמידה הגדולה של גיזה.

 

כמובן, אם מכונית קטנה, כגודל דארט, תתנגש בפירמידה הגדולה – אפילו במהירות של 22,530 קמ"ש – היא לא תשמיד את הפירמידה. באותו האופן, הגשושית דארט לא נועדה להשמיד את דימורפוס אלא לשנות קלות את מסלולו סביב דידמוס. דימורפוס מקיף את דידימוס ממרחק של 1.2 קילומטר, והוא משלים הקפה סביב האסטרואיד מדי 11.9 שעות. פירושו של דבר שדימורפוס הקטן מקיף את האסטרואיד הראשי במהירות איטית מאוד של פחות מ-10 ס"מ לשנייה (כשליש קמ"ש). בנאס"א מקווים שהפגיעה האטה את הקצב הזה ב-1 מ"מ לשנייה, ובסך הכול האריכה את המסלול של דימורפוס בעשר דקות.

 

 

הבעיה היא שקשה למדוד ערך קטן כל כך כמו שינוי של 1 מ"מ לשנייה במסלול של אסטרואיד. מסיבה זו נבחר דווקא האסטרואיד הכפול, אשר יאפשר למדענים למדוד את השינוי במסלול האסטרואיד הקטן לא על רקע החלל העמוק אלא ביחס לאסטרואיד הגדול. 

 

כשבועיים לפני ההתנגשות, לוויין קובייה קטן בשם LICIACube מתוצרת סוכנות החלל האיטלקית נפרד מדארט וחלף סמוך לדימורפוס. כשלוש דקות אחרי ההתנגשות, הלוויין צילם את הפגיעה עצמה, את החומר שעף מהאסטרואיד ואת המכתש שייווצר. מאחר ש-LICIACube אינו מצויד באנטנה גדולה, התמונות צפויות לטפטף חזרה לכדור הארץ אחת אחרי השנייה במשך השבועות הקרובים. המחשב על גבי הלוויין האיטלקי הוא מתוצרת החברה הישראלית רמון צ'יפס.

 

אבל המבחן האמיתי של משימת דארט יגיע רק ב-2027, כשאת האסטרואיד דימורפוס תבקר משימת המשך של סוכנות החלל האירופית בשם הֶרָה. הגשושית הרה תערוך את המדידות המדויקות שינסו לכמת את השינוי במסלול, במהירות ובציר של דימורפוס.

 

בסוכנויות החלל האמריקנית והאירופית מקווים ללמוד מהנתונים איזו מסה ומהירות יידרשו על מנת להסיט אסטרואיד או שביט שיסכן את כדור הארץ, במידה שיזוהה אחד כזה בעתיד. יצוין כי האסטרואיד הבינארי דידימוס אינו מהווה סכנה לכדור הארץ, אך ב-2003 הוא הגיע עד כדי 7.1 מיליון קילומטר מכוכב הלכת שלנו, וב-2123 הוא יחלוף קרוב עוד יותר. בעתיד הרחוק, דידימוס ודימורפוס בהחלט עלולים לחצות את מסלולנו ולסכן את האנושות.

 

 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}