ב-7 בדצמבר, מייד לאחר שקיעת החמה, תיראה אחת ההתקבצויות הקרובות יותר בין שני כוכבי לכת – מאדים ונפטון. בתאריך זה יחלוף מאדים פחות מ-3 דקות קשת – שהן כעשירית קוטרו של ירח מלא – צפונית לנפטון.
מאדים, שהיה בנקודה הקרובה ביותר שלו לכדור הארץ ב-31 ביולי, עודנו הכוכב הבהיר ביותר הנראה בכיוון דרום, מייד בתום דמדומי הערב. הוא בולט בגונו האדום־-כתום, וקל מאוד להבחין בו גם בלי טלסקופ. ממש מדרום לו, כה צמוד עד שקשה להפריד בעין, נמצא כוכב הלכת המרוחק ביותר – נפטון.
את נפטון הרחוק אי אפשר לראות בעין, אולם במשקפת שדה לניתן לראותו ככוכב חיוור, ואילו בטלסקופ חובבים, אפילו בקוטר 70 מ"מ, אפשר לראותו כדיסקה כחולה – ניגוד מרשים לצבע האדום של מאדים, שייראה ממש מעליו, באותו שדה הראייה. אולם נדמה שנפטון רחוק גם משדה הראייה המדעית שלנו. על מאדים – הרכבו, האטמוספרה שלו, ירחיו – אנו יודעים רבות. ואילו הענק נפטון נותר בגדר "טרה אינקוגניטה", ארץ לא־נודעת.
עשרות משימות – לעומת אחת
מאדים הוא כוכב הלכת הנחקר ביותר במערכת השמש (אחרי כדור הארץ, כמובן). כבר ב-1964 ביצעה הגשושית האמריקנית מארינר 4 יעף על פני כוכב הלכת האדום. ב-1975, לאחר כמה ניסיונות כושלים מצד ברית המועצות, שתי משימות מארינר של נאס"א הצליחו להכניס שתי מקפות למסלול סביב מאדים – ולהנחית שני רוברים על פני השטח. נכון לזמן כתיבת שורות אלו יש לא פחות משמונה משימות פעילות – אמריקניות, אירופיות והודיות – לחקר מאדים מהאוויר ומהקרקע, ונחתת נוספת צפויה להגיע לשכן היבש שלנו בנובמבר השנה.
כפי שניתן לראות בתרשים למעלה (להגדלה לחצו כאן) הירח מנצח מבחינת כמות משימות החקר, ומאדים ונוגה נמצאים בתֵיקו כמעט. מאז הכנת התרשים הזה בשנת 2011, התווספו למאדים לא פחות משלוש משימות.
ומה לגבי ענק הקרח נפטון? ובכן, נפטון ואורנוס הם כוכבי הלכת היחידים במערכת השמש שהאנושות ביקרה בהם פעם אחת בלבד. ב-1989 חקרה הגשושית וויאג'ר 2 את נפטון, אחרי שביצעה יעפים קרובים לצדק, לשבתאי ולאורנוס. בגיחתה הקרובה ביותר הגיעה הגשושית למרחק של 4,400 ק"מ מהאטמוספרה של נפטון, ולמעשה רוב ידיעותינו על נפטון מקורן בגיחה הקצרה הזאת. בין היתר גילתה הגשושית בגיחה זו את "הכתם האפל הגדול" (שנעלם מאז), שישה ירחים חדשים ומערכת טבעות סביב כוכב הלכת. וכמה משימות מתוכננות לנפטון בעתיד? ובכן, אף לא אחת.
מדוע? פשוט כי המסע לנפטון – כוכב הלכת השמיני והאחרון במערכת השמש שלנו – ארוך להפליא. לוויאג'ר 2 לקח 12 שנה (עם עצירות ביניים אומנם) להגיע לענק הכחלחל. לנתונים ששלחה וויאג'ר 2, במהירות האור כמובן, נדרשו ארבע שעות ושש דקות כדי לעשות את דרכם לכדור הארץ. נפטון מרוחק מאיתנו 30 יחידות אסטרונומית (כלומר 30 פעם המרחק הממוצע בין כדור הארץ והשמש), או 4.5 מיליארד ק"מ. מרחק זה גדול פי 30 ממרחקו של מאדים, הנמצא עתה 1.06 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ.
