הבזקי קרינת גמא, התפוצצויות החזקות ביותר המתרחשות ביקום, הם נושא המחקר של פרופ' צבי פירן וקבוצת המחקר שלו מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים, בתמיכת סוכנות החלל הישראלית. כל התפוצצות כזו משחררת תוך מספר שניות כמות אנרגיה עצומה השקולה לכמות האנרגיה שכוכב כמו השמש שלנו משחרר במשך כל ימי חייו. למרבה המזל, האטמוספירה של כדור הארץ בולמת את רוב הקרינה. כיוון שכך, כדי לגלותה ולחקור אותה, יש לשלוח לוויין ייעודי אל מחוץ לאטמוספרה. כאשר הלוויין "סוויפט" של סוכנות החלל האמריקאית מדווח על הבזק קרינת גמא, הוא מפעיל מערכת שלמה של טלסקופים קרקעיים המחפשים אותות אחרים המגיעים מאותו אזור בשמיים. ההבזקים מגיעים ממרחקים עצומים וכל ההבזקים שנצפו עד היום, התרחשו בגלקסיות מרוחקות מאוד מכדור הארץ.
יחד עם זאת, להבזקים אלה השפעה על חיינו כאן על כדור הארץ. במחקר שערכו פרופ' פירן ושותפיו הם הראו שכאשר הבזקים אלה הם תוצר של פיצוץ קרוב יחסית בגלסיה, הם עלולים לפגוע בחיים על פני כדור הארץ. יתכן אף שאחת מחמשת אירועי הכחדת החיים שהתרחשו במיליארד השנים האחרונות על כדור הארץ נבע מהבזק כזה.
הבזקי קרינת הגמא עשויים להעיד גם על אפשרויות מרתקות נוספות. השאלה כיצד נוצרים היסודות הכבדים בטבע היא אחת החידות המעסיקות את האסטרונומים מזה שנים רבות. יסודות אלה כוללים את המתכות הנדירות כגון זהב, פלטינום, אורניום ופלוטוניום. אחת האפשרויות המרתקות היא, שיסודות אלה נוצרים בהתנגשות של שני כוכבי נויטרונים. במהלך ההתנגשות נפלט הבזק קרינת גמא ובנוסף לכך, נזרק חלק קטן מהחומר לחלל החיצון וייתרת החומר יוצרת חור שחור. ייתכן כי החומר הנזרק לחלל החיצון הופך ליסודות כבדים אלה ובין השאר נוצרים גם יסודות רדיואקטיביים בתהליך. החום הנפלט מדעיכת החומרים הרדיואקטיביים ייראה לצופה רחוק כמקור של קרינה אינפרא אדומה – המכונה "מקרונובה". לאחרונה, באמצעות ניתוח של נתונים מטלסקופ האבל על קרינה אינפרא אדומה שהופיע לאחר הבזק שהתרחש בשנת 2006, מצאה קבוצת חוקרים בראשותו של פרופ' פירן עדות ל"מקרונובה". באחד ממחקריהם בודקים החוקרים את תכונות המקרונובה ואת האפשרות כי היא מעידה על היווצרות מקור זהב ביקום.
במחקר אחר השתמשו החוקרים בנתונים שנמדדו על ידי הלוויין "פרמי", אף הוא של נאס"א, ומדדו את מהירותם של חלקיקי האור שהגיעו מהבזק קרינת גמא. מחקרם הראה שכל חלקיקי האור נעו באותה מהירות ובכך מצאו אישור נוסף לתורת היחסות של איינשטיין.