כוכבים בחוץ

  • תחרות סרטים עם קולות מהחלל

    שתף: 
    תחרות סרטים עם קולות מהחלל
    תחרות הסרטים הקצרים, SSFX של אוניברסיטת קווין מארי בלונדון, מזמינה יוצרי סרטים מרחבי העולם לשלב קולות מהחלל בסרטיהם ולהשתתף בתחרות נושאת פרסים בשווי 2,000 ליש"ט. את הסרטים ניתן להגיש עד ה- 3 ביולי 2017. 
     
    אמנם יש צדק עם הסלוגן של סדרת סרטי הנוסע השמיני: "בחלל אף אחד לא יכול לשמוע אותך צועק", כיוון שאין אוויר שיישא את גלי הקול. אבל פולסים של של קרינה אלקטרומגנטית, כמו גלי רדיו, אפשר לתרגם לוויברציות של סאונד וכך לשמוע הבה דברים. גלי הרדיו שפולט כוכב הלכת שבתאי, או אלה שפולט כדור הארץ שלנו, מתורגמים לתבניות קול חלליות משונות. הקולות המוזרים הללו עשויים להוות השראה עבור יוצרי סרטים ועל הדרך, כך מקווים מקימי התחרות, גם להגביר את המודעות ללווייני חישה מרחוק האוספים את הנתונים הללו.
     
    יוצרי הסרטים המשתתפים בתחרות צריכים לבחור מתוך אוסף דגימות קול, שעובדו מנתוני אטמוספרת כדור הארץ אשר נאספו על ידי לוויין הסביבה GOES, נתונים שבשגרה משרתים בדרך כלל מרכזים מטאורולוגים בצפון אמריקה. 
     
     
     
     
    ולמי שעוד לא מכיר את ערוך הסאונדקלאוד של נאס"א, הגיע הזמן: לא רק קולות מהחלל ניתן למצוא שם, אלא גם הקלטות של שיגורים ומנועים רבי עוצמי, הקלטות משידורים היסטוריים של אסטרונאוטים מהירח בתכנית אפולו ועוד. 
     
     
    ולקינוח: הענק הגדול של מערכת השמש, כוכב הלכת צדק, משמיע קולות הנשמעים לעיתים כמו מוסיקת אמביינט מתוכננת:
     
  • חגיגת עננים: כדור הארץ מהחלל

    שתף: 
    חגיגת עננים: כדור הארץ מהחלל
    "הכוכב הכחול" - the blue planet - הוא שם נרדף לכדור הארץ שלנו בשל שפע האוקיינוסים, אך בהתחשב בעובדה שבכל רגע נתון, קרוב לשבעים אחוז מהעולם שלנו מכוסה עננים, אפשר היה גם לקרוא לו "הכוכב המעונן". בכך הם עשויים להיות מטרד עבור מדענים שמנסים לצפות בכדור הארץ באמצעות לווייני חישה מרחוק. אבל לעתים עננים הם בדיוק מה שמדענים רוצים לראות מהחלל. 
     
    מצפה כדור הארץ של נאס"א שחרר לאחרונה לקט של כמה מצילומי העננים היפים והבלתי רגילים שראינו, כפי שצולמו במשך השנים האחרונות מהחלל. צפו, בין השאר, כיצד קרחונים משפיעים על זרימת האוויר תוך יצירת דפוסי עננים, רוחות מנתבות שכבות עננים לערוצים בין הרים, השפעתן של שרפות, מטוסים ועוד.
     
     
     
     
     
     
     
     
    פורסם: 11.5.17
     
  • כוכב הלכת צדק כפי שמעולם לא ראיתם אותו

    שתף: 
    כוכב הלכת צדק כפי שמעולם לא ראיתם אותו
    הקוטב הדרומי של צדק | צילום ועיבוד: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Gabriel Fiset
    התמונות שממשיכות להגיע מהחללית ג'ונו, במסלוליה סביב כוכב הלכת צדק, ממשיכות להשתפר ולהיות מרהיבות יותר. בתחילת מרץ שיתפנו אתכם בסרטון טיים-לאפס שקבוצה בת 91 צלמי חלל הרכיבה מאלף תצלומים. באותו חודש ג'ונו צללה במהירות 208 אלף קמ"ש אל מרחק של 4,400 ק"מ מפני השטח של צדק ועתה נאס"א חושפת את יופיו הנדיר של כוכב הלכת הזה מקרוב, עם צילומים גדושי מרקמים ומערבולות. 
     
    כוכב הלכת צדק כפי שצולם על ידי החללית ג'ונו
     
     
     
    כוכב הלכת צדק, כפי שצולם על ידי החללית ג'ונו | NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Gabriel Fiset
     
     
     
    כוכב הלכת צדק, כפי שצולם על ידי החללית ג'ונו | NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Gabriel Fiset
     
     
     
    כוכב הלכת צדק, כפי שצולם על ידי החללית ג'ונו | NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Gabriel Fiset
     
     
    קרדיט צילומים: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Gabriel Fiset
     
     
     
    פורסם: 9.5.17
     
  • האזינו וצפו בצלילת החללית קאסיני אל מעבר לטבעות שבתאי

    שתף: 
    האזינו וצפו בצלילת החללית קאסיני אל מעבר לטבעות שבתאי
    מאז שבוע שעבר הספיקה החללית קאסיני לצלול פעמיים בין כוכב הלכת שבתאי לבין טבעותיו | צילום: עיבוד תמונה מהצלילה הראשונה מעבר לטבעות שבתאי | צילום NASA/JPL-Caltech/SSI
    מאז שבוע שעבר השלימה החללית קאסיני כבר שתי צלילות ראשונות אל בין טבעות שבתאי והספיקה לשדר צילומים חסרי תקדים. נאס"א שחררה סרטון המורכב מרצף צילומים, המראה את מעופה של קאסיני מעבר לענני שבתאי. הרצף מתחיל ממעוף מעל המערבולת האדירה שבקוטב הצפוני של כוכב הלכת וממשיך בצלילה דרומה:
     
     
     
     
    את הצלילה של קאסיני ממרחק של 72,400 קילומטרים מעל ענני שבתאי למרחק של 6,700 קילומטרים, אפשר לא רק לראות, אלא גם לשמוע. בעיבוד קולי של התנגשות אנטנות החללית עם חלקיקים חופשיים, מדענים בנאס"א הופתעו לגלות שהחלל בין הטבעות לכוכב הלכת הוא נקי מכפי שהעריכו.
     
     
     
     
    עין הסערה של הסופה במרכז המשושה בקוטב הצפוני של שבתאי, בצילום הקרוב ביותר של קאסיני אי פעם | NASA/JPL-Caltech/Space Science
     
     
     
    עין הסערה קצת יותר מרחוק | צילום: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
     
     
     
    עין הסערה בקוטב הצפוני ממבט על | צילום: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
     
     
     
    צילום מקרוב של חלקיקי האטמוספרה של שבתאי | צילום: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
     
     
     
    עיבוד תמונה מהצלילה הראשונה מעבר לטבעות שבתאי | צילום ועיבוד:  NASA/JPL-Caltech/SSI/Kevin M. Gill
     
     
     
    פורסם: 4.5.2017
  • סלפי מרהיב של כדור הארץ מכוכב הלכת שבתאי

    שתף: 
    סלפי מרהיב של כדור הארץ מכוכב הלכת שבתאי
    לקראת יום כדור הארץ ובלי קשר, לקראת צלילתה של החללית קאסיני אל בין כוכב הלכת שבתאי וטבעותיו, נאס"א שחררה בימים האחרונים "סלפי" שצילמה קאסיני תמונה מרהיבה בה ניתן לראות את כדור הארץ מבעד לטבעות הקרח שבתאי. 
     
    התמונה צולמה ב- 12 באפריל (לפני שבועיים בדיוק) כאשר קאסיני היתה במרחק 1.4 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ. ברזולוציה גבוהה של הצילום ניתן אף לזהות את הירח שלנו (הפיקסל הלבן מצד שמאל לנקודה שהיא כדור הארץ). 
     
    כדור הארץ מבעד לטבעות שבתאי | צילום: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
     
     
    התמונה היפהפייה הזו, מהדהדת כמובן את הסלפי המפורסם שהציע קרל סייגן לצלם באמצעות החללית וויאג'ר 1, ב- 14 בפברואר, 1990, ממרחק 6.5 מיליארד קילומטרים.
     
    הנקודה הכחולה החיוורת- כדור הארץ. הצילום המפורסם של וויאג'ר 1 משנת 1990 | NASA/JPL
     
     
    "הביטו שוב בנקודה הזו", כתב סייגן ב- 1994 את המילים האלמותיות, "היא כאן. היא בית. היא אנחנו. עליה כל מי שאתם אוהבים, כל מי שאתם מכירים, כל מי שאי פעם שמעתם עליו, כל בן-אנוש שאי פעם היה וחי את חייו. הצטברות השמחה והסבל, אלפי דתות בטוחות בעצמן, אידיאולוגיות ודוקטרינות כלכליות, כל צייד ולקט, כל גיבור ופחדן, כל יוצר והורס של ציביליזציה, כל מלך ואיכר, כל זוג צעיר מאוהב, כל אם ואב, ילד מקווה, ממציאן ומגלה, כל מטיף מוסר, כל פוליטיקאי מושחת, כל "סופרסטאר", כל "מנהיג עליון", כל קדוש וחוטא בהיסטוריה של המין שלנו שחי כאן, כתם אבק המשתהה בקרן אור."
     
    האזינו לטקסט המלא בקולו הנפלא של סייגן:
     
     
     
    פורסם: 26.4.17
     
  • צפו: 2 מיליון כוכבי גלקסיית שביל החלב בתנועה על פני 5 מיליון שנה

    שתף: 
    צפו: 2 מיליון כוכבי גלקסיית שביל החלב בתנועה על פני 5 מיליון שנה
    מעקב אחר 2 מיליון כוכבים מתוך גלקסיית שביל החלב | צילום: ESA/Gaia/DPAC
    במעקב אחר גרמי שמים אין הרבה הפתעות. את תנועתם של אסטרואידים, כוכבים ואף גלקסיות שלמות ניתן ניתן לחשב על בסיס תצפיות וכך גם לחזות בדיוק את המשך מסלולם לעוד שנה, שנתיים או מיליון שנה. 
     
    את ההדמיה העוקבת אחר תנועתם של 2,057,050 כוכבי גלקסיית שביל החלב למשך 5 מיליון שנה אל תוך העתיד אפשר כמובן לתאר במילים (כפי שניתן לתאר אנימציה פשוטה של שומר מסך), אבל עדיף אולי באמצעות שירה, או שמא מוזיקה. נסו להאזין ברקע ל- Spiegel im Spiegel מאת ארבו פרט, למשל, בזמן שבתצוגת-מסך מלאה הכוכבים נעים בקצב של 20 אלף שנה בשנייה (מומלץ להעביר לתצוגת HD). למי שיצלח לפחות דקה וחצי-שתיים מובטחת חוויה רוחנית עמוקה. 
     
    את הסרטון שחררה סוכנות החלל האירופית לפני שבוע בדיוק, על בסיס חישובים אסטרונומים בעקבות נתוני הלוויין היפרכוס שפעל בתחילת שנות התשעים יחד עם צילומי השמים של טלסקופ החלל גאיה מאז יולי 2014.
     

    פורסם: 19.4.2017

  • דוכיפת 2: צפו ב- 360 מעלות כאילו הייתם על גבי משגר אטלס V

    דוכיפת 2: צפו ב- 360 מעלות כאילו הייתם על גבי משגר אטלס V
    משגר אטלס V | צילום: NASA/Bill Ingalls
    שתף: 
    לראשונה בתולדות השיגורים בקייפ קנוורל, נאס"א תשדר את השיגור של אטלס V, שיישא בין השאר את לוויין התלמידים הישראלי דוכיפת 2, בשידור ישיר ב- 360 מעלות ובכך תספק פרספקטיבה חסרת תקדים שתגרום לצופים להרגיש כאילו הם עומדים על כן השיגור עצמו. השיגור מתוכנן ליום שלישי, 18.4.17, בשעה 18:11 (שעון ישראל). השידור יחל כעשר דקות לפני השיגור.
     
     

     

    עדכון: צפו בהקלטה המקוצרת:

     

     

     

    פורסם: 18.4.17

  • צפו במפת כדור הארץ הלילי החדשה

    צפו במפת כדור הארץ הלילי החדשה
    שתף: 
    נאס"א שחררה את מפת כדור הארץ הלילי, הראשונה מאז 2012. המבט הלילי חושף את הפעילות האנושית באמצעות האורות הדלוקים. כך חוקרים יכולים ללמוד כיצד ערים מתפשטות, לעקוב אחר עצמת התאורה וניצול אנרגיה, ועוד. בסרטון שהתפרסם השבוע, שהוא מעין "המיטב" מאותה מפה מפורטת, נחשף היופי שבדפוסי התיישבות גאומטריים לעומת דפוסים התיישבות הנצמדים לתופעות טבע כמו נהרות, ואפשר אפילו לזהות את אורותיהן של ספינות בים. גם ישראל מהחלל מפציעה לקראת אמצע הסרטון. 
     
     
     
     
     
    פורסם ב- 13.4.2017
  • מגן פסולת בתחנת החלל הבינלאומית הפך בטעות לפסולת בעצמו

    מגן פסולת בתחנת החלל הבינלאומית הפך בטעות לפסולת בעצמו
    שיין קימברו ופגי וויטסון במהלך עבודות התחזוקה בחמישי שעבר | NASA
    שתף: 
    מזל שהיום כבר לא האחד באפריל, אחרת הדיאלוג בסרטון היה עלול להישמע מופרך. "פגי, אין לי מגן", אמר בחמישי האחרון מפקד תחנת החלל הבינלאומית שיין קימברו לאסטרונאוטית פגי וויטסון, תוך שהוא מתכוון למתקן שאמור היה להיות מותקן בחלקה החיצוני של התחנה ולהגן מפני פסולת חלל. "מה?!" היא שואלת בקשר, "איפה הוא?"
     
    את התשובה לשאלתה אפשר היה לזהות בשידור חי של מצלמות תחנת החלל. התברר כי מגן הפסולת השתחרר וריחף מחוץ להישג ידם של האסטרונאוטים ובכך הפך לפסולת בעצמו. 
     
    וויטסון, 57, וקימברו, 49, הם שניהם אסטרונאוטים מנוסים. וויטסון עצמה היא שיאנית הליכות החלל בהיסטוריה של הליכות חלל. השניים היו באמצע משימת תחזוקה והתקנה בת 6.5 שעות מחוץ לתחנת החלל, במטרה להכין נמל עגינה לטיסות מסחריות. זו אינה הפעם הראשונה שאסטרונאוטים מאבדים חפצים במהלך הליכות חלל, אך נדיר יותר שאובדים אובייקטים גדולים יחסית (המגן היה בקוטר מטר וחצי ובמשקל 8 ק"ג). 
     
    דו"ח סוכנות החלל האירופית שפורסם לאחרונה מעריך כי פסולת החלל הסובבת את כדור הארץ מונה 166 מיליון עצמים במשקל כולל של 7,500 טון. עד שהמגן האבוד יכנס לאטמוספרה ויישרף בה, הוא יצטרף לאוסף הולך וגדל של חלקי טילים, שברי חלליות וציוד אישי של אסטרונאוטים. 
     

     

    פורסם: 2.4.17

  • ממתקים לעיניים: ארכיון התמונות והסרטונים החדש של נאס"א

    ממתקים לעיניים: ארכיון התמונות והסרטונים החדש של נאס"א
    CEV TPS Advanced Develpment Project | NASA/Cesar Acosta
    שתף: 
    במדור כוכבים בחוץ אנחנו מגישים לכם בדרך כלל חטיפים ויזואליים מהחלל ושאר הפתעות. אז ברור שמזה לא יכלנו להתעלם: קבלו את ספריית התמונות והווידאו של נאס"א שהתפרסמה השבוע. מאחורי השם הצנוע הזה איחדה נאס"א כשישים אוספים, בבחירה מוקפדת של יותר מ- 140 אלף תמונות, סרטונים וקבצי אודיו תחת אתר אחד עם שורת חיפוש. 
     
    אפשר לנבור בהיסטוריה של מסע האדם בחלל ומדעי כדור הארץ, לרפרף בין האייטמים החדשים או הפופולאריים ביותר, וליהנות מאיכות קבצים מקסימלית. הנה כמה בחירות שיעידו על הגיוון:
     
     
    ניסוי לבדיקת מערכת הגנה תרמית של חללית אוריון שתישא אסטרונאוטים למשימות חלל, ככל הנראה גם למאדים. התמונה שוחרר על ידי NASA Ames Thermo-Physics Facilities Branch עבור השער של מגזין התעופה האמריקאי לגיליון אפריל 2007.
     
    CEV TPS Advanced Develpment Project |  NASA/Cesar Acosta
     
     
     
    עננים באטמוספרה העליונה של כדור הארץ (Noctilucent clouds)
     
    Noctilucent clouds | צילום: NASA/Jeff Williams
     
     
    הקוסמונאוט ואלרי פוליאקוב מביט מחלון תחנת החלל מיר ב- 1994
     
    תחנת החלל מיר | צילום:  NASA/JSC
     
     
    זריחת ירח מעבר למעבורת החלל אנדבור לקראת שיגור משימה STS-126 ב- 14 בנובמבר 2008
     
    ירח מעל מעבורת החלל אנדבור | צילום: NASA/Bill Ingalls
     
     
    ערפילית אוריון, מפעל לייצור כוכבים הקרוב אלינו ביותר, במרחק של 1,450 שנות אור "בלבד"
     
    ערפילית אוריון | צילום: NASA/JPL-Caltech/Univ. of Toledo
     
     
     
     
    פורסם: 30.3.2017
  • נופי מאדים כפי שמעולם לא ראיתם אותם

    שתף: 
    נופי מאדים כפי שמעולם לא ראיתם אותם
    מכתש פרוקטור במאדים, כפי שצולם על ידי מצלמת HiRISE של נאס"א | NASA/JPL-Caltech/University of Arizona
    מכתשים מרהיבים, קמטי הרים, עמקים יפהפים עם אדוות חול על פני דיונות רכות… אסטרונאוט שיטוס מעל מאדים ככל הנראה לא יראה את כל אלה. זאת בשל האטמוספרה הסמיכה, הגדושה באבק. 
     
    התצלומים המרהיבים באמת של נופי מאדים הם צילומי סטילס שעוברים ניתוח ועיבוד דיגיטלי, כמו 50 אלף התצלומים שנלקחו ב- 12 השנים האחרונות על דידי מצלמת HiRISE של נאס"א. נאס"א העמידה לרשות הציבור את הגרסה התלת-ממדית של הצילומים האלה ועתה, חובב חלל פיני בשם יאן פיורדמן הפך אותם לסרט דינמי מרהיב ביפיו ללא צורך במשקפי תלת ממד. 
     
    קשה להאמין אבל פיורדמן עשה את העבודה הזו ידנית, ממש כמו שמרכיבים פאזל. במשך שלושה חודשים הוא התחקה אחר מאפיינים בולטים בעשרות אלפי תמונות ואיתר בהם אלפי נקודות ייחוס שיעזרו לו לחבר בין פיסות הנופים. לאחר מכן הוא תפר יחד כ- 33 אלף תמונות בעבודה סיזיפית מתמשכת. הוא ניסה דווקא למצוא תוכנה שתעזור לו לחבר בין חלקי הפאזל באופן אוטומטית אבל פשוט לא מצא. העניין הוא שיש כזו תכנה. 
     
    "הוא עשה את זה בדרך הקשה", מסביר אלפרד מקיואן, חוקר בכיר בפרויקט HiRISE של נאס"א בראיון למגזין WIRED. למעשה, זה אחד הדברים שהמעבדה של מקיואן מתמחה בהם. אבל פיורדמן? הוא לא מתחרט. "יש כל כך הרבה נופים נהדרים במאדים", הוא אמר ל- WIRED, "ככל שאני עובד על זה יותר כך אני לומד עד כמה כוכב הלכת הזה מדהים". 
     
    מומלץ לצפות בסרטון שהוא ערך על מסך מלא, גדול ככל הניתן:
     

     

     

    פורסם: 21.3.17

     

  • צפו: טיים-לאפס מרהיב של כוכב הלכת צדק

    שתף: 
    צפו: טיים-לאפס מרהיב של כוכב הלכת צדק
    צילום הקוטב הדרומי של צדק, כפי שצולם ע"י החללית ג'ונו | NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/John Landino
     
     
    מאז הגיע החללית ג'ונו לכוכב הלכת צדק היא הספיקה להקיף אותו 4 פעמים, כשהפעם האחרונה הייתה ב- 2 בפברואר. מאז היא הספיקה לשדר תמונות כמו זו:
     
    אזור הקוטב הדרומי כפי שצולם ע"י ידי ג'ונו ממרחק של כ- 190,000 ק"מ ב- 27 באוגוסט 2016 | NASA/JPL-CALTECH/SWRI/MSSS
     
    או זו:
     
    תצלום תת-אדום של הזוהר הדרומי של צדק כפי שצולם מג'ונו ב- 27 באוגוסט 2016 | NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS
     
     
    אבל אותנו ריגש במיוחד סרטון טיים-לאפס שפורסם לאחרונה על ידי קבוצה של 91 צלמי חלל חובבים. הסרטון מורכב מלמעלה מאלף תצלומים שנלקחו במשך תקופה בת 102 ימים בין דצמבר 2014 למרץ 2015. עריכתם יחד מניבה חזות מרשימה של ענק הגזים:
     
     

     

     

     

    8.3.2017

  • העין האמנותית של האסטרונאוט דון פטיט

    שתף: 
    העין האמנותית של האסטרונאוט דון פטיט
    צילום: Don Pettit/NASA
    תמיד מפתיע אותנו מחדש כאשר אנחנו נתקלים בסדרת צילומים מעוררי השראה של אסטרונאוטים על גבי תחנת החלל הבינלאומית. לכאורה זה כלל לא אמור להפתיע, לאור העובדה שמושאי הצילום הם מלכתחילה כה מרהיבים ובלתי רגילים ונדמה שכל מה שדרוש זה לקחת כמה שיעורי צילום, לכוון את המצלמה וללחוץ על הכפתור. אבל כשמגיעים צילומים כמו אלה של האסטרונאוט ד"ר דון פטיט שיש בהם נשמה יתרה, אנחנו לא יכולים שלא להתפעל ולהתרגש. 
     
    אז לרגל ספר הצילומים שפטיט מוציא לאור, Spaceborne, בחרנו כמה תמונות מתוך מאות אלפי התצלומים (בלי הגזמה) שפטיט צילם במשך 370 הימים שבילה בתחנת החלל הבינלאומית בשנים 2000 - 2012. 
     
    קרדיט לכל התמונות: Don Pettit/Nasa
     
     
    דון פטיט/נאס"א
     
    אסטרונאוטים רבים טוענים כי הקופולה היא המקום החביב עליהם. כמו מתוך צריך של טנק אטוּם הם נושאים מבט לכיוון שאינו מטה ואינו מעלה (אין למושגים אלה משמעות בחלל), אך בכל זאת זהו כיוון משמעותי כל כך. בצילום הזה פטיט עצמו מצולם, כמו מתוך פני השטח של כוכב לכת פרטי משלו והאור מכדור הארץ נוגע בפניו. 
     
     
     
     
    דון פטיט/נאס"א
     
    בצילום אינפרה-אדום הצליח פטיט ללכוד את הדלתא של נהר הגאנגס באור אחר, מרענן. בלי קונטקסט היינו עלולים לטעות ולחשוב על תרבית או צילום מיקרוסקופי פנימי של אורגניזם כלשהו. יש משהו פועם וחי בצילום הזה וקשה לנו להוריד ממנו את העיניים. 
     
     
     
     
    דון פטיט/NASA
     
    ה"קופולה" על סיפון תחנת החלל הבינלאומית, היא המרפסת הכי שווה ביקום. היא צוהר לעולם שהוא בית, אבל זהו בית שנדמה כה זר ממרחק של 400 ק"מ בחלל. צילומים רבים משחקים עם ההזרה הזו, ומראים לנו עד כמה העולם שחשבנו שהוא מוכר הוא בעצם זר כל כך. למעשה זה כבר נהיה ז'אנר בפני עצמו. אבל בצילום הזה דון פטיט עושה הזרה למבט עצמו שנשלח אל העולם.
     
    קשה להסביר מה טורד מנוחה בצילום הזה. זה לא רק שהוא נעדר צבעים. פטיט משאיר מחוץ לפריים את כל מה שאינו חלונות הקופולה ובכך הוא מצליח להפוך אותה ל"עין"! (הצילום הוא סטילס אך כמעט אפשר לחוש בתנועה של העין כלפי מעלה, לעבר כדור הארץ שעוד רגע ימלא את מלוא ה"רשתית"). אבל זו עין משונה, זרה, ביונית. היא מחולקת באופן שמעורר אסוציאציה לעין של זבוב או חייזר. הצילום הזה כמו מנסה לשער אפשרות של התבוננות אחרת.
     
     
      
     
    דון פטיט/NASA
     
    הזוהר הצפוני הוא אחד הנושאים החביבים ביותר על אסטרונאוטים המצלמים. הוא מוזר ויפה כשלעצמו כשהוא מעטר את כדור הארץ ולכן אין צורך במניפולציות נוספות; פשוט לכוון ולצלם. ואולם, בכך זה גם מסתכם תמיד: עוד "גראנד-טוּר" סביב כוכב הלכת היפה שלנו, תחת מעטה פסיכדלי-ירוק. 
     
    לעומת רוב הצילומים הללו, פטיט משתמש כאן בזוהר הצפוני בתור תפאורה בלבד לתחנת החלל הבינלאומית. זוהי תפאורת רפאים כמעט מצמררת ובעדה, בקושי ניתן אפילו להבחין בכדור הארץ עצמו. למעשה, לולא היינו מזהים את התופעה בתור "הזוהר הצפוני" היה אפשר לחשוד שה- ISS ניצבת אל מול החלל העמוק, שמה פעמיה לעבר אופק לא נודע.
     
     
     
     
    דון פטיט/נאס"א
     
    את הצילום אפשר לראות כעין המשך לצילום הקודם. בעוד הצילום הקודם כולו שהות אל מול הבלתי נודע, הצילום הזה הוא שעיטה מסחררת. החשיפה הארוכה הזו ממחישה קצת יותר את מהירותה האמתית של תחנת החלל הבינלאומית: 27,600 קמ"ש. 
     
     
     
     
    דון פטיט/נאס"א
     
    הר געש פעיל ומעשן בפטגוניה, ארגנטינה. או במילים אחרות, חריר אחד זעיר על פני השטח השולח "דרישת שלום" מבטן האדמה. זהו צילום של פני כדור הארץ אבל גם של מה שיש בתוכו. כל כך קל לשכוח את הפנים הזה. לו כדור הארץ היה בגודל של תפוח, עוביו של החלק שחשוב ויקר לנו כל כך, בין האוקיינוסים לקצה האטמוספרה, היה כעובי קליפת התפוח בערך. העשן שמיתמר ונמתח לאורך פני השטח הוא תזכורת צנועה.
     
     
     
     
    דון פטיט/NASA
     
    זהו אתגר לא פשוט להמחיש עד כמה תחנת החלל הבינלאומית היא באמת מבנה מרשים וגדול. הצילום הזה, אשר מתמקד בחלק מהפנלים הסולרים (שטחם המטצבר של כל הפנלים הוא 2,500 מ"ר) , הוא ניסיון די מוצלח לדעתנו. 
     
     
     
     
    דון פטיט/נאס"א
     
    התקריב הזה של מאהאז'אנגה בצפון מרכז מדגסקר מראה את הסתעפות מי המפרץ אל תוך עיר הנמל. 
     
     
     
     
    דון פטיט/נאס"א
     
    במהירות המסחררת שבה טסה תחנת החלל הבינלאומית (27,600 קמ"ש) היא מספיקה להקיף את כדור הארץ כל שעה וחצי. המשמעות היא שהאסטרונאוטים צופים ב- 16 זריחות ו- 16 שקיעות מדי 24 שעות. רוב האסטרונאוטים טוענים כי הם מתרגלים לכך די מהר אבל לפעמים דרוש צילום בחשיפה ארוכה כמו זה כדי להתנער מההרגל הזה ולשכוח אותו. 
     
     
     
     
    27.2.2017
  • ידיעון "חדש בחלל" וידע נוסף בעברית לחובבי חלל

    ידיעון "חדש בחלל" וידע נוסף בעברית לחובבי חלל
    ג'ון הובולט מסביר על טיסת החלל המנצלת את כוח הגרביטציה של הירח
    שתף: 

    מה חדש בתעשיית החלל הישראלית והעולמית? מה קורה בחזית משימות החיפוש אחר חיים במערכת השמש? אילו הבדלים התגלו בין מארק קלי ואחיו התאום סקוט, שחזר משהות בת שנה בחלל?

     

    למי שמעוניין להתעדכן וללמוד בכל מה שקורה בתחום החלל יש כיום יחסית מעט מקורות בעברית. אז לצד אתר סוכנות החלל זה, יש לנו כמה המלצות בשבילכם (בהנחה שאינכם מכירים עדיין):

     

     

    אם אתם מכירים מקורות מידע נוספים בעברית ראויים נוספים, ספרו לנו כאן

     

    21.2.2017

  • צפו בשיגור הפאלקון 9 של ספייס-אקס מאתר השיגור ההיסטורי של נאס"א

    צפו בשיגור הפאלקון 9 של ספייס-אקס מאתר השיגור ההיסטורי של נאס"א
    שתף: 
    לאחר ניסיון לא מוצלח אחד אתמול, חברת התעופה לחלל ספייס-אקס תנסה היום (16:38 שעון ישראל) שוב לשגר את מטען האספקה של נאס"א בקפסולת "דראגון" על גבי משגר פאלקון 9 ואתם יכולים לצפות בשידור החי כאן.
     
    לראשונה, הפאלקון 9 יצא לדרכו מ- 39A שבמרכז החלל קנדי שבפלורידה, אתר השיגור ההיסטורי של נאס"א שממנו שוגרה (בין השאר) ב- 1969 המשימה הראשונה לירח אפולו 11. הקפסולה תכלול 2,500 ק"ג של אספקה וציוד מדעי וכן גם צוות (חי!) של "עכברי חלל" שיהוו חלק ממחקר על החלמת פצעים בתנאי מיקרו-גרביטציה. 
     
    כאמור, קפסולת דראגון היתה אמורה להיות משוגרת אתמול, אך 13 שניות לפני רגע השיגור ספייס-אקס עצרה את התהליך בשל איתור בעיה במערכת ניהוג השלב השני במשגר. 
     
     

     

    עדכון: צפו במשגר חוזר לאטמוספירה ונוחת מחדש:

     

     

     

    19.2.2017

  • העיפרון שלא היה שם: האמת על עט החלל שפותח לתכנית אפולו

    העיפרון שלא היה שם: האמת על עט החלל שפותח לתכנית אפולו
    שתף: 
    נסו לנחש אם הסיפור הבא אמיתי או שמא אגדה אורבנית: בתקופת המרוץ לחלל נאס"א השקיעה הון עתק בפיתוח עט לשימוש האסטרונאוטים שלה; עט משוכלל שיוכל לפעול היטב גם במצב של מיקרו-כבידה. ואילו הסובייטים? הם פשוט השכילו להשתמש בעיפרון! 
     
    מרצים, יזמים ומאמנים אישיים מרבים להשתמש בדוגמה הזו בהרצאותיהם. הרקע לסיפור ומוסר ההשכל מעוררים השראה ממש. בזמן המרוץ החלל בשנות השישים נתקלו האמריקאים בבעיה – על האסטרונאוטים שלהם היה לכתוב ולמלא דוחות אך אי אפשר היה להשתמש בעט בחלל. לפי הסיפור, סוכנות החלל האמריקאית נאס"א השקיעה שנים ומיליוני דולרים בפיתוח פתרון הנדסי הולם: עט המסוגל לכתוב בתנאי מיקרו כבידה בחלל. לעומת האמריקאים בעלי הממון, הסובייטים התגלו בעלי תושייה וכל שעשו היה לקחת עמם עפרונות לירח. לכאורה הסיפור מדגים כיצד פותרים בעיה באלתור פשוט וחסכוני, או בוחרים בפתרון מורכב ויקר.
     
     
     
     
    בעוד שהבעיה עצמה הייתה אמיתית (אי אפשר להשתמש בעט רגיל בחלל), האמת היא שהסיפור הזה לא קרה מעולם. למעשה, האסטרונאוטים של נאס"א השתמשו תחילה בעפרונות מכניים. כאשר נחשף כי עיפרון בודד עלה למשלם המסים האמריקאי יותר מ-100 דולרים ליחידה חיפשו בנאס"א פתרון אחר. התברר שהפתרון הפשוט של העפרונות לא היה בהכרח הטוב ביותר. עפרונות עשויים מחומר דליק וככזה, עדיף להימנע משימוש בו בחלל. בעיה אחרת היא שהעופרת בעפרונות רגילים או מכניים עלולה להישבר ולשייט בחללית ואף להיתקע בדיוק בחיבור של שני מכשירים ולהסב נזק למכשור. 
     
    באותה עת יצרן עטים פרטי Fisher Pen Company החליט לייצר עט לחלל. החברה ייצרה עט שהכיל דיו במרקם ג'ל שהפך לנוזלי רק במגע עם הנייר. החלק הריק במחסנית הדיו היה מלא בגז אשר אפשר ללחוץ את הדיו החוצה בכל מצב של העט, גם בחוסר כבידה. העט תוכנן לעמוד בטמפרטורות קיצוניות של עד מינוס 45 מעלות והכתיבה בו התאפשרה בכל כיוון ובתנאי חוסר משקל בחלל.  הפיתוח נעשה בחברה בלא מימון כלשהו של נאס"א. בסוף שנות השישים מכרה החברה את העטים גם לנאס"א וגם לסובייטים. המחיר הפעם היה אטרקטיבי בהרבה – קצת פחות מ-3 דולרים לעט. 
     
    אם חשקה נפשכם בעט שכזה כדאי שתדעו שהחברה מוכרת עד היום את הדגם המקורי AG-7 ואף הוסיפה עשרות דגמים בעיצובים ובסגנונות שונים. העט הגיע לחלל בפעם הראשונה עם אפולו-7, המשימה המאוישת הראשונה בתכנית אפולו. מאז השתמשו בו גם בשיגורים נוספים ובתחנת החלל הבין-לאומית. 
     
    אז בפעם הבאה כשמישהו מספר לכם את הסיפור על העט והעיפרון בחלל, תוכלו לספר לו מה קרה באמת. ובפעם הבאה כשתארזו מזוודה לחלל, אל תשכחו לקחת אתכם עט. 
     
    וולטר קאנינגהאם מצוות אפולו 7, כותב בעט החלל | צילום: NASA
     
     
    12.2.2017
     
     
     
  • פסיכדליה במהירות האור: משחק הדמייה לתורת היחסות

    שתף: 
    פסיכדליה במהירות האור: משחק הדמייה לתורת היחסות
    תנועה במהירות האור בסרטי מדע בדיוני נראית כמו נסיעה לילית רגילה-אך-מהירה, הכוללת אפקט מריחה של הכוכבים מסביב. ממש לא סיפור גדול. אבל מה באמת היה קורה לתפיסת הזמן והמרחב לו היינו נעים במהירות האור? 
     
    מעבדת המשחקים של MIT מציעה לכם משחק חינם להורדה המדמה תנועה בסביבה מוכרת רק במהירות האור. המשחק, "מהירות האור האיטית יותר", ממחיש את אפקט דופלר באמצעות השתנות צבעי החפצים סביב, עיוות תפישת המרחב, מתיחת ממד הזמן, ועוד עקרונות הנובעים מתורת היחסות הפרטית של איינשטיין. התוצאה פסיכדלית למדי. צפו בטריילר:
     

     

    רוצים לדעת איך היה נראה הנוף מבעד לחלון חללית המתקרבת למהירות האור? התשובה אינה מה שאתם חושבים. 

     

    2.2.2017

  • בחזרה לגולה הכחולה- כדור הארץ מהחלל

    שתף: 
    בחזרה לגולה הכחולה- כדור הארץ מהחלל
    הלוויין GOES-16 שוגר ב- 19 בנובמבר 2016 ועתה מתפרסמים לראשונה תצלומיו | אילוסטרציה: NASA
    כאשר צוות אפולו 17 צילם בדרך לירח את כדור הארץ ב- 7 בדצמבר, 1972, זו הפכה להיות אחת התמונות שזכו לפרסום ולהפצה הנרחבים ביותר בהיסטוריה. אפשר להבין מדוע. הצילום, שזכה לשם "הגולה הכחולה" (The Blue Marble) חשף את העולם הגדול כקפסולה מרוכזת ויפהפייה של יבשות וימים עטופים בשכבת אטמוספרה עדינה אך דינמית. 
     
    מאז צולמו עוד אינספור תמונות של כדור הארץ ממרחק, אך טרם נתקלנו בצילומים מרהיבים בחדותם כמו אלה ששחררה נאס"א אמש, תוצר של  GEO-16, לוויין חישה מרחוק חדש המנטר את מזג האוויר באמצעות 16 ערוצים ספקטרליים.
     
    הגולה הכחולה במלא הדרה, מגובה של כ- 36 אלף ק"מ בחלל | צילום: NOAA/NASA
     
     
     
     
    המים בכחול בהיר יותר, הם המים הרדודים סביב האיים הקריביים | צילום: NOAA/NASA
     
     
     
     
    הירח מעל אופק כדור הארץ | צילום: NOAA/NASA
     
     
     
     
    בקצה הימני האטמוספרה רוויה באבק מדבר סהרה, תנאים בעלי השפעה על היווצרות סופות ציקלון באזורים טרופיים במזרח | NOAA/NASA
     
     
    24.1.2017
  • מאחורי המספרים- הסיפור שמאחורי הסרט

    מאחורי המספרים- הסיפור שמאחורי הסרט
    שתף: 
    ישנם סיפורים שמתבקש לעשות מהם סרט הוליוודי. בתחילת שנות השישים, כשבארה"ב עוד היתה נהוגה הפרדה גזעית מעוגנת בחוק ברוב מדינות הדרום, והדרך לשוויון זכויות לנשים עוד היתה ארוכה, שלוש נשים אפרו-אמריקאיות השתלבו כמתמטיקאיות בנאס"א והיו מעורבות בתכנון שיגור האסטרונאוט האמריקאי הראשון לחלל. 
     
    הסרט "מאחורי המספרים", אם כן, הוא עוד גרסה של החלום האמריקאי אך האירועים, בעיקרם, אמתיים: בתקופה שבה כוח המחשוב בנאס"א היה בעיקר אנושי, וליתר דיוק נשי, רצף נסיבות מיוחד וכישרון מתמטי ייחודי אפשר לשלוש הנשים, דורות'י ווהן, קת'רין ג'ונסון ומרי ג'קסון, להשתלב באחד הפרויקטים השאפתניים ביותר של האנושות. 
     
    לקראת עליית הסרט לאקרנים בארה"ב (בארץ הוא יעלה בשבוע הבא, 2.2.17), נאס"א ערכה אירוע מיוחד שבו היא חגגה את הסיפור האמתי שמאחורי הסרט ופרסמה תמונות מהארכיון של הנשים שעשו היסטוריה.
     
    להלן האירוע המיוחד עם שלל מרואיינים ואנקדוטות:
     

     

     

     

    דורות'י וואן (משמאל), המנהלת האפרו-אמריקאית הראשונה בגוף שכיום מוכר כנאס"א | צילום: BEVERLY GOLEMBA, NASA

     

     

    מארי ג'קסון, מתמטיקאית בנאס"א 34 שנה | צילום: NASA LANGLEY RESEARCH CENTER

     

     

    מלבה רוי הובילה את קב' המתמטיקאים בניסוי לוויין התקשורת החלוצי בתחילת שנות השישים | NASA

     

     

    קת'רין ג'ונסון במרכז המחקר לנגלי, האמפתון, וירג'יניה | NASA

     

    23.1.2017

  • אסטרונאוטים לוקחים את אתגר בובות השעווה לרמה אחרת

    שתף: 
    אסטרונאוטים לוקחים את אתגר בובות השעווה לרמה אחרת
    בחודש האחרון נתקלנו באתגר ויראלי חדש: תחת ההאשטאג MannequinChallenge הועלו כבר אינספור סרטונים בהם המצלמה משייטת בין דמויות (אנושיות לרוב) במצב קפוא, מעין קפסולת זמן ברגע סתמי אך ספציפי.  השיוט הזה בין סיטואציות שונות ומוזרות מזכיר אולי יותר מכל סצנות בסרטים שבהם הזמן קופא, במיוחד כשכוכבים הוליוודיים עושים זאת בבית הלבן
     
    אבל הסרטון החביב עלינו, באופן לא מפתיע, הוא זה שעשו לקראת השנה האזרחית החדשה כמה מאנשי צוות תחנת החלל הבינלאומית. ובאמת קשה להתחרות במה שאסטרונאוטים יכולים לעשות אי שם, בגובה 400 ק"מ אל תוך החלל ובמצב של מיקרו-כבידה.
     
     
     
    1.1.2017
  • צילומי החלל הטובים ביותר של 2016

    צילומי החלל הטובים ביותר של 2016
    שתף: 
    מבין סיכומי השנה שכבר מתחילים לעלות ברשת, אי אפשר שלא להקדיש מבט לצילומי החלל המרהיבים של שנת 2016. החל מהסופרמון שמרחקו מכדור הארץ הוא הקטן ביותר מאז 1948, דרך צילומי כוכב הלכת צדק שהגשושית ג'ונו הגיע אליו השנה, ועד גלקסיות וערפיליות מרהיבות בחלל עמוק. 
     
    מבין האוספים השונים, יש לנו בשבילכם שתי המלצות:
    עורכי התמונות של מגזין TIME בחרו כשלושים תצלומי חלל, בעיקר של סוכנויות החלל הגדולות (נאס"א בפרט) עם דגש על צבעוניות מרהיבה בחלל עמוק. 
     
    לעומת צילומי סוכנויות החלל, עורכי space.com בחרו צלמים פרטיים, מקצוענים וחובבים, והתוצאה ייחודית ומרשימה לא פחות (הקליקו על התמונות להגדלה). 
     
    קבלו כמה טעימות:
     
    הירח מתחנת החלל הבינלאומית, במעופה מעל סין | Jeff Williams/NASA
     
     
    טבעות שבתאי כפי שצולמו על ידי קאסיני בתחילת השנה | NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
     
     
    תאורה ורודה לצורך ניסוי בגידול צמחים בתחנת החלל הבינלאומית | NASA
     
     
    ערפילית הבועה (NGC7635) במרחק 8,000 שנות אור | NASA/ESA/Hubble Heritage Team
     
    20.12.16
     
  • מסע בתלת ממד אחר ליבו הקפוא של פלוטו

    שתף: 
    מסע בתלת ממד אחר ליבו הקפוא של פלוטו
    כוכב פלוטו, כפי שצולם ע"י החללית ניו הורייזנס. הצבעים מסמנים את האזורים השונים בכוכב | צילום: NASA/JHUAPL/SwRI
    המחקרים המתפרסמים לאחרונה על פלוטו לא חדלים להפתיע, עם עדויות לאטמוספירה דלילה, היתכנות לדיונות, קרחונים נודדים של חנקן, מתאן ומים, ואפילו היתכנות לאוקיינוס תת-קרקעי בעומק 100 קילומטרים. בעקבות כל אלה התחשק לנו לקפוץ לביקור בכוכב הלכת הננסי המסתורי הזה. אפליקציית התלת ממד של הניו-יורק טיימס היא הזדמנות מרהיבה.
     
    אין צורך לארוז תיק אבל כדאי להצטייד במשקפי תלת-ממד לסמארטפון (כמו Google Cardboard), אם כי קיימת גם גרסה דו-ממדית. האפליקציה האינטראקטיבית תיקח אתכם, בין השאר, לטיסה החושפת את יופיו של פלוטו מקרוב, תוך אפשרות להסתובב ולהתבונן מסביב. 
     
     
    6.12.16
  • הלו, זה כדור הארץ? יומן מסע מרהיב מהחלל

    שתף: 
    הלו, זה כדור הארץ? יומן מסע מרהיב מהחלל
    מבט פיוטי על העולם. האסטרונאוט טים פיק קורא בתחנת החלל הבינלאומית | Tim Peake
    האסטרונאוט הבריטי טים פיק, שחזר ביוני מתחנת החלל הבינלאומית בתום משימה שארכה 6 חודשים, הוא גם צלם מוכשר שלכד במצלמתו כמה מהתצלומים היפהפיים של כדור הארץ. המבט של פיק מעורר נחשי נהרות לחיים, הופך תהומות לשמים תכולים, ולוכד אצות מיקרוסקופיות ככתמי מכחול ביד אמן. בימים אלה יוצא לאור ספר המאגד 150 מתצלומיו, כמעין יומן מסע ייחודי בחלל. 
     
    שם הספר, "הלו, זה כדור הארץ?" מבוסס על טעות חביבה. בסוף 2015 התקשר פיק מתחנת החלל כדי לשוחח עם בני משפחתו אך טעה במספר. "הלו, זה כדור הארץ?", פתח פיק, אך האישה הזרה שענתה לו לא ממש הבינה וחשבה שמדובר במתיחה. את פיק זה בעיקר שעשע והוא אף צייץ בטוויטר התנצלות ידידותית. שאלת הפתיחה הזו הפכה עתה לשם ספרו היפה, אולי כדי לייצר הזרה לכוכב הכחול הזה שהוא ביתנו המוכר, והנופים שמתמסרים לעדשת מצלמתו עונים תשובה חיובית ונלהבת.
     
    עמק בין הרים טיבטיים | צילום: Tim Peake
     
     
    צמחי פיטופלנקטון סמוך לחופי ארגנטינה | צילום: Tim Peake
     
     
    נהר בדרום דקוטה | צילום: Tim Peake
     
    אלדברה באיי סיישל. אטול האלמוגים השני בגודלו בעולם מעל פני הים | צילום: Tim Peake
     
     
     
    23.11.16
     
  • סיור לווייני בעקבות הצעת טראמפ לבנות חומה לאורך הגבול עם מקסיקו

    סיור לווייני בעקבות הצעת טראמפ לבנות חומה לאורך הגבול עם מקסיקו
    תמונת לוויין של טיחואנה, מקסיקו, וסאן דייגו, ארה"ב. הגבולות מטשטשים | NASA/JPL/NIMA
    שתף: 
    הצעתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להשלים את בניית החומה לאורך גבול ארה"ב-מקסיקו (כיום חסרים שני שלישים בערך), היא אחת הסוגיות שזכו לזרקור תקשורתי יוקד במהלך הבחירות לנשיאות. החציצה הפיסית נראית עניין של מה בכך על גבי מפות - מפות הן אחרי הכל כלי סכמטי שמלכתחילה נועד לפשט - אך במבט מהחלל הפרויקט נראה קצת יותר מורכב, בלשון המעטה. האמן ג'וש בגליי השתמש במאתיים אלף(!) תצלומי לוויין כדי ליצור סרטון המוליך אתכם לאורך 3,145 הקילומטרים שעל הגבול שבין ארה"ב למקסיקו. 
     
    הגבול בין טיחואנה, מקסיקו (מימין), לבין סאן דיאגו, ארה"ב ב- 2007
     
    וכך, הקצב המסחרר של העריכה (אפילפטיים, ראו הוזהרתם!), הטבע הפראי לפרקים, המוסיקה המסתורית וכמובן כותרת הסרטון הסרקסטית - "בהצלחה עם החומה" - כל אלה נועדו כדי להציב סימן שאלה לגבי הסבירות וההיגיון העומדים מאחורי השלמת פרויקט שכזה ("סימן שאלה" לכל הפחות; פלצות ובעתה לכל היותר). זה כמובן לא בלתי אפשרי וזו בוודאי לא תהיה החומה הארוכה ביותר שתיבנה, אם היא אכן תיבנה (החומה הסינית, לשם השוואה, משתרעת לאורך 21,196 ק"מ- כמעט פי שבעה). אבל התוצאה ללא ספק מכשפת: מצד אחד אין כמו מבט העל הלווייני כדי לגמוע מרחקים אדירים בזמן קצר אולם מצד שני, הגבולות המלאכותיים מיטשטשים כליל ומה שנותר הוא פיסת נוף ארצית ששתי מדינות חולקות.
     
     
    13.11.16
     
  • סיור דה-לוקס בתחנת החלל הבינלאומית

    שתף: 
    סיור דה-לוקס בתחנת החלל הבינלאומית
    כמעט מגיעים לתחנת העגינה של חללית הסויוז. מתוך הסיור ב- ISS | צילום: NASA
    אם אינכם נמנים על 225 בני האדם שזכו בינתיים לבקר בתחנת החלל הבינלאומית, אל תחמיצו את הסיור ברזולוציה אולטרה-גבוהה (4K) שנאס"א שחררה בסוף השבוע. 
     
    בסרטון בן 18 דקות, תוך שימוש בצלילי הסרט אודיסאה בחלל של סטנלי קובריק, ומבעד לעדשה מיוחדת לקליטת שטח מירבי ככל הניתן, תתחילו את המסע בקופולה, כנראה החלון עם הנוף היפה ביותר שקיים: כדור הארץ. משם תרחפו חסרי משקל לרחבי התחנה, בה תוכלו להתרשם מקרוב מהמסדרונות שבהם האסטרונאוטים עובדים, להציץ לתחנת העגינה לחללית הסויוז, ולבקר בחדר בו מאחסנים את המשקעים הכבדים של האסטרונאוטים (אתם יודעים על מה אנחנו מדברים) והמזון היבש שלהם (לא, לא ביחד באותן קופסאות, תודה ששאלתם). 
     
    עומס החוטים והצינורות, הקופסאות והמכשירים הבלתי מזוהים, ה"מנהרות" הצרות שבהן צפים ללא תחושה של "למטה" או "למעלה"- כל אלה מייצרים תחושה כאילו מדובר בסיור בתוך אורגניזם ביולוגי, חי ופועם. אבל שהבלגן לא יטעה אתכם: כל פרט מונח במקומו.
     
     
     
    אם זה פתח לכם את התיאבון, אפשר גם לקפוץ לסיור אחר שבו אתם שולטים בתנועה בתחנת החלל ולמי שרוצה מדי פעם להתאוורר בהליכת חלל, כדאי להכיר גם את הערוץ הזה, שמשדר 24/7:
     
     
     
     
    30.10.2016
  • איך נראית נחיתה במאדים?

    שתף: 
    איך נראית נחיתה במאדים?
    דגם בגודל אמיתי של הנחתת סקיאפרלי עם המצנח פתח
    לאחר שניתקה ביום ראשון מחללית האם, ExoMars, במהירות של 21,000 קמ"ש, תנחת היום (רביעי) במאדים הנחתת הניסויית של סוכנות החלל האירופית, סקיאפרלי (Schiaparelli), במטרה למצוא, בין השאר, עדויות לחיים. עם הכניסה לאטמוספירה סקיאפרלי תאט ממהירות של 21,000 קמ"ש למהירות של 1,025 קמ"ש "בלבד", תפתח את המצנח שלה ותמשיך ליפול על לנחיתה רכה.
     
    אז לקראת האירוע, וכן בעקבות הכרזתו של ברק אובמה שבוע שעבר, שארה"ב מתכוונת לשלוח אסטרונאוטים למאדים עד 2030 (זה לא עוד כל כך הרבה זמן כפי שזה נדמה), סקרן אותנו: איך נראית נחיתה במאדים? 
     
    ובכן, להגיע למאדים זו משימה לא קלה, שלא לדבר על לנחות בבטחה. למעשה, תשע מתוך עשר החלליות הראשונות שהמריאו למאדים נכשלו ובסך הכל, 23 מתוך 43 השיגורים למאדים עד היום נכשלו. הגשושיות פניקס, ספיריט וקיוריוסיטי כבר הספיקו לבקר בכוכב האדום אבל איך בדיוק נראה הרגע הזה, של הכניסה לאטמוספירה הדלילה תוך ניצולה ליצירת התנגדות, של המגע הראשון עם הקרקע הקשה של עולם אחר? למרבה המזל, נאס"א יצרו סרטונים קצרים שמראה לנו זאת בדיוק. כל גשושית הונחתה בצורה שונה. 
     
    הנחיתה של הפיניקס במאדים, למשל, לוותה במספר שלבים שבסופם הנחתת פותחת מבערים כדי ליצור נחיתה רכה:
     
     
     
    הנחיתה של ספיריט במאדים, לעומת זאת, היא אחרת לגמרי ואפשר להגיד, אפילו קומית. תוך כדי טיסה המעטפת שלה מתנפחת לאוסף כדורי אוויר שמגינים עליה מהתרסקות. וכך, אחרי כמה קפיצות-מתנפחים על פני הקרקע היא מתייצבת בבטחה.
     
     
     
    אבל ההדמיות האלה, יפות ככל שיהיו, משקרות מעט כי הן ערוכות בקפידה ומקצרות מאוד את זמן הנחיתה האמיתי. ההדמיה של סקיאפרלי שתנחת היום היא פחות מרהיבה וקצבית, אך ממחישה באופן ריאליסטי יותר את זמן הכניסה לאטמוספירה והנחיתה על הקרקע.
     
     
     
     
    ואם נשאר לכם תיאבון, הנה הנחיתה המרהיבה של קיריוסיטי.
     
     
    19.10.2016
     
    עדכון (21.10.2016): סוכנות החלל האירופית הודיעה הערב, על בסיס צילומי ExoMars כי רכב החלל התרסק מגובה קילומטרים ספורים מעל פני השטח.
  • אמנות מופשטת במבט מהחלל על כדור הארץ

    אמנות מופשטת במבט מהחלל על כדור הארץ
    דיונות ממדבר צ'אד | מתוך חשבון האינסטגרם של Daily Overview של בנג'מין גרנט
    שתף: 
    טראסות אורז שנראות כמו משיכות מכחול של ואן גוך, ארכיטקטורה אורבנית ומערכות כבישים היוצרים דפוסים מעוררי השראה, כתמי צבע יפהפיים של קרחונים נמסים או שטחי חקלאות… המבט מהחלל על כדור הארץ מספק מצע בלתי נגמר לאמנות מפתיעה. חשבון האינסטגרם של בנג'מין גרנט, Daily Overview, הוא רצף עצום של מטעמים ויזואליים שכאלה, אותם הוא מעלה כמעט מדי יום. בעוד כשבועיים, ב-25 באוקטובר 2016, יצא לאור ספר המאגד למעלה ממאתיים הצילומים הטובים ביותר. בינתיים, אפשר להתמכר גם אונליין. 
     
     
     
    מתוך חשבון האינסטגרם של בנג'מין גרנט:
     
     
     

    13.10.2016

  • למכירה: עותק של תקליט הזהב שיפגוש בחייזרים

    למכירה: עותק של תקליט הזהב שיפגוש בחייזרים
    שתף: 
    בשנת 1977, על גבי חלליות וויאג'ר 1 ו- 2, נאס"א שיגרה לחלל החיצון שאלה: האם אנחנו לבד? זו כמובן לא היתה השאלה הישירה והיא אפילו לא היתה שאלה חדשה, אך היא בכל זאת חגיגית במיוחד. נאס"א וקרל סייגן שלחו תקליט זהב יפהפה שנועד להציג את האנושות לחייזרים שעשויים לפגוש בחלליות ביום מן הימים, זמן רב לאחר שהן תצאנה ממערכת השמש שלנו. 
     
    ועכשיו, מיזם קיקסטארטר חדש מאפשר לכם לרכוש עותק: תקליט זהב משלכם המספר את סיפורו של כדור הארץ ודייריו בעבור 98 דולר. בעבור 15 דולר תוכלו להוריד פורמט דיגיטאלי של 90 הדקות המוקלטות, הכוללות ברכות שלום ב- 55 שפות, מוסיקה וקולות מרחבי העולם. 
     
    הסיכוי שחוצנים תבוניים יפגשו אי פעם בחלליות הוויאג'ר הוא כנראה אפסי (החלל גדול, אתם יודעים), אך הוא גורם לנו לתהות: מהו, באמת, תקליט הזהב המפורסם של וויאג'ר? האם במהותו, תקליט הזהב אינו אלא מראה? מראה שמציגה שבריר מהעושר הקיים על פני כדור הארץ, אך יותר מאשר שהיא נועדה לחייזרים, היא נועדה למבט שלנו. כלומר, ייתכן שתקליט הזהב של וויאג'ר נועד להפיח בנו את התקווה שיש אפשרות שבחלל העצום הזה סביבנו קיים מישהו, מישהי, משהו… שהם קצת כמונו. 
     
    צפו בטריילר של פרויקט הקיקסטרטר:
     
     
     
     
     
     
    6.10.2016
  • להרגיש בבית במאדים: אילון מאסק על היתכנות התיישבות בכוכב האדום

    שתף: 
    להרגיש בבית במאדים: אילון מאסק על היתכנות התיישבות בכוכב האדום
    אילון מאסק, מייסק ספייס אקס, חושף את החללית דרגון 2 למשימות מאוישות בחלל
    בשנים האחרונות, לצד השאיפה למצוא עדויות לחיים במאדים (בעבר או בהווה) מצטרף החלום להגיע למאדים בעצמנו וזהו חלום שהולך ומתחבר לקרקע המציאות. לאחרונה ועידת הסנאט של ארה"ב אישרה הצעת חוק להעביר 19.5 מיליארד דולר לנאס"א לשנת 2017. אישור העברת הסכום הכמעט דמיוני הזה כרוך בתנאי מרכזי: נאס"א תגדיר בתור מטרה עיקרית, שליחת משימות מאוישות לכוכב הלכת מאדים במהלך ה- 25 שנים הבאות.
     
    גם התעשייה הפרטית נושאת עיניה למאדים ובולט במיוחד אילון מאסק, מייסד ומנכ"ל ספייס-אקס שאמר לא פעם שהיה רוצה למות על מאדים אך לא בהתנגשות, ונראה כי כוונותיו בכל הקשור למשימות מאוישות לכוכב האדום כבר באמצע העשור הבא, הן רציניות ביותר. 
     
    אבל עד כמה זה באמת אפשרי? וב"זה", איננו מתכוונים להגעה מאוישת קצרת טווח למטרות מחקר, אלא ממש על החלום הגדול של מאסק: התיישבות ואף הארצה. אילו אתגרים טכניים ארוכי טווח עלינו לפתור כדי באמת לאפשר נוכחות קבועה ובת-קיימא של בני אדם במאדים? התגלית כי במאדים זורמים מים על פני השטח היא מרגשת אך כדי ליישב את מאדים נצטרך להרבה יותר מזה.
    זו למעשה השאלה הגדולה העומדת בבסיס הרצאתו של אילון מאסק, שתשודר הערב, 21:30 שעון ישראל. צפו בהרצאה בשידור ישיר (לאחר ההרצאה, הקישור להלן יוחלף בהקלטת ההרצאה):
     
     
     
     
    למי שרוצה להתרשם בקצרה על מה ידבר מאסק, קבלו תקציר באנימציה:
     

     

    27.9.16

  • חידת ליל הכוכבים של ואן גוך

    שתף: 
    חידת ליל הכוכבים של ואן גוך
    ציורו של וינסנט ואן גוך משנת 1889, ליל כוכבים, מצליח להפנט את המבט גם בהיותו אחת מיצירות האמנות המוכרות ביותר בהיסטוריה, גם אם התבוננתם בו מאה פעמים. שימוש מתוחכם בתבנית משיכות מכחול וניגודי צבעים מצליח "לעבוד" על המוח שלנו וכמעט לשכנע אותו שאורות הכוכבים מרצדים שם בשמי הציור. 
     
    אבל זה לא כל הסיפור. מתברר שוואן גוך הצליח ללכוד בציורו את אחת התופעות החמקמקות בפיסיקה: "זרימה עירבולית",  כלומר זרימת נוזל או גז במערבולת לא מסודרת ותבנית אקראית למראית עין. למרות שהיא עדיין נחשבת לתעלומה, אפשר לזהות תופעה זו בסערת הענק של כוכב הלכת צדק ("הכתם האדום הגדול"), בהיווצרות העננים בשמים, בהתערבלות אבק בין-כוכבי וגם… בציור המפורסם של ואן גוך. 
     
    מערבולת "הכתם האדום הגדול" בצדק לא נראית דומה למערבולות הציור של ואן גוך אך יש בין התבניות קשר
     
    להלן סרטון שמסביר את הגילוי המוזר לפיו אורות הכוכבים ומערבולות העננים בציורו של ואן גוך תואמים מודל מתמטי סבוך המתאר את תופעת "הזרימה העירבולית". באופן מעניין, מדענים שהמשיכו לחקור, גילו את הזרימה העירבולית הזו גם בציורים אחרים של ואן גוך, אך רק מהתקופה הפסיכוטית שלו.
     
     
     
    בתור מחווה לציור הגאוני הזה של ואן גוך, אתר הצילומים של נאס"א, APOD, פרסם היום (18.9.16) חידה: בעיבוד ממוחשב של הציור נשתלו אובייקטים שמימיים רבים, כמו שביט, גלקסיות וערפיליות נודעות, סופרנובה ועוד... כמה מהם תוכלו לזהות?
     
    18.9.2016