תחרות צילומי אסטרונומיה לשנת 2020

אב

תחרות הצילום של האגודה הישראלית לאסטרונומיה יוצאת לדרך. התמונות הזוכות יוצגו לקהל הרחב בכנס השנתי של האגודה הישראלית לאסטרונומיה ובתערוכת הקבע במצפה הכוכבים בגבעתיים
תצפית אסטרונומית. קרדיט: אילן צנק
שתף: 

צילומי אסטרונומיה חושפים את הצופים לנפלאות היקום, בשנים האחרונות הצלמים הישראלים הגיעו להישגים בינלאומיים בתחום צילומי האסטרונומיה. קיום תחרות ותערוכה של צילומים ישראלים הינם כהוקרת הערכה לצלמים המביאים את נפלאות היקום אל הצופים.

 

האגודה הישראלית לאסטרונומיה הכריזה על תחרות צילומים אסטרונומיים לשנת 2020 והתמונות הזוכות יוצגו כתערוכת קבע במצפה הכוכבים בגבעתיים  במשך שנה לפחות, וזאת תהיה פתוחה לקהל ללא תשלום במהלך שעות הפעילות של המצפה. 

    General card

    תחרות חביב הקהל
    19.03.2020

    הצביעו והשפיעו- איזה מבין תצלומי התערוכה הוא החביב עליכם? ההצבעה לתחרות פתוחה לקהל הרחב החל מה-15/03/20 ועד 30/04/20. בין המצביעים תוגרל שנת חברות באגודה חינם!

     

    פרטים נוספים:

    • כדי להצביע בתחרות היכנסו לכאן ומלאו את הטופס
    • לכל אחד זכות הצבעה אחת בלבד.
    • הצלם שצילומו זכה בפרס חביב הקהל יזכה בשובר לבחירה בין: שובר על סך 700 ש"ח לחנות קוסמוס טלסקופים לבין שובר על סך 850 ש״ח לחנות ״ארליך - מרכז הצילום של ישראל״ + כרטיס מתנה לסדנת צילום בשווי 350 ש״ח. 

     

     

     

    הצילומים הזוכים
    15.03.2020

     

    החלק המערבי של ערפילית הצעיף, המרוחקת מכדור הארץ 2,400 שנות אור. ערפילית זו היא שריד של סופרנובה אשר התפוצצה לפני כ-21,000 שנים.

    צולם מנמיביה באמצעות טלסקופ ״16 דרך מסנני מימן, חמצן וגופרית במשך 7 שעות במצטבר.

     

     

    ערפילית זו היא ערפילית כהה של אבק בין-כוכבי המסתירה את אור הכוכבים הנמצאים מאחוריה. בסמוך אליה ניתן לראות את הצביר הכדורי NGC 4372. ערפילית זאת נראית בשמיים הדרומים ואינה ניתנת לצפיה מישראל.

     

    על מנת לצלם איזור רחב כל כך בשמים השתמש הצלם בטכניקת מוזיאיקה וחיבר מספר תמונות יחדיו.

     

    צולם מנמיביה באמצעות טלסקופ ״16 עם מסנני L R G B שונים בחשיפה כוללת של 12 שעות.

     

     
    גלקסיית אנדרומדה היא הגלקסיה המוכרת ביותר בעולם, השוכנת במרחק של רק כ-2.5 מיליון שנות אור מאתנו, מרחק ההופך אותה לגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר לשביל החלב. אנדרומדה היא גלקסיה ספירלית בדומה לגלקסיית שביל החלב שבה אנחנו נמצאים. שתי הגלקסיות, שביל החלב ואנדרומדה, שייכות לקבוצה המונה יותר מ-50 גלקסיות ומכונה ״קבוצה המקומית״.
    הרחק מאורות העיר ותחת שמיים חשוכים ניתן להבחין בגלקסיה בעין. בשנות ה-70 ניתן היה לראות אותה בעין גם ממצפה הכוכבים גבעתיים.

    צולם באמצעות טלסקופ שובר אור William Optics GTF81 81mm Apo ומצלמת Asi 1600 עם מסנני L R G B. זמן צילום כולל של 4 שעות.
     
     
     
    ערפילית זו, המרוחקת כ-5000 שנות אור מכדור הארץ, היא שריד של סופרנובה שהתרחשה לפני 3,000-30,000 שנים. סופרנובה הוא תהליך המתרחש בסוף חייו של כוכב שמסתו גדולה. ההערכות הן שמסת הכוכב שגרם לסופרנובה זאת היה במסה הגדולה פי 8-12 ממסת השמש שלנו.

     
    צולם באמצעות טלסקופ שובר אור William Optics GTF81 81mm Apo ומצלמת Asi 1600 עם מסנני L R G B. זמן צילום כולל של 10 שעות.
     
    קומפוזיציה של שלוש תמונות המורכבות יחדיו בחשיפות שונות: הירח בחלקו המואר, הירח בחלקו החשוך ורקע הכוכבים. שילובן של שלושת התמונות מאפשר נקודת מבט ייחודית על הירח ועל סביבתו הנצפית שכן בתמונה רגילה הילת הירח לא הייתה מאפשרת צפיה וצילום של הכוכבים ברקע.
     
    הירח הוא העצם השמימי הגדול הקרוב ביותר לכדור בארץ במרחק ממוצע של 384,000 ק״מ ותושבי כדור הארץ זוכים לצפות בו מידי יום. הירח שלנו גדול ביחס לירחים האחרים במערכת השמש וניתן לצפות במכתשים, בימות ובשאר צורות הנוף על פני הקרקע. זהו העצם היחיד במערכת השמש מחוץ לכדור הארץ שעליו דרכה רגלו של אדם.
     
     

    מאה מיליארד זריחות מעל עמק יוסמיטי בקליפורניה, ארה״ב. בקדמת התמונה ניתן לראות את צוק Half Dome ומפלי נוואדה, אתרים מוכרים בשטח הפארק. מעליהם נראה שביל החלב, גלקסיית הבית שלנו, המכילה כ-100 מיליארד כוכבים, זורח במזרח. כוכב הלכת צדק (הכוכב הבהיר בצד הימני של התמונה) גם הוא הגיח. ניתן להבחין גם בקבוצת הכוכבים דולפין שנדמית כמזנקת מעל המפל, ובקבוצת ברבור הנוסקת מעליה. התמונה היא תמונה פנוראמית שצולמה מ-Glacier Point בשעת לילה קרה ומאוחרת.

     

    ציוד: מצלמת קאנון 5D מארק IV. עדשת קאנון 16-35 מ״מ מכוונת על 16 מ״מ, צמצם 2.8, זמן חשיפה (לכל חשיפה שמרכיבה את התמונה הפאנורמית) 20 שניות.

     

     
    הירח נראה לנו כעולם בגוונים "משעממים" של אפור ולבן, אך, למעשה, הוא מעט יותר צבעוני ממה שאנו חושבים, ואם נצלם אותו במצלמה צבעונית ונבצע הדגשה משמעותית של הצבעים במחשב, נוכל להבחין בגוונים מרהיבים של חום, כתום וכחול. הצבעים השונים מעידים על הרכב כימי שונה של הסלעים והקרקע: האזורים הצבעוניים ביותר הם ה"ימות" – מישורים נרחבים שכוסו לבה שהתקררה והפכה לסלעי בזלת. באזורים בעלי הגוון הכחלחל מצויים מינרלים עשירים בטיטאניום, והאזורים בגוון חום-כתום מכילים ריכוז נמוך יחסית של טיטאניום וברזל.

    התמונה שלפניכם היא תמונת פאזל שהורכבה מ-51 צילומים. כל אחת מהתמונות עובדה מסרטון וידאו קצר, ותהליך הצילום כולו נמשך יותר משעה.

    ציוד: טלסקופ מקסוטוב-קסיגריין בקוטר 6 אינץ' ואורך מוקד 1800 מ"מ, מצלמת ZWO ASI 178MC צבעונית.
     
     

    ערפילית זו היא בית יולדות לכוכבים והצביר הנראה במרכזה הוא תוצאה של היווצרות כוכבים בערפילית זאת. הערפילית במרחק של כ-5000 שנות אור מכדור הארץ וקוטרה כ-130 שנות אור. מסת הערפילית מוערכת בכ-10,000 מסות שמש.

     

    צולם באמצעות טלסקופ טאקהשי 130 מ״מ, מצלמת canon 6D

     

     

    בצילום זה שבוצע בשדה הבולבוסים שלמרגלות הר צין, בטכניקה שונה מהמקובל בצילום מסלולי כוכבים. הצילום כאן נעשה בחשיפת חסר (יחסית לצילומי כוכבים) וזאת כדי לא "לשרוף" את גרמי השמיים ולאפשר למצלמה לקלוט את הגוונים השונים שלהם. הקומפוזיציה המיוחדת מדגישה את הבולבוסים בקידמת התמונה, הר צין במרכז והכוכבים ברקע.
     
    סה"כ כ-4 שעות של צילום ע“י חיבור חשיפות בנות 30 שניות כל אחת.

     

     
    בתמונה ניתן לחזות בתופעה אטמוספרית המכונה שמי הפנינה. תופעה אופניית לחורף הארקטי (בקטבים). שילוב של מפגש גושי אוויר חמים וקרים בשכבת האטמוספירה העליונה בשילוב אורות הזוהר הצפוני. התופעה נדירה ביותר בחוזק והעצמה בעת שצולמה התמונה. התמונה צולמה באחד הבקרים בזמן מסע טבע שהובלתי בפיורדים של נורבגיה לצילום הלוויתן הקטלן, האורקה, מתחת למים. הנופים מרהיבים והמפגש עם בעל החיים היה מרגש ביותר. הבוקר שבו צולמה התמונה התחיל בזריחה חלומית ומרגשת ופתאום השמיים התפוצצו בצבעים. מעולם לא חזיתי בדבר כזה - ווווואו! איזה רגע.
     
    צולם באמצעות מצלמת סוני A7m3 ועדשת 100-400 סוני GM
     
     
    המדבר הישראלי מספק לילות קסומים תחת כיפת השמים. התמונה ממחישה את סיבוב כדור הארץ ועקב כך את התחושה שהכוכבים מסתובבים סביב נקודה אחת בשמיים. ניתן להבחין שהכוכבים סביב הצפון אינם זורחים או שוקעים וניתנים לצפיה בכל לילה ובכל זמן.
     
    עצי השיטה המאפיינים את הנגב מספקים מחסה וצל לחיות הבר וכך גם לאסטרונומים הפורסים את אוהליהם בצילם לאחר לילה ארוך של תצפית, רגע לפני זריחת השמש המדברית.
     
    צילום זה מורכב מ-400 תמונות המחוברות יחדיו.
     
     
    ליקוי הירח כפי שנראה מישראל בשנת 2015. בעת ליקוי ירח נכנס הירח לחרוט הצל של כדור הארץ והצבע האדמדם מתקבל מקרני השמש העוברות דרך אטמוספירת כדור הארץ בדומה לאפקט הנראה בעת זריחת ושקיעת השמש.
     
    הצילום מורכב ממספר חשיפות והרכבת תמונות שונות על רקע קו המים של יפו.
     
     
    תקנון התחרות
    26.01.2020

    הזוכים בתחרות הצילום

    מכלל התמונות שיישלחו ייבחרו כ-12 תמונות לפיתוח ותצוגה בתערוכה. כלל הצלמים שתמונותיהן נבחרו לפיתוח יזכו בחברות שנתית באגודה הישראלית לאסטרונומיה. מתוכן תתבצע תחרות בחירת חביב הקהל במהלך הכנס השנתי של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. 

    הצלם שצילומו זכה בפרס חביב הקהל יזכה בשובר לבחירה בין:

    שובר על סך 700 ש"ח לחנות קוסמוס טלסקופים או בשובר על סך 500 ש״ח לרשת חנויות Camera ישראל.

     

    קריטריונים לבחירת התמונות המשתתפות

    קומפוזיציה, ייחודיות הצילום, איכות הצילום, ההסבר והתיאור.

     

    שליחת תמונות

    • תמונות יתקבלו עד לתאריך 20/02/20.
    • יש לשלוח את התמונות למייל photo@astronomy.org.il 
    • יש לצרף עותק באיכות הגבוהה ביותר שניתן. תמונה שלא תהיה באיכות מספקת לפיתוח בגודל 100x70 באיכות 300dpi לא תוכל להשתתף בתחרות. אנו ממליצים לפני שליחת התמונה להגדיל אותה לגודל ההדפסה הצפוי.
    • אין להטביע חותם על גבי התמונה כגון שם הצלם, תיאור הציוד או מסגרת כלשהי.
    • עבור כל תמונה יש לצרף פסקה המתארת את מושא הצילום, פסקה אודות הצלם ואודות החוויה של הצלם בעת צילום התמונה, וכן פירוט הציוד בו השתמש הצלם על מנת לצלם את הצילום.
    • בעת שליחת התמונות, מסכים הצלם להשתתף בתחרות שתמונתו תפותח, ותוצג על פי הגדרות התחרות. בנוסף יהיה שימוש בתמונה באתר האינטרנט של האגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאתרים נוספים לצורך הצגת התערוכה עצמה וקידומה.
    • לא תדרש השתתפות כספית כלשהי מצד הצלמים על מנת להשתתף בתחרות.
    • כל צלם יוכל לשלוח עד 4 תמונות להשתתפות בתחרות.
    • לא יתקבלו תמונות בהם בוצעה עריכה המשנה באופן ניכר את אשר חווה הצלם בעיניו בעת הצילום.