נניח שהייתה תעלה בין הקוטב הצפוני לדרומי, מה היה קורה אילו היינו קופצים פנימה?

נניח שהייתה תעלה בין הקוטב הצפוני לדרומי, מה היה קורה אילו היינו קופצים פנימה?

הייתם קופצים אילו הייתם יודעים שזה מגיע לצד השני של כדור הארץ?
 
נתחיל בהתחלה: אם תקפצו לתוך מנהרה שתחצה את כדור הארץ מקוטב לקוטב (או מכל נקודה לכל נקודה הופכית) ייקח לכם בדיוק 42 דקות להגיע לצד האחר.
 
אוקיי, אז חלפו 42 הדקות. מה עכשיו? אתם פשוט יוצאים בעבר האחר בקוטב הדרומי ומתחילים ללכת, נכון? לא כל כך מהר. עוד לא סיימתם ליפול. בגלל כוח הכבידה של כדור הארץ, ברגע שתסיימו ליפול, מיד תתחילו ליפול חזרה לכיוון הצפוני. ואז עוד פעם "למטה". ואז עוד פעם "למעלה". אתם תהיו יו-יו אנושי.
 
איך זה קורה? ובכן, כשתקפצו למנהרה תתחילו לצבור תאוצה, מאותה הסיבה שכל הדברים שנופלים צוברים תאוצה: כדור הארץ, שכולו יהיה מתחתיכם, יפעיל עליכם כוח כבידה קבוע. ככל שתשהו יותר זמן "באוויר" כך תצברו יותר מהירות.
 
אלא שאז משהו ישתנה. לקראת חצי הדרך למרכז המסה של כדור הארץ, שנמצא כמובן במרכז כדור הארץ, ההאצה תאט. אתם עדיין תיפלו מהר מאוד, ועדיין תצברו מהירות, אבל בקצב הולך ופוחת. הסיבה לכך היא שכעת יהיה מעליכם מספיק כדור ארץ כדי להפעיל עליכם מעט כוח נגדי.
 
כשתגיעו לליבת כדור הארץ ממש, תפסיקו לצבור מהירות. אתם עדיין תיפלו מהר להפליא, אבל מעתה ואילך תתחילו לאבד מהירות. בשלב הזה רוב כדור הארץ כבר יהיה "מעליכם", כך שיופעל עליכם כוח כבידה לצד השני. בסופו של דבר, ממש לפני שתגיעו ליעדכם, כשכבר תראו את האור בקצה המנהרה, כוח הכבידה ישיג את המומנטום שצברתם – ויתחיל להעיף אתכם חזרה לנקודת המוצא.
 
אבל אם איכשהו תצליחו להישאר במנהרה שלכם במרכז כדור הארץ (למשל, אם תרדו לשם בסולם במקום לקפוץ פנימה) – אתם תרחפו כמו אסטרונאוטים! מאחר שמסת כדור הארץ תהיה פחות או יותר מפוזרת סביבכם שווה בשווה, לא יופעל עליכם כוח כבידה בכלל. מגניב, נכון?
 
יאללה, הגיעה העת להוציא את את החפירה.
 
מה היה קורה אילו באמת היינו מנסים לחפור כל הדרך לצד הנגדי של כדור הארץ?
שתף: