מטר הפרסאידים: מופע הראווה השמימי של קיץ 2018

בת-שבע וגון-גלמידי וד"ר יגאל פת-אל
שתף: 
12
אוג'
2018
מקורם של הפרסאידים הוא שובל כוכב השביט סוויפט-טאטל מקורם של הפרסאידים הוא שובל כוכב השביט סוויפט-טאטל | צייר: Flavio Capelli, בן 11
מקורם של הפרסאידים הוא שובל כוכב השביט סוויפט-טאטל | צייר: Flavio Capelli, בן 11
 
בלילה שבין ה-12 ל-13 לחודש אוגוסט, יגיע לשיאו מטר המטאורים העשיר ביותר בשנה – הפרסאידים. השילוב המוצלח של מטאורים בהירים במיוחד, בקצב מהיר, בעיצומו של החופש הגדול, הופך את האירוע הזה כל שנה למסיבת אסטרונומיה המונית ותוססת, גדושת אירועים פתוחים לקהל, בעיקר באזור מצפה רמון והדרום. 
 
גם סוכנות החלל הישראלית מקיימת אירוע ב- 12.8.18 במצפה רמון, לכבוד מטר הפרסאידים 2018- הכניסה חופשית וכל הפרטים על האירוע כאן>>
 

כדורי אש בשמיים

 
תופעה נוספת המאפיינת את מטר הפרסאידים היא הבלחתם התכופה של "כדורי אש". כדור אש – מטאור בהיר במיוחד – נראה כאשר מטאוריד גדול יחסית נכנס לאטמוספירה. בהירותו של כדור אש עשויה להשתוות לזו של כוכב הלכת נוגה, וקשה להישאר אדישים למראהו של כדור כזה החוצה את כיפת השמיים. נאס"א מפעילה רשת מצלמות המפוזרות ברחבי דרום ארה"ב, ועוקבות אחר פעילותם של כדורי האש מאז שנת 2008. מחקר שפרסם ביל קוק ממשרד המטאורידים של נאס"א לפני שלוש שנים קבע כי מטר הפרסאידים הוא השיאן הרשמי של כדורי האש. 
 
כמו רוב המטרים, גם הפרסאידים מקורם בשרידי אבק שהותיר אחריו כוכב שביט במסלולו סביב השמש. הפעם מפיקו של המופע הוא כוכב השביט המחזורי סוויפט-טאטל, המקיף את השמש אחת ל-133 שנים. פעם בשנה, כשכדור הארץ עובר בשובל השאריות של השביט, פוגעים המטאורידים באטמוספירה במהירות של 59 ק"מ לשנייה ויוצרים מופע שמימי מרהיב. הפעם האחרונה שסוויפט-טאטל קפץ לביקור בשכונה הייתה בשנת 1992. האירוע המשמח הזה לווה בפרץ של מאות פרסאידים בשעה גם בשנים שאחריו: כ-200 פרסאידים בשעה בשנת 1993 וכ-500 מטאורים בשעה בשנת 1994. מאז, הקצב הממוצע של הפרסאידים בשיא נע סביב ה-100 מטאורים בשעה. סוויפט-טאטל, שגודלו מגיע ל-26 קילומטרים, גדול במידה ניכרת משביטים טיפוסיים, ולדעת ביל קוק זה מה שהופך אותו לאלוף האלופים של כדורי האש. 
 
 
 
לא תוכלו להישאר אדישים למראהו של כדור אש החוצה את השמיים
 
 

דמעות שמימיות של קדוש נוצרי

 
המטר העשיר של הפרסאידים היה ידוע עוד בעת העתיקה, אולם אז ניתנו לתופעה המרהיבה הזו הסברים הרבה פחות מדעיים. כך למשל ברומא העתיקה, כשהקיסר דן למוות את האפיפיור סיקסטוס השני בשל אמונתו הנוצרית: רגע לפני שהלך אל מותו קרא סיקסטוס לעוזרו הנאמן לָאוּרנטיוס וציווה עליו לחלק את אוצרות הכנסייה לנזקקים, לבל ייפלו לידי הרומאים. שלושה ימים חילק לאורנטיוס כסף וזהב וכל דבר בעל ערך לכל פשוטי העם – החולים, הנכים והקבצנים. המעשה עורר את זעמו של הקיסר, ולאורנטיוס נידון לשריפה על המוקד. כך, על פי האמונה הנוצרית, בשנת 258 מת לאורנטיוס מות קדושים. דמעותיו של הקדוש המעונה עלו השמימה ומאז ועד היום הן נראות כמטר הפרסאידים – "דמעותיו של לורנס הקדוש".
 
 
לאורנטיוס הקדוש בציורו של אנג'ליקו (1447) – מחלק את אוצרות הכנסייה לנזקקים
 

כיצד צופים במטר הפרסאידים ומתי הוא יגיע לשיאו?

 
את כדורי האש ניתן אומנם לראות היטב גם באור יום, אולם מרבית הפרסאידים אינם כדורי אש ואורם משתווה לאורו של כוכב ממוצע ואף פחות מזה. לכן גם הפעם מומלץ לצאת למקום חשוך מחוץ לעיר כדי לצפות בכל מה שיש למטר להציע. אין צורך במשקפות או בטלסקופים כדי לצפות במטר המטאורים, ורצוי לשכב על הגב ולהביט לכיוון צפון מזרח. הירח יהיה ממש לאחר המולד וישקע מייד עם שקיעת החמה, ולכן אורו לא יפריע לצפייה במטר. 
 
שמם של הפרסאידים ניתן להם בשל נקודת המוצא שלהם, המצויה בקבוצת הכוכבים פרסאוס. קבוצת פרסאוס מצויה בחצי הכדור הצפוני, סמוך לקבוצת קסיופיאה, והיא נראית ברוב שעות הלילה. לפני חצות קצב המטאורים יהיה נמוך, והוא יעלה בהתמדה במשך הלילה. הוא יגיע לשיא לקראת השעה 23, בלילה שבין ה-12 ל-13 באוגוסט, ויימשך עד שעות הבוקר, כאשר קבוצת פרסאוס תהיה גבוה בשמיים. אולם כדאי לזכור כי למטר ארוך שכזה יש כמה וכמה שיאים, כך שיש סיכוי שהמזל יאיר לכם פנים גם קודם לכן.